מערכת תשתיותהחלטת הממשלה משנת 2008 להקים מתקן יבוא LNG מקבלת משנה תוקף לאור הפסקת הזרמת הגז הארוכה ממצרים. לאחרונה התקבלה הצעה מחברה איטלקית שעשויה לקדם את הקמתו של מצוף ימי מול חוף חדרה.
פרוייקט המצוף לקליטת גז נוזלי LNG צפוי לצאת לדרך
הקבינט הכלכלי-חברתי של הממשלה החליט בשנת 2008 להקים מתקן יבוא LNG. זאת מאחר ואספקת הגז לישראל הייתה תלויה רק בחברת EMG המצרית ובמאגר ים תטיס הישראלי ההולך וקטן. לאחר גילוי מאגרי הגז הישראליים תמר ולווייתן התעכבה הקמת המתקן.
ההחלטה המקורית דיברה על הקמת מתקן גיזוז ימי אשר יוקם על ידי זכיין מהמגזר הפרטי בשיטת B.O.T על פיה יוקנה זיכיון לזכיין למשך תקופה שתנוע בין 20 ל- 30 שנה. הפרויקט כלל מימון, תכנון, הקמה והפעלה של מתקן גיזוז ימי והעברתו לידי המדינה עם סיום תקופת הזיכיון. יכולת הגיזוז השנתית של המתקן נאמדה על פי החלטת הממשלה ב-BCM 4 וזאת מתוך ההבנה, כי פעולה מעין זו עשויה להגדיל את כושר המיקוח של צרכני הגז למול ספקי הגז הקיימים.
המהומות במצרים, שעצרו את אספקת הגז לישראל בעקבות פעולות טרור חוזרות ונשנות, עוררו חשש להמשך האספקה בעתיד. הגז שבים תטיס יספיק כנראה רק עד לשנת 2012 ואילו הגז ממאגר תמר אמור לזרום רק בסביבות שנת 2014. התרחיש הנוכחי מעורר חשש שתחנות הכוח יעברו להפעלה בסולר, שהוא יקר ומזהם יותר מגז. כמו כן התלות בספק גז אחד אינה טובה למשק בשום מקרה.
במכרז שפורסם בשנה שעברה, עברו את שלב המיון המוקדם מספר חברות. אך משרד התשתיות החליט לשנות את מתווה הפרויקט ולקדם פרויקט מזורז להזרמה ישירה של גז טבעי לחופי ישראל, במטרה לאפשר יבוא LNG לצורכי המשק כבר בסוף 2012. בכוונת המדינה לרכוש גז נוזלי מאוניות, שיחויבו לבצע הליך המרה לגז ממצב נוזלי למצב גז ויזרימו אותו למערכת ההולכה הארצית. בין החברות הזרות ששמן הוזכר כמתמודדות נמצאו אקסלרייט האמריקאית, גולאר הנורווגית ו-GDF הצרפתית.
בפרוייקט החדש שהוצע, ההיקשרות לאנייה תהיה באמצעות מצוף ימי (Bouy) שיונח במרחק 2 עד 5 קילומטרים מערבית למזח פריקת הפחם בתחנת הכוח אורות רבין של חברת החשמל בחדרה. פיתרון המצוף הימי נחשב למהיר וזול, אם כי אינו מעניק יכולת אחסון של הגז הטבעי. כתוצאה מכך יוקפאו ההליכים לקראת מכרז ה-BOT להקמת מתקן הקליטה ולתפעולו למשך 25 שנה.
לאחרונה סומנה הצעתה של מיקופרי, חברה איטלקית המתמחה בפרויקטי תשתית ימיים, כמובילה מבין ההצעות שהוגשו. בינתיים ממשיכה חברת החשמל לנהל מו"מ מול חברת אקסלרייט האמריקנית על הבאת אנייה גיזוז שתתחבר למצוף שתקים מיקופרי. המצוף עצמו, מתוצרת APL הנורבגית, הוא היחיד מסוגו בעולם שמסוגל להתחבר לאוניות הגיזוז של אקסלרייט.
יתרונות טכנולוגית המצוף נעוצים במהירות רישויו והקמתו. למצוף יחובר מקשר ימי קטן מימדים במרחק 2.8 ק"מ מהחוף, ומשם הוא יתחבר למערכת הולכת הגז הארצית. עלותו של המצוף נמוכה יחסית כ-80-120 מיליון דולר, עלות חכירת אנייה מוערכת בכ-150 אלף דולר ליום. אך ישנם חסרונות לשיטה כגון התלות באניות גיזוז שפוקדות אתרים לתקופות שנעות בין מספר חודשים לשנה ועלות הגז הנרכש בעסקות נקודתיות (SPOT) אף היא יקרה יותר.
לאחר שחברת נתיבי גז (נתג"ז) פנתה בבקשה בינלאומית לקבלת מידע (R.F.I) אודות פרויקטים מסוג זה ובמקביל, פנתה חברת החשמל לחברות המחזיקות במיכליות שינוע וגיזוז LNG בבקשה לברר אודות אפשרויות חכירתן, הפכה חברת אקסלרייט האמריקנית להיות המועמדת היחידה לזכייה בפרויקט ה-LNG. החברה האמריקאית מחזיקה בשמונה מתוך 12 אוניות הגיזוז הקיימות בכל העולם, בנוסף היא גם היחידה שמחזיקה בניסיון מוכח במיזמים אלה. חברת החשמל החליטה לסווג את ההליך לבחירת ספק לפרויקט כהליך התקשרות עם ספק יחיד ואקסלרייט היא החברה היחידה המתאימה לתנאי הסיווג. דירקטוריון חברת החשמל יתבקש בקרוב לאשר את ההתקשרות עם החברה האמריקנית תוך פטור ממכרז, בכפוף להערות הציבור.
בישראל עומדת צריכת הגז הטבעי על כ-5.3 BCM, כל עוד נמשך המחסור בגז טבעי וחברת החשמל נאלצת להשתמש בסולר יקר במקום הגז לייצור חשמל, צפוי הפרויקט לחסוך לצרכני החשמל עד חצי מיליארד דולר לשנה. הכמות שצפוי המצוף לספק נאמדת ב-1.5 עד 2 מיליארד מ"ק לשנה. כמות הגז המצרי לחברת החשמל הגיע בשיאה ל-BCM 2.1 בשנה.