תשתיות אנרגיה
  • עמוד הבית
  • צור קשר
  • עמוד הבית
  • צור קשר
סוגרים פיננסית – היבטי מימון של פרויקטים לייצור חשמל סולארי בישראל
נתי גרנץ 19 ביולי 2011 17:03 תגובה אחת

שוק הסולארי בישראל נמצא כיום על סף אחד השיאים המשמעותיים ביותר טרם תחילת הפעלתם המסחרית של פרויקטים בקנה מידה רחב: ההגעה לסגירה פיננסית. כלומר, גיוס המימון הנדרש לצורך הקמת ותפעול הפרויקט. עד כה העניקה רשות החשמל 118 רישיונות מותנים בהיקף של MW 179 עבור מתקנים סולאריים בינוניים (ההסדרה של בין למעלה מ 50- קילו-וואט לבין הספק המאפשר חיבור לרשת החלוקה) ועד כה בוצעה רק סגירה פיננסית אחת של פרויקט "בינוני" אשר אושרה לאחרונה על ידי רשות החשמל.

Print Friendly, PDF & Email
סוגרים פיננסית – היבטי מימון של פרויקטים לייצור חשמל סולארי בישראל

סוגרים פיננסית – היבטי מימון של פרויקטים לייצור חשמל סולארי בישראל

מאת: עו"ד אמנון אפשטיין ועו"ד ענת ממלוק

שוק הסולארי בישראל נמצא כיום על סף אחד השיאים המשמעותיים ביותר טרם תחילת הפעלתם המסחרית של פרויקטים בקנה מידה רחב: ההגעה לסגירה פיננסית. כלומר, גיוס המימון הנדרש לצורך הקמת ותפעול הפרויקט. עד כה העניקה רשות החשמל 118 רישיונות מותנים בהיקף של MW 179 עבור מתקנים סולאריים בינוניים (ההסדרה של בין למעלה מ 50- קילו-וואט לבין הספק המאפשר חיבור לרשת החלוקה) ועד כה בוצעה רק סגירה פיננסית אחת של פרויקט "בינוני" אשר אושרה לאחרונה על ידי רשות החשמל.

עו"ד אמנון אפשטיין - צילום: E.R.M
עו"ד אמנון אפשטיין - צילום: E.R.M

נושא הסגירה הפיננסית רלוונטי ככלל גם עבור מימון הקמת צבר תחנות פוטו-וולטאיות "קטנות" (בהספק של מתחת ל 50- קילו-וואט). החל ממועד קבלת הרישיון המותנה, מתחיל היזם בתהליך אינטנסיבי של מרוץ נגד השעון (ונגד מתחריו) כדי לעמוד בדרישות אבני הדרך השונות הקבועות ברישיונו, כאשר אבן הדרך הקריטית עבורו הינה קבלת אישור תעריף מותנה והגעה לסגירה פיננסית בתוך 90 ימים ממועד קבלת אישור התעריף. יזם אשר לא הצליח להגיע לסגירה פיננסית בתוך 90 ימים אלו, יאבד את רישיונו ואת זכאותו להגיש בקשה נוספת לקבלת אישור תעריף מותנה עבור אותו פרויקט, בנוסף לסנקציית חילוט הערבות אותה העמיד כתנאי לקבלת הרישיון המותנה ביחס לפרויקטים הגדולים מ-MW 1.

בעוד שהסגירה הפיננסית יכולה להתבצע באמצעות הון עצמי, הרי שמטבע הדברים יעדיפו יזמים למנף את ההשקעה ולהקטין את חשיפתם לפרויקט באמצעות מימון הקמתו, כנהוג לגבי פרויקטי אנרגיה ותשתית, במימון בנקאי במתווה Non Recourse . עם זאת, ייתכן כי יזמים מסוימים (לרוב הגדולים יותר בשוק) יבחרו לסגור פיננסית במימון עצמי כדי לעקוף את הסיכון של אי ההגעה לסגירה פיננסית בתוך 90 יום והוצאה מהמכסה, כתוצאה מהליך משא ומתן מתמשך מול הבנק. הליך סגירה פיננסית באמצעות מימון בנקאי במתווה Non Recourse הינו הליך ארוך, מייגע לעיתים וגם כורך בחובו עלויות לא מעטות. לאור מתווה המימון הבנקים צריכים להיות זהירים במיוחד ובהתאם לכך חבילת המצגים, התחייבויות ואירועי הפרה בחוזה מול הבנק הינה נוקשה במיוחד.

על אף שלמימון תחנת כח סולארית מאפיינים דומים למימון פרויקטי תשתית ואנרגיה אחרים הרי שלמימון בשוק הסולארי מאפיינים ייחודיים המבחינים אותו מפרויקטי תשתיות אחרים: ראשית, מדובר ברגולציה מחמירה ולעתים בעייתית אשר בחלקה כופה על הצדדים לעסקת מימון תנאים לא הגיוניים, כך למשל עלות נורמטיבית של $5000 ל- kw מותקן (העלות בפועל היא בסביבות ה $3000- ל- kw מותקן) או הדרישה להזרים 100% מההון העצמי בסגירה הפיננסית (במתווה מימון בהון עצמי מלא). שנית, בכדי להבטיח סכום חוב המאפשר כניסה לרף המימון במתווה פרויקטאלי (כיום כ 50- מליון ₪ ומעלה) הרי שאם לא מדובר בתחנה בהספק של כמה מגה-וואטים יש צורך ביצירת צבר של מספר פרויקטים. הליך המימון של צבר פרויקטים גוזל זמן רב בשל הצורך בתהליך בדיקת נאותות ארוך (בדיקת כל פרויקט ופרויקט מבחינת היבטי הקרקע, האישורים, החוזים וכו') מלבד היבטים חוזים מיוחדים הנוגעים למימון צבר כגון שאלת ה- cross default בין הפרויקטים השונים.

שלישית, כנהוג במימון פרויקטים, הגוף המממן דורש לחתום על הסכם ישיר מול 'גורמי הפרויקט' האחרים. דרישה זו נועדה כדי להבטיח לגוף המממן זכות השתלטות – Step In Rights כנגד אותו גורם. כך יידרש הסכם כזה מול קבלן ה- EPC (במקרה של צבר פרויקטים ייתכן ומדובר ביותר מקבלן אחד) ויידרשו הסכמים עם כל אחד מבעלי הקרקע. המשא ומתן על הסכמים אלו יכול להמשך תקופה ארוכה, שכן מבחינת בעלי הקרקע מדובר בפתיחה מחדש של הסכמי השכירות או הסכמי ה- EPC הקיימים (אף אם יודעו על כך מראש).

לסיכום, לפנינו מספר חודשים של עבודה מאומצת של ניסיון לסגור פיננסית מול גופים מממנים כאשר בתווך עומדות סוגיות משפטיות לא פשוטות וחרב התלויה מעל ראש הספונסרים במהלך 90 יום מקבלת האישור התעריפי.

בהצלחה לכולנו

הכותבים הינם עו"ד במשרד אפשטיין רוזנבלאום מעוז המתמחה בתחום האנרגיות המתחדשות

המאמר פורסם לראשונה במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה" מגזין 06 מאי – יוני 2011

Print Friendly, PDF & Email
אמנון אפשטיין אנרגיה סולארית מימון אנרגיה סולארית מימון סולארי סגירה פיננסית ענת ממלוק

נתי גרנץ |להציג את כל הפוסטים של נתי גרנץ


« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. אריה הגב 21 ביולי 2011 בשעה 0:24

    כדאי שהממשלה תחסוך הרבה בזבוז אנרגיה
    ע"י פישוט תהליך קבלת אישורים לייצור חשמל סולארי!

השארת תגובה

ביטול

הכשרת מתקינים סולאריים

קורס חדש לתחזוקת מערכות סולאריות. בנו מחלקות חדשות! יש עתיד ארוך טווח.

הקשיבו לבוגרי מכללת תשתיות

קורס יזמים ומפקחים סולאריים

איתור עסק/שרות
חפשו עסק :
אזור החיפוש
חיפוש ברדיוס 20 קילומטרים
רישום למערכת מידע של תשתיות
ארכיון תשתיות – מגזינים
  • מגזין 001 ספטמבר 2010
  • מגזין 002 אוקטובר 2010
  • מגזין 003 נובמבר-דצמבר 2010
  • מגזין 004 ינואר-פברואר 2011
  • מגזין 005 מרץ-אפריל 2011
  • מגזין 006 מאי-יוני 2011
  • מגזין 007 יולי-אוגוסט 2011
  • מגזין 008 ספטמבר-אוקטובר 2011
  • מגזין 009 נובמבר דצמבר 2011
  • מגזין 10 ינואר-פברואר 2012
  • מגזין 11 מרץ-אפריל 2012
  • מגזין 12 מאי-יוני 2012
  • מגזין 13 יולי-אוגוסט 2012
  • מגזין 14 ספטמבר אוקטובר 2012
  • מגזין 15 מהדורה מיוחדת לכנס אילת אילות
  • מגזין 16 יולי אוגוסט 2013
  • מגזין תשתיות 17 דצמבר 2013
  • מגזין 18 אפריל מאי 2014
  • מגזין 19 יולי-אוגוסט 2014
  • מגזין 20 דצמבר 2014
כל הזכויות שמורות לתשתיות מדיה ויזמות סביבתית בע"מ מייסודו של ארנון מעוז
גלילה לראש העמוד