הרשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים.

התייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות – פוטנציאל אדיר לחיסכון כלכלי

ב- 18 בספטמבר 2008 קיבלה ממשלת ישראל החלטה (4095) שתכליתה ביצוע צעדים להתייעלות אנרגטית במשק, שתוביל לצמצום הביקושים לחשמל בשנת 2020 בשיעור של 20% . ואולם, החלטה זו מתבססת בעיקר על מימון פרטי ועל פעולת כוחות השוק.

הניסיון לספק את הביקושים הגואים באמצעות הקמת תחנות כוח פחמיות חדשות מעורר כבר כיום התנגדות ציבורית רחבה.  הקמתן של יחידות ייצור חדשות יוצרת מפגעים סביבתיים, בריאותיים וחברתיים. העלות הכלכלית של הקמת תחנת כוח גם היא לא מבוטלת ועומדת על כמיליארד וחצי שקלים לתחנה פחמית ופחות ממיליארד לתחנה המופעלת בגז טבעי.

פרויקטים של התייעלות אנרגטית בעיריות בישראל

הרשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות החליפה חברת EHS-TECH LTD נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%.

באשקלון – הוחלפו רבע מנורות העיר לנורות חסכוניות, בנוסף הוכנסו שעונים להדלקה וכיבוי מדויקים של תאורה. פיילוט של התקנת משנקים אלקטרוניים ב-62 נורות הביא לחיסכון של 25% בצריכת החשמל, ולאור החיסכון הפרויקט כנראה יורחב בעתיד.

פתח תקוה – יש בעיר 156 מרכזיות תאורה הצורכות 4-5 מיליון ש"ח בשנה. למרכזיות נוספו עשרות בקרי חסכון לתאורת רחוב, שנועדו לחסוך 15%-25% .

בחיפה– בוצע פרויקט של משנק אלקטרוני לנורות פריקה. שהוביל לחסכון של 30% בצריכת החשמל והארכת חיי הנורות ב 5-3 שנים. כמו כן בוצע פרויקט התקנת בקרת תאורה לחסכון, וכן פרויקט כיוון של תאורה בהשקעה של 60 אלף ש"ח, אשר חסך 300 אלף ש"ח תוך שנה.

פתרונות של חברת מטרולייט: בחולון – 4000 נקודות תאורה, חיסכון של 4,550,000 ₪ בארבע שנים. באשדוד – 4000 נקודות תאורה, חיסכון של 4,175,000 ₪ בארבע שנים. בשֹהם – 800- נקודות תאורה, חיסכון של 417,500 ₪ במשך שנתיים. החיסכון בפועל של העיריות היה גבוה יותר מכיוון שהפתרון של מטרולייט הותקן רק ב-60% מנקודות התאורה, ופתרונות של חברות אחרות הותקנו בנקודות נוספות.

בניסוי עצמאי שנערך בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון במהלך 2007 , הושקעו 45,000 ש"ח באמצעים טכניים ובהסברה לעובדים. ההשקעה החזירה עצמה תוך פחות מחודשיים. החסכון הכספי כתוצאה מצמצום צריכת החשמל הגיע לכדי 230,000 ש"ח בתוך 8 חודשים. מבידוד בנין הפקולטה להנדסת חשמל הושגו 16% חסכון בשנה ראשונה. בבנין הפקולטה לפיזיקה הושגו 20% חסכון. בבנין מדעי המחשב הייתה תשתית קיימת של גלאים, שפשוט לא הופעלה קודם, בהשקעה אפסית הושג חסכון של כ- 30%. צריכת האנרגיה בטכניון מסתכמת ב-4 מיליון ש"ח בשנה, כולל גז וסולר. החשמל הנצרך הוא כ-70 מיליון קוט"ש, שעלותו כ-34 מיליון ש"ח בשנה.

החיסכון בחשמל מתחיל בבית

חשוב לזכור, כי צריכת החשמל של הרשויות עצמן מהווה רק 5% מסך צריכת החשמל הארצית (כ 3 מיליארד קוט"ש) כלומר המפתח לחיסכון המשמעותי הוא במקום אחר – במערך חינוך אינטנסיבי בנושא חסכון לכלל התושבים (משקי הבית צורכים כ 31% מסך החשמל המיוצר). האחריות אם כך מוטלת על הרשויות המקומיות, היות והן אלו שיוכלו לבצע את פעולות העלאת המודעות והחינוך.

בשנים האחרונות התמכרנו למזגנים. אנו ממזגים פי עשר ממה שהיה לפני חמישים שנה. בנוסף, צריכת האנרגיה בעשור האחרון הוכפלה. צריכת החשמל במגזר הפרטי גדלה בין השנים 1999-2008 בכ- 3.5% בממוצע לשנה. ללא ביצוע פעילויות התייעלות אנרגטית, עתידה צריכת החשמל במגזר משקי הבית בשנת 2020 לעמוד על כ- 23 מיליארד קוט"ש. ייעול צריכת החשמל במגזר משקי הבית בשיעור של 20% , כנדרש על פי החלטת הממשלה מספטמבר 2008 , עתיד לספק חיסכון בהיקף של כ- 4.5 מיליארד קוט"ש בשנת 2020 במגזר זה בלבד. צריכת החשמל במגזר משקי הבית הסתכמה בשנת 2008 בכ- 15.2 מיליארד קוט"ש, המהווים כ- 31% מסך צריכת החשמל במשק.

במדינות המערב ההתייעלות האנרגטית מקבלת מקום מכובד בסדר היום הציבורי. כך למשל, קבוצה של הערים הגדולות בעולם התאחדה על מנת להעלות יעילות אנרגטית ולצמצם פליטות גזי חממה ברחבי העולם. הקבוצה המכונה "C40" הובילה לשינויים משמעותיים בחסכון בצריכת החשמל. ביוסטון שבארה"ב מבצעים שידרוגים אנרגטיים בחינם לבתים קיימים של אוכלוסיות מעוטות יכולות. בפורטלנד, תהליכי אופטימיזציה של מערכות בקרת רמזורים מביאה להפחתה בצריכת הדלק של הרכבים, ובאן-ארבור החלפת תאורת הרמזורים לנורת LED הביאה לחיסכון של 100.00$ לשנה וחיסכון שנתי של 2200 טון CO2. בקופנהגן שבדנמרק 97% מאנרגיית החימום של העיר מופקת מהאנרגיה העודפת הנפלטת מתהליכי יצור חשמל. התייעלות אנרגטית של מבני עירייה בהידלברג שבגרמניה הביאה לחיסכון של 35% בגזי חממה. בהולנד, בפרויקט באמסטרדם, קירור באמצעות מי- אגם צמצם 70% מפליטת גזי חממה לעומת מיזוג אויר סטנדרטי.