דירק מורביטצר הוא מנכ"ל והמייסד של חברת Renewable Analytics LLC – אחת מחברות המחקר החשובות בעולם הסולארי. בראיון בלעדי שהעניק לתשתיות לקראת ביקורו בארץ מספק מורביטצר תחזית לשוק הסולארי העולמי בכלל והשוק האמריקאי בפרט.

ראיון בלעדי: דירק מורביטצר, מבכירי האנליסטים בשוק הסולארי הבינלאומי על עידן הגריד פאריטי

דירק מורביטצר – הוא המנכ"ל והמייסד של חברת Renewable Analytics LLC – אחת מחברות המחקר החשובות בעולם הסולארי. מורביטצר שהיה בעברו מנהל הרכש של ענקית הפאנלים טרינה סולאר, וכן של S.A.G Solarstorm הגרמנית נחשב לאחד המומחים הגדולים בארה"ב בתחום והוא בעל ניסיון נרחב בתחום בכל שרשרת הרכש של התעשייה הסולארית בארה"ב, אירופה, סין הודו, קוריאה ואוסטרליה. קשה להגזים בחשיבות התחזיות של Renewable Analytics , וההערכות הן כי מחקרי השוק ותחזיות החברה היוו גורם ישיר בתנודות השווקים הסולאריים ברחבי העולם, והשקעות בסה"כ מיליארדי דולרים נעשו בהתבסס עליהן.

בראיון בלעדי שהעניק לתשתיות לקראת ביקורו בארץ מספק מורביטצר תחזית לשוק הסולארי העולמי בכלל והשוק האמריקאי בפרט. תחילה מתייחס מורביטצר למושג "גריד-פאריטי", ומסביר כיצד Renewable Analytics מגדירה את המושג הבעייתי: "ישנן מספר הגדרות למושג 'גריד-פאריטי', אנחנו מאמינים כי ישנן מספר רמות של גריד-פאריטי, הקלה והמוסכמת ביותר להבנה היא בתחום המערכות הביתיות, והיא גורסת כי החשמל המיוצר באמצעות מערכת המותקנת על גבי גג בבית מגורים זהה לעלויות מחירי החשמל של צרכני אותו בית, אולם אחד הגורמים המשפיעים ביותר על אופן החישוב של גריד-פאריטי הוא אורכו של אופק ההשקעה, כלומר יש הבדל עצום אם מחשבים את הגריד-פאריטי באופן שבו החשמל המיוצר מהמערכת הסולארית מכסה את ההוצאות על המערכת בתוך 5 שנים, מאשר אם הוא מכסה את ההוצאות בתוך 20 שנה, כך שחישוב הגריד-פאריטי אינו רק שאלה של עלות המערכת, מהו שיעור הריבית המשתנה ומהו מחיר החשמל, אלא גם שאלה של אורך הזמן שעל-פיו מתבצע החישוב".

מהם החסמים הבולטים ביותר שאתה רואה כרגע בהגעה לגריד-פאריטי?

גם כאן, אני חושב שקודם כל צריך להסתכל על אורכו של אופק ההשקעה, שכן יש הבדל עצום בין חישוב על-פי החזר השקעה של 5, 10 או 20 שנים – זהו לדעתי הגורם המניע הגדול ביותר בהבנה מתי נגיע לגריד-פאריטי. הגורם השני בחשיבותו לטעמי הוא נושא עלות המערכת, השלישי הוא עלויות החשמל, הגורם הרביעי בחשיבותו הוא שיעור הריבית והחמישי הוא נושא הקרינה ביחס לקילו-וואט מותקן. כך שאם יש לך את חמשת המשתנים הללו מוגדרים, יש לך דרך מדויקת לחשב את ההגעה לגריד-פאריטי. בשלב הזה אפשר כבר להתחיל להתייחס להבדלים בין מדינה למדינה. בישראל יש קרינה נהדרת, שיעור ריבית סביר יחסית, עלויות התקנת המערכת הן סבירות גם כן, ואז נכנס למשוואה נושא מחיר החשמל הקמעוני, וכמובן מהו אורכו של אופק ההשקעה של היזם שמבצע את ההשקעה, לדעתנו אופק ההשקעה הנכון צריך לנוע בין 15 ל- 20 שנה, אך אני מודע לעובדה שזה לא ממש תואם את הדרישה במספר מדינות. כרגע קשה לי עדיין להעריך מתי ישראל תגיע לגריד-פאריטי, אבל ממש בימים אלו אני מנתח את מצב ואופי השוק הישראלי, כך שאני צופה שלקראת הרצאתי ביום העיון שיתקיים בסוף החודש (אוקטובר) אוכל לשלב ניתוח ותחזית יותר מדויקת לגבי הגריד-פאריטי בישראל.

אילו מדינות אתה רואה ככאלו הקרובות ביותר להגיע לגריד-פאריטי על-פי הגדרותיכם?

גרמניה ואיטליה לבטח. למעשה, גרמניה כבר הגיעה לגריד-פאריטי במגזר המערכות הביתיות, בעיקר בשל העובדה שמחיר המערכות הסולאריות בגרמניה הוא נמוך מאוד, ומחיר החשמל הקמעוני הוא גבוה באופן יחסי. גם העובדה ששיעור הריבית בגרמניה הוא נמוך מאוד, ואורכו של אופק ההשקעה אצל המתקינים הוא ארוך מאוד תורמים לכך שהם למעשה כבר הגיעו ליעד.

איפה עומדת ארה"ב בנקודת זמן זו ביחס לגריד-פאריטי?

קשה מאוד להתייחס לארה"ב כמקשה אחת. המצב בסן-דייגו, קליפורניה שונה לחלוטין מהמצב בוורמונט או מיין. הגריד-פאריטי בארה"ב, ובכלל בעולם כולו הוא משהו מאוד מקומי. אני לא חושב שאפילו הגעה לגריד-פאריטי בקליפורניה תשנה משהו עבור נברסקה, בגלל שני גורמים: הקרינה שמשתנה בצורה דראסטית בין מדינות, וגם בגלל שמחירי החשמל משתנים בין מדינה למדינה. הנקודה היחידה בה עלול להתעורר שינוי ברמה הפדראלית הוא רק אם כל החשמל בקליפורניה יהיה ממקורות ירוקים, אולי אז זה יגרור את שאר המדינות לפעול ביתר אקטיביות. אני מעריך שכמות ההתקנות בקליפורניה תוכפל בשנתיים-שלוש הקרובות והיא ללא ספק הקרובה מבין המדינות בארה"ב לגריד-פאריטי.

מהם מאפייני השוק הסולארי הגלובאלי כרגע ולאיזה כיוון התעשייה נעה?

כרגע אנחנו רואים שתי התפתחויות עיקריות בתעשייה הסולארית: קונסולידציה של התעשייה הגלובאלית, ואספקת-יתר משמעותית בשוק המודולים, הוויפרים והסיליקון, אולם הירידה החדה במחירי המודולים בשנתיים האחרונות, הביאה לכך שאנו רואים התעניינות ערה גם מצד שווקים נוספים. כך שבעקבות צניחת מחירי המודולים והמערכות הסולאריות, אנו צופים פיק חיובי מאוד במהלך השנתיים הקרובות.

אילו שיפורים טכנולוגיים עשויים לקרב אותנו במהירות הרבה ביותר לגריד-פאריטי?

יש מספר טכנולוגיות הנמצאות בפיתוח כרגע, כאלו העוסקות בשיפור היעילות של מודולים סילקוניים כמו גם התפתחויות במודולים מסוג CIGS , אך מאחר והמודלים המיוצרים היום מיועדים לשימוש של 30 שנה בערך, הם גם מגיעים עם אחריות ארוכת טווח על ביצועיהם המדויקים, ולכן התעשייה ככלל מאוד שמרנית בכל הנוגע לשינויים טכנולוגיים מהותיים. כך שזה לא דומה למצב בו יוצא לשוק Smatrphone חדש שכולם רוצים אותו, זה הרבה יותר שמרני ואיטי, וכל טכנולוגיה, מהפכנית ככל שתהיה, צריכה לעבור בדיקות ואישורים לאורך זמן ממושך, כך שאני לא רואה כל טכנולוגיה העשויה לשנות את כללי המשחק בשנתיים הקרובות לפחות, מעבר לטווח זמן זה, אני מניח שאם יש טכנולוגיה שכזו היא עדיין נמצאת במעבדה.

מורביטצר קבע לפני כ 3- שנים את מקום מושבו בארה"ב, ולכן מידת מעורבותו בשוק האמריקאי המתעורר היא הגדולה ביותר. השוק הסולארי האמריקאי חווה לאחרונה זעזועים עזים: מצד אחד הממשל והמדינות השונות מעניקים תקציבים והטבות חסרי תקדים למחקר ופיתוח, וכן למתקנים לייצור חשמל סולארי, מאידך שלוש מהחברות הגדולות בארה"ב הכריזו בחודשים האחרונים על פשיטת רגל: Evergreen, SpectraWatt והגדולה שבחבורה Solyndra . מורביטצר מסביר כי לפשיטת הרגל של Solyndra השלכות עמוקות על השוק האמריקאי: "לפשיטת הרגל של Solyndra יש השפעות פוליטיות עצומות בארה"ב, אמנם התמיכה הפוליטית לתעשייה הסולארית עדיין שם, במיוחד ברמת המדינות של ארה"ב, אך פשיטת הרגל (שבאה לאחר מתן ערבויות מצד הממשל בסך של יותר מחצי מיליארד דולר) גורמת לתעשייה הסולארית להיראות פחות טוב בעיני הציבור, לפחות בטווח הקצר"

דירק מורביטצר יגיע לישראל החודש לצורך הרצאה במסגרת יום עיון שמארגנת חברת אנרפוינט ישראל בנושא הגעה לגריד פאריטי שייערך ב 31- באוקטובר. מטרתו של יום העיון היא מתן אינדיקציה למקבלי ההחלטות בישראל במגזר התעשייתי והרגולטורי על מחירי המערכות הסולאריות בשנתיים הקרובות והשינויים במבנה הענף הסולארי כתוצאה ממעבר לעידן הגריד פאריטי. ביום העיון ייטלו חלק נציגי הבנקים והמוסדות הפיננסיים הגדולים בישראל, בכירים במשרדי הממשלה וגופי הרגולציה ובכירי התעשייה הסולארית בישראל – יזמים ובעלי הרישיונות הגדולים בארץ.

למידע נוסף והרשמה לכנס לחצו כאן