התחרות בשוק הסולארי מתעצמת לא רק בתחום הפאנלים, אלא גם בשוק הממירים, שילובים של מיקרו-ממירים משופרים ואפטימייזרים במערכות סולאריות הופך את הבחירה לקשה ומורכבת יותר מדי שנה.
PVSEC 2011: תחרות גוברת בשוק הממירים
כישראלי המבקר בתערוכות קלינטק כבר כמה שנים, יש כמה ביתנים שאני מצפה לראות באופן קבוע. לרוב אלה ביתנים של חברות ממירים כמו SMA, פרוניוס, קאקו, פאוור וואן וסולאראדג'. בעוד הפאנלים הסולארים הם החלק הסקסי, המתוקשר והנראה יותר לעין של התעשייה הפוטו-וולטאית, מאחורי הקלעים ניטשים ויכוחים על ויכוחים לגבי ממירים. ממיר סטרינג או מיקרו ממיר? להוסיף אופטימייזר או לא? בוא ננסה לעשות בזה סדר.
מיקרו ממירים
מיקרו ממירים הם ממירים אינוורטרים המותקנים על כל פאנל סולארי ומיד ממירים את המתח המיוצר בפאנל מזרם ישר (DC) לזרם חילופין (AC) והזרם מועבר כבר כזרם חילופין המתאים לרשת ההולכה. לכאורה מדובר בפתרון מצוין בגלל הניהול המקומי של המערכת והפאנלים וכן בשל פשטות ההתקנה, אלא שלממירים אלו יש ניצולת של עד 95% בלבד, לעומת ממירי סטרינג בעלי ניצולת של מעל 97%. לטענת רולנד ליבור, מנהל אסטרטגיית PV בשוט סולאר "ממירים אלו בעייתיים בגלל המחיר שלהם ליחידה. כרגע הם עולים בין 100 ל-150 אירו ליחידה ונדרשים לכל פאנל. ממירים אלו מתאימים לשוק האמריקאי יותר מאשר לשוק האירופאי בגלל אופי השוק האמריקאי. זהו שוק חדש שבו למתקינים המקומיים יש ידע וניסיון יותר ב-AC מאשר ב-DC, וכן יש לצרכנים – בעיקר הביתיים – את היכולת לעמוד בתשלומים."
ממירי סטרינג
ממירי סטרינג הם הממירים היותר מוכרים בשוק האירופאי. ממירים אלו מתיישבים בסוף המערכת ואוגרים את הזרם הנוצר ממנה וממירים את כלל זרם ה-DC המצטבר לזרם AC ומשם לרשת ההולכה. הסיבות לכך הם קודם כל היצרנים. לדברי רולנד, ל-SMA הגרמנית יש קרוב ל-40% שליטה על השוק, ואמנם הרווח שלהם גבוה, אבל, "אם מחירי המיקרו-ממירים ירדו, גם היצרניות של ממירי הסטרינג יורידו מחירים", מסביר ליבור. סיבה נוספת היא יעילותם הגבוהה של ממירי הסטרינג: "וזהו החזר מהיר יותר ליזם, בין אם הוא יזם ביתי או יזם של מערכת גדולה".
אופטימייזר
אחד הפיתוחים המעניינים של סולאראדג' הישראלית הוא האופטימייזר. היכולת להעצים את תפוקת המערכת, בעיקר בשעות הצללה. כך שמערכת של 9.5 קילו-וואט עם מוצרי סולאראדג' עשויה להגיע לפיקים של תפוקה גבוהה יותר מהמערכת. ישנן מספר חברות מצומצם המייצרות אופטימייזרים. כגון הפתרון המשולב של סולאראדג' או המקסימייזר של טיגו אנרג'י. מאיצים אלו עשוים להגדיל את התנובה בין 3% ל-10%. רולנד מזהיר מפני נהירה אחרי אופטימייזרים, וממליץ עליהם בעיקר למערכות יחסית גדולות. "עלות האופטימייזר למערכות של 1-5 קילו וואט אינו בהכרח כדאי, ומייקר את המערכת מאוד. עבור ממוצע של 3% תוספת לתנובה. קשה לנו בשוט סולאר באמת להמליץ למכלול הלקוחות שלנו על אופטימייזרים".
בסולאראדג' אומרים כי שימוש באופטימייזרים אכן עלול לייקר את המערכת, בעיקר כשהיא קטנה מ-2 קילו-וואט, אולם לסולאראדג' פתרון משולב הכולל אופטימייזרים וממיר מרכזי פשוט יותר המותאם להם. יחד עם ממיר זה, עלות המערכת הכוללת דומה בסופו של דבר לעלות המערכות עם ממירי סטרינג. בסולאראדג' גם מדגישים כי האופטימייזרים נותנים יתרונות נוספים כמו ניטור ובקרה ברמת הפאנל ובטיחות מערכת משופרת.
מי לא אוהב טכנולוגיה חדשה ???
כבר שנים שהמיקרו מהפכים מתמודדים על התפקיד הנכסף (להחליף את הממיר הסטרינג) אבל ללא הצלחה גדולה וזה בגלל סיבה אחת פשוטה : כי זה לא היעוד שלהם !!!
היעוד של המיקרו מהפכים הוא בראש ובראשונה לפתור את בעיית ההצללות במידה והיא קיימת במערכת או גג קטן בעל מספר כיוונים ושיפועים לא אחידים.
בשורה התחתונה בחשבון הטכנו כלכלי של עלות תועלת המנצח הגדול הוא תמיד הממיר הסטרינג.
מיקרו מהפכים אכן אינם הפתרון. יקר ולא נציל.ולכן אופטימייזרים שנותנים יתרון ביצועים ומדידות במחיר תחרותי הם העתיד.