מערכת תשתיותבמסגרת יום העיון בנושא הסבה לגז טבעי שנערך בסינמטק ת"א הרצתה עו"ד ענת ממלוק ממשרד עו"ד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) על היבטי הרישוי והרגולציה בתחום הגז הטבעי בישראל.
יום עיון בנושא הסבה לגז טבעי בתעשייה: הרצאתה של עו"ד ענת ממלוק – משרד עו"ד אפשטיין רוזנבלום מעוז (E.R.M)
עו"ד ענת ממלוק מרצה ביום עיון "הסבה לגז טבעי בתעשייה" – צילום: גונן גלין
במסגרת יום העיון בנושא הסבה לגז טבעי שנערך בסינמטק ת"א הרצתה עו"ד ענת ממלוק ממשרד עו"ד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) על היבטי הרישוי והרגולציה בתחום הגז הטבעי בישראל.
במבוא לדבריה סקרה עו"ד ממלוק את מקורות הגז הטבעי הנוכחיים והעתידיים של ישראל, את גופי הרגולציה והסדרת הפעילות בארץ: רשות הגז הטבעי, מועצת רשות הגז והממונה על הבטיחות במשק הגז הטבעי. כמו-כן נסקרו חובות הרישוי בתחום: הקמה והפעלה של מערכת ההולכה והחלוקה, הקמה והפעלה של מתקן גט"ן ומתקן אחסון, העיסוק בעבודות הגז השונות, ונושא הרישוי בתחום שיווק שעדיין נמצא בהליכי חקיקה.
בהמשך דבריה ציינה עו"ד ממלוק את העקרונות המנחים בהליכי הרגולציה הכוללים: חובת חיבור צרכנים ואיסור הפלייה ע"פ עקרון הגישה הפתוחה, המחייבת בעלי רישיונות לספק שירות לכל צרכן ומי שמבקש להיות כזה ללא הפליה או התנייה של שירותים; עקרון התעריפים הקבועים – על-פיו צרכן יכול לרכוש שירותי תשתית רק מגורם יחיד, ועל כן תעריפי תשתית זו הינם ידועים מאש, מפוקחים ובלתי מפלים. לעומת זאת מחירי הגז ועמלות השיווק מהווים עניין מסחרי ולכן אינם קבועים או מפוקחים ע"י הרגולטור, כך שצרכן יכול לבחור לו משווק או להתקשר ישירות עם ספק הגז.
עו"ד ממלוק סקרה את השחקנים במשק הגז הטבעי: ספקי הגז הטבעי – הגופים הפרטיים המעבירים את הגז אל תחנות הקבלה; בעלי רישיונות ההולכה – המוליכים את הגז מתחנות הקבלה אל צמתים מרכזיים (מערכת ההולכה); בעלי רישיונות החלוקה – הלוקחים את הגז מהצמתים, מפחיתים את הלחץ באמצעות תחנות PRMS ומעבירים לצינורות צרים האמורים להגיע לכל צרכן החפץ בכך (מערכת החלוקה); המשווקים – המספקים שירותים לצרכנים ועובד עבורם אל מול שאר השחקנים במשק; הצרכנים וחברות ההנדסה.
כמו-כן נסקרו גם מערכי ההתקשרויות השונים במשק הגז: הסכם החיבור (בין בעל רישיון ההולכה לבעל רישיון החלוקה), הסכם ההולכה (בעל רישיון ההולכה מול המשווק או הצרכן), הסכם החיבור והשימוש ברשת החלוקה (בעל רישיון החלוקה מול הצרכן או המשווק) והסכם החיבור עצמו (בין ספק הגז לבעלי רישיונות ההולכה) – התקשרויות אלו נמצאות תחת פיקוח בניגוד להסכמי מכירת גז הנעשה בין ספק הגז למשווק או הצרכן, הסכמי השיווק עם הצרכנים והסכמים נוספים, הנעשים מול גופים מממנים או חברות הנדסה.
בהמשך הציגה עו"ד ממלוק את בעלי רישיונות ההולכה השונים בישראל דוגמת נתג"ז וכן את מבנה מערכת הולכת הגז בישראל הכוללת כרגע כ-4 קווים עיקריים: קו ימי, קו מרכזי, קו דרומי וקו צפוני, כאשר בעתיד מתוכננים מספר קווי גז נוספים. מערכת החלוקה בישראל מחולקת ל-6 אזורים (מרכז, נגב, דרום, גליל עליון, גליל תחתון וירושלים) כאשר רשתות החלוקה פועלת במתכונת open access ועל בסיס רישיון הניתן ל-25 שנה. זכויות הקרקע במתקנים על קרקעיים נרשמות על שם המדינה, עם זכות משנה לבעל רישיון החלוקה למשך תקופה זו, כאשר במידה ויש צורך בכך מופצים בעלי הקרקעות המקוריים.
עוד ציינה עו"ד ממלוק כי על בעל רישיון החלוקה מוטלות מספר מגבלות עיקריות: עליו להיות חברה רשומה ע"פ חוק החברות (וללא מעורבות ממשלתית), חל איסור על בעל הרישיון להיות חברה לזיקוק נפט או ייצור חשמל או עם זיקה לחברה שכזו. כמו-כן חל איסור על בעל רישיון החלוקה להיות גם בעל רישיון הולכה (או עם זיקה לחברת הולכה), וכן מוטלות מגבלות על היקף השליטה בחברת החלוקה של אדם או חברה בודדת (עד ל-50%).
מכרזי החלוקה על-פיהם נבחרים בעלי הרישיונות הסתיימו באזורי הנגב (בו זכתה חברת נגב גז טבעי) והמרכז (בו זכתה סופר אנ.ג'י) כאשר עד לסיום השנה צפויים להתפרסם שני מכרזים נוספים לאזורי הגליל העליון והתחתון. עו"ד ממלוק סקרה את תנאי הסף להשתתפות במכרזי החלוקה המגבילים את המציעים בהיבטים שונים: היקף אחזקות (עד 50% לגוף בודד), ערבות (2 מיליון ש"ח כחצי שנה מתום הגשת ההצעות), ניסיון בתחום (המתכנן, מהנדס ההקמה ומהנדס ההפעלה והתחזוקה), חוסן פיננסי: הון עצמי משוקלל של 20 מיליון ש"ח למחזיקים ביותר מ-10% מאמצעי השליטה בחברה המציעה, יחס שוטף משוקלל של לפחות 0.75 ותזרים מזומנים חיובי (גם כאן הכוונה היא לבעלי המניות העיקריים בחברה להם מעל ל-10% שליטה).
לגבי המשווק ציינה עו"ד ממלוק כי בימים אלו מקודמת תקינה שתעגן את חובת קבלת רישיון השיווק, אך על הצרכן אין חובה לפנות למשווק והוא יכול לפעול במישרין מול הגורמים השונים.
ההיבטים השונים עבור הצרכנים: רכיב התשלום עבור הצרכן כולל פירוט ל-4 גורמים: תשלום לספק עבור הגז, שאינו מפוקח, תשלום לבעל רישיון ההולכה (קבוע ועומד על 75.81 למיליון BTU), תשלום תעריף חלוקה למחלק הגז (תעריף מפוקח, קבוע ואחיד שפוחת ביחס להתגברות הצריכה) וכן תשלום חד פעמי עבור החיבור לרשת החלוקה (קבוע ועומד ביחס ישיר לגודל הצריכה ולמרחק). כמו כן צרכן שעובד באמצעות משווק ייאלץ לשלם גם עמלת שיווק שאינה מפוקחת.
בהיבט הרגולטורי על הצרכן להכין תכנית חתומה לבדיקת רשות הגז הכוללת התייחסות להיבטים בטיחותיים, הנדסיים, סביבתיים וסקר סיכונים. לפני תחילת ההקמה על הקבלן המבצע להכין תכנית פיקוח מפורטת שגם היא עוברת את בחינת הרשות שגם מאשרת את הזרמת הגז עם תום העבודות.
הליכי האישור של תהליך ההסבה תלויים בלחץ הגז המקסימאלי במתקן, (לחץ גבוה – אישור ע"פ תמ"א 37 למועצה הארצית לתכנון ובנייה, לחץ נמוך – אישור רשות רישוי מחוזית לגז, לחץ נמוך מאוד – אין צורך באישור)
גם קבלת היתר הבניה תלויה בלחץ המתקן כאשר ללחץ נמוך מאוד יש צורך בהיתר מרשות הרישוי המקומית, ואילו עבור לחצים אחרים ההיתר מתקבל מרשות הרישוי המחוזית.