השפעות הבנייה הירוקה על בריאות הדיירים

בניין חולה, בניין בריא

מאת: הילה ביניש

תכלית הבנייה הירוקה אינה מסתכמת בחסכון במשאבים ובדאגה לסביבה. הבנייה הירוקה רואה בשמירה על הסביבה וברווחת האדם ערכים משמעותיים, זה לצד זה, ומוודאת במסגרתה כי קיים איזון בין השניים, וכי החסכון הנדרש במשאבים לא יבוא על חשבון בריאותו ורווחתו של האדם.

הקשר בין בריאות למרחב הבנוי בא לידי ביטוי ברבדים שונים – החל מרמת המבנה עצמו וחומרי הבניה שעושים בו שימוש, בקשר של הבניין עם המרחב שסביבו הכולל את התשתיות והפיתוח, כמו גם בפרקטיקות הבנייה וסוף חייו של המבנה. אימוץ כולל של מדיניות בנייה ירוקה מתייחסת לכלל היבטי הבריאות של המרחב הבנוי.

אחד המרכיבים המרכזיים בהם באה לידי ביטוי ההשפעה הבריאותית של המרחב הבנוי הוא ברמת המבנה עצמו. חלל הפנים מיועד להעניק למשתמש בו נוחות תרמית, נוחות ויזואלית, הגנה מפני זיהומים ממקור פנימי וממקור חיצוני, הגנה מפני רעשים חיצוניים ורעשים פנימיים והגנה מפני קרינה אלקטרומגנטית, מיקרו-מגנטית ורדיואקטיבית. מבנה שאינו מספק דרישות אלו עלול לגרום לנזקים בריאותיים, להגביל את הפעילויות במבנה, ולהפוך את השהות בו לבלתי נוחה ואף למסוכנת לבריאות. השפעה בריאותית שלילית ברמת המבנה באה לידי ביטוי בין השאר בתופעות, כגון: סינדרום הבניין החולה.

מחקרים מצביעים על כך שבמרחב בנוי ירוק, הנעשה לאור עקרונות הבנייה הירוקה, אחוז התחלואה נמוך יותר מאשר בבניין רגיל מקביל. היום ידוע כי שימוש נכון בעקרונות הבניה הירוקה, הכולל: אוורור טבעי, תאורה טבעית ושימוש בחומרי בניה שאינם רעילים, יוצר איכות אויר פנים מבנית בריאה וסביבה נוחה ובריאה יותר למתגוררים במבנה.

המועצה הישראלית לבניה ירוקה רואה חשיבות עליונה להיבטים הבריאותיים של המרחב הבנוי ויכולת ההתמודדות של הבניה הירוקה עם היבטים אלו. למרות החשיבות העליונה של יישום בניה ירוקה בהיבטים אלו הנושא עדיין נמצא בחיתוליו מבחינת הידע המקצועי והמחקרים בנושא, המודעות הציבורית והתקינה. על מנת לקדם את האינטגרציה והיישום בתחום יש לפעול בכמה מישורים במקביל, וביניהם:

קידום מחקרים והעלאת הידע המקצועי בתחום – ביצוע מחקרים שמטרתם בחינת והעמקת ההבנה בנוגע לקשר שבין המרחב הבנוי לבריאות וכיצד בנייה ירוקה מאפשרת הגעה למרחב בנוי בריא יותר. המחקר צריך להתמקד ראשית ברמת המבנה עצמו ולכלול התייחסות לאיכות אויר פנים מבנית וחומרי הבנייה. כאשר אחד ממוקדי המחקר צריכים להיות בנושא סינדרום הבניין החולה – הבנת התופעה והשפעתה, ואופני ההתמודדות איתה ומניעתה, כולל התייחסות לאלמנטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים של התופעה. בנוסף – מחקרים הנוגעים להיבטים שמעבר לרמת המבנה הבודד, פרקטיקות הבנייה וסוף חייו של המבנה. מטרת המחקרים לדון בהיבטים תיאורטיים ופרקטיים של הנושא.

העלאת המודעות הציבורית והמקצועית
לקשר הישיר בין בריאות למרחב הבנוי והאופן שבו בניה ירוקה יכולה להוות מענה לאותם הנושאים.

תקינה – בהיבט המבנה עצמו, התקן הישראלי לבנייה בת קיימה (תקן 5281), מתייחס למגוון הנושאים הקשורים בבריאות ורווחת המשתמש הן בחללי הפנים והן מחוץ למבנה, במסגרת פרק בריאות ורווחה. יש לקדם את השימוש בתקן על מנת לקדם גם את תחום הבריאות במבנים. בנוסף, יש לקדם מחקרים נוספים שיבחנו באופן ממוקד את היבט התקינה, וכיצד ביכולתו לקדם איכות אויר פנים מבנית באופן ספציפי, ובריאות המרחב הבנוי באופן כללי. כל תקינה ייעודית ישראלית בנושא חייבת להיות בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מקבילים. במקביל, יש לעודד גם תקינה הנוגעת לנושאי החומרים והתשתיות.

רגולציה – יש לבחון קידומה של רגולציה אשר תחייב את האלמנטים הנוגעים לבריאות המרחב הבנוי במבנים, כגון: מבנים ציבוריים, מבני חינוך, מבני התקהלות ציבורית, משרדים וכדומה. אותה הרגולציה צריכה להיות מקודמת ברמת המבנים החדשים כמו גם הקיימים.

הכותבת היא מנהלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה