במסגרת הסוגיות השונות הכרוכות במהפכה במשק האנרגיה בישראל והסבתו לשימוש בגז הטבעי, נראה כי אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים את התעשייה המקומית הוא הסבת המפעלים והתעשייה לשימוש בגז טבעי. אך נדרשת היכרות טובה עם משק הגז הטבעי והאינטגרציה בין הגורמים השונים.

מהפכת הגז בדרך לבנק – נמודלים למימון הסבה תעשייתית לגז טבעי

מאת: עו"ד גלעד מעוז ועו"ד ענת ממלוק

בימים בהם גילויי הגז הטבעי מול חופי ישראל ממשיכים לספק כותרות חדשות לבקרים, ומאידך לא ברור האם ובאילו תנאים תחודש אספקת הגז המצרי החיונית כל כך למדינת ישראל, אין ספק כי אנו עומדים בפתחה של מהפיכה במשק האנרגיה, אשר יש שיאמרו כי כבר החלה. במסגרת הסוגיות השונות הכרוכות במהפכה במשק האנרגיה בישראל והסבתו לשימוש בגז הטבעי, נראה כי אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים את התעשייה המקומית הוא הסבת המפעלים והתעשייה לשימוש בגז טבעי.

כידוע, לשימוש בגז טבעי יתרונות רבים, בין היתר, עקב היותו מקור אנרגיה נקי יחסית לדלקים האלטרנטיביים אשר פולט פחות חומרים מזהמים, פחות גזי חממה ובראשם פחמן דו-חמצני. יתרון משמעותי נוסף הוא היותו של הגז הטבעי זול ממרבית הדלקים האחרים (מזוט, גפ"מ וסולר). עובדה זו הביאה להתעוררות בקרב הסקטור התעשייתי בישראל, כאשר מפעלים רבים, מסבים את מתקניהם לפעילות המבוססת על גז טבעי (לדוגמא: מפעלי ים המלח, נייר חדרה ורשות שדות התעופה), וזאת בנוסף לתחנות כוח המוזנות בגז טבעי, אשר קמו ועוד מתוכננות לקום (כדוגמת תחנות כוח בטכנולוגית קוגנרציה אשר הוקמו על ידי פז בז"א בבית הזיקוק באשדוד, מפעלי בז"ן בחיפה ותחנת כוח קונבנציונלית אשר הוקמה במפעל נשר ברמלה).

העיקרון בתהליך ההסבה לגז טבעי הוא פשוט: עקרון הגישה החופשית ("Open Access Principle"), מתווה בניית שוק המבוסס על תחרות חופשית בו ניתן לצרכנים החופש להתקשר עם כל משווק גז (אשר רשאי לשווק במספר אזורי חלוקה בו זמנית) שיבחרו, ואף להתקשר ישירות עם ספקי הגז עצמם.

ואולם, באופן דומה לתהליכים אחרים המוטמעים לראשונה, תהליך ההסבה לגז טבעי כורך בחובו היערכות והכנה מורכבת הדורשת מומחיות ייחודית. כמובן שנדרשת היכרות טובה עם משק הגז הטבעי והאינטגרציה בין הגורמים השונים ובהם: ספק הגז, בעל רישיון ההולכה, בעל רישיון החלוקה או משווק הגז, הפועלים כולם תחת פיקוחה של רשות הגז הטבעי (אשר אחראית על פעילותו של משק הגז הטבעי, ובין היתר מעניקה רישיונות, קובעת אמות מידה ותעריפים); יש להבין וליישם את הוראות החוק השונות, וכמובן לחתום על מערך הסכמים הכרוכים בהסבתו של מפעל פלוני לגז טבעי.

בחירת המודל המתאים בהסבה לגז טבעי

כצעד ראשון בתהליך המעבר לגז טבעי, על צרכן לשקול מהו המודל המתאים ביותר עבורו, כאשר שני המודלים המוכרים כיום במשק האנרגיה הם מודל התקשרות "עצמאי", בו מתקשר הצרכן במערך הסכמים נפרדים, ישירות מול ספק גז, בעל רישיון הולכה, בעל רישיון חלוקה וכן מול חברות הנדסה שונות המטמיעות את תהליך ההסבה לגז טבעי במתקניו – כל חברה ותחום התמחותה. לדוגמא, חברה אחת תקים עבורו את התשתית המתאימה, וחברת הנדסה אחרת תתקין את המתקנים הרלוונטיים עבורו, אשר יצרכו את הגז הטבעי. המודל השני, המהווה אלטרנטיבה למודל ה"עצמאי", הינו מודל התקשרות על בסיס "Turn Key", מלא או חלקי. במודל זה מתקשר הצרכן עם גוף אחד (חברת שיווק) אשר הוא זה שיתקשר עם שאר הגורמים הרלבנטיים, ולמעשה ימכור לצרכן חבילה אחת הכוללת בתוכה את כל הנדרש לצרכן – ביצוע ההסבה של מתקניו לגז טבעי, אספקת הגז הטבעי לצרכן, תעריף החיבור לרשת החלוקה, תעריפי שימוש ברשת ההולכה והחלוקה. במודל זה לצרכן ניתן החופש להפריד את תחומי האחריות, למשל יתכן כי יבחר לבצע את פרויקט ההסבה ההנדסית באמצעות חברה אחרת, ולהתקשר עם המשווק ביחס לשאר הממשקים.

היתרון העיקרי במודל הראשון הינו הוזלת עלויות, מאחר ונחסך התשלום הנוסף לחברת השיווק עבור שירותיה, וכן מתאפשרת שליטה רבה יותר בתהליך, היות ובמודל זה ניתנת לצרכן התחייבות חוזית ישירה מספק הגז ובעלי רישיון ההולכה והחלוקה (כך למשל הצרכן אינו חשוף למצבו הפיננסי של המשווק וכיו"ב).

היתרון במודל השני הוא העברת הסיכון מהצרכן אל חברת השיווק אשר לוקחת על עצמה את האחריות לפעילות, לסיכונים ולעלויות, בנוסף להתחייבותה לביצוע מקצועי וללוחות זמנים מוגדרים למועד תחילת החיסכון לצרכן.

שילוב גופי המימון במשחק

בימים אלו בוחנים מספר גופים מממנים את אופן השתלבותם במשק ההסבה לגז טבעי המתגבש. בקליפת האגוז, כאשר דנים במימון, יש להפריד בין מימון מסוג של מימון פרויקטאלי על בסיס "נון ריקורס" (non-recourse), לבין מימון בדרך של הקצאת אשראי ב"ריקורס" מלא או חלקי, כאשר הראשון הוא המעניין יותר מבחינת ניתוח השוק.
על מנת שגוף מימון יעמיד מימון במתווה של מימון פרויקטים על בסיס "נון ריקורס" (המאפיין פרויקטי תשתית רבים בארץ ובעולם), עליו להיות מסוגל להיפרע מהפרויקט עצמו, בדרך כלל על ידי הבטחת התקבולים השוטפים אשר יתקבלו מהפרויקט (כגון התקבולים בכביש 6, או תקבולים הנובעים ממכירת חשמל וכיו"ב). בניתוח אפשרויות המימון בשוק ההסבה לגז טבעי, יחפש גוף המימון את מקורות ההכנסה אשר ניתנים לשעבוד לטובתו, על מנת שזה יסכים להעמיד את המימון הנדרש. אם ניקח לדוגמא את מודל השתלבות חברות השיווק שצוין לעיל, הרי שחברות אלה תוכלנה ככל הנראה למממן את פעילותן (רכישת הגז מספק הגז למטרת מכירה לצרכנים, הקמת התשתית ומתקני הגז הטבעי עבור הצרכנים שמתקשרים איתן), כנגד שעבוד התקבולים השוטפים שיקבלו חברות השיווק מהצרכנים השונים. זהו בהחלט מודל שמזכיר "project finance" מסוג "נון ריקורס". גם חברות החלוקה השונות תוכלנה ככל הנראה להשיג מימון מסוג זה, היות וגם הן נהנות מזרם תקבולים שוטף מהצרכנים עבור פעילותן.

לעומת זאת, המפעלים עצמם אשר יחפשו אף הם את מקורות המימון הנוחים, יתקלו ככל הנראה בקשיים להשגת מימון פרויקטאלי טהור, שכן על אף החיסכון הרב שיווצר בסופו של תהליך ההסבה לגז טבעי, הרי שגוף המימון לא יוכל לשעבד חיסכון זה, וידרוש בטוחה אחרת כנגד העמדת האשראי, כגון ערבות בעלים, משכנתא על המפעל או מוצרי המפעל וכו'.

לסיכום, תהליך המעבר לגז טבעי עבור מפעל כלשהו, עשוי לערוך בין שנה וחצי לשנתיים וחצי לערך. הוא דורש מעורבות של גורמים מקצועיים רבים, בין אם לשם הקמת התשתית והסבת הציוד הפנים מפעלי ובין אם לשם ניהול המשא ומתן וההתקשרות עם חברות השיווק או החלוקה וההולכה או ספק הגז הטבעי. כיום, תשתית רשת החלוקה נמצאת בשלבי הקמה, כאשר על פי הפרסומים רשת החלוקה שבנגב מתוכננת להיות מושלמת כבר בסביבות הרבעון הראשון של שנת 2013. לאור מורכבות התהליך כפי שמתואר לעיל, עולה שכבר כעת על צרכנים פוטנציאליים (כגון מפעלי תעשייה) להתחיל בהתארגנות הנדרשת לצורך הסבת מתקניהם לקראת השלמת רשתות החלוקה. מניסיוננו, אין ספק כלל, כי היערכות יסודית ומקצועית מבעוד מועד של הליך ההסבה לגז טבעי, הכוללת בחובה הליך מובנה של בחירת המודל המתאים לכל צרכן אנרגיה וכן בחינת חלופות המימון העומדות בפניו, הם הבסיס לביצוע ויישום נכון של הליך ההסבה לגז טבעי.

מהפכת משק האנרגיה צפויה להוזיל משמעותית את עלויות האנרגיה של הצרכנים התעשייתיים (חלק לא מבוטל מרכיב ההוצאות של הצרכן התעשייתי), לייצר עבור כולנו סביבה נקייה יותר ממזהמים ולקדם את עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל

* הכותבים הינם עורכי דין במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) המתמחה בתחום האנרגיה, תשתיות ומימון פרויקטים.