נתי גרנץשוק הסולארי בישראל נמצא כיום על סף אחד השיאים המשמעותיים ביותר טרם תחילת הפעלתם המסחרית של פרויקטים בקנה מידה רחב: ההגעה לסגירה פיננסית. כלומר, גיוס המימון הנדרש לצורך הקמת ותפעול הפרויקט. עד כה העניקה רשות החשמל 118 רישיונות מותנים בהיקף של MW 179 עבור מתקנים סולאריים בינוניים (ההסדרה של בין למעלה מ 50- קילו-וואט לבין הספק המאפשר חיבור לרשת החלוקה) ועד כה בוצעה רק סגירה פיננסית אחת של פרויקט "בינוני" אשר אושרה לאחרונה על ידי רשות החשמל.
סוגרים פיננסית – היבטי מימון של פרויקטים לייצור חשמל סולארי בישראל
מאת: עו"ד אמנון אפשטיין ועו"ד ענת ממלוק
שוק הסולארי בישראל נמצא כיום על סף אחד השיאים המשמעותיים ביותר טרם תחילת הפעלתם המסחרית של פרויקטים בקנה מידה רחב: ההגעה לסגירה פיננסית. כלומר, גיוס המימון הנדרש לצורך הקמת ותפעול הפרויקט. עד כה העניקה רשות החשמל 118 רישיונות מותנים בהיקף של MW 179 עבור מתקנים סולאריים בינוניים (ההסדרה של בין למעלה מ 50- קילו-וואט לבין הספק המאפשר חיבור לרשת החלוקה) ועד כה בוצעה רק סגירה פיננסית אחת של פרויקט "בינוני" אשר אושרה לאחרונה על ידי רשות החשמל.
נושא הסגירה הפיננסית רלוונטי ככלל גם עבור מימון הקמת צבר תחנות פוטו-וולטאיות "קטנות" (בהספק של מתחת ל 50- קילו-וואט). החל ממועד קבלת הרישיון המותנה, מתחיל היזם בתהליך אינטנסיבי של מרוץ נגד השעון (ונגד מתחריו) כדי לעמוד בדרישות אבני הדרך השונות הקבועות ברישיונו, כאשר אבן הדרך הקריטית עבורו הינה קבלת אישור תעריף מותנה והגעה לסגירה פיננסית בתוך 90 ימים ממועד קבלת אישור התעריף. יזם אשר לא הצליח להגיע לסגירה פיננסית בתוך 90 ימים אלו, יאבד את רישיונו ואת זכאותו להגיש בקשה נוספת לקבלת אישור תעריף מותנה עבור אותו פרויקט, בנוסף לסנקציית חילוט הערבות אותה העמיד כתנאי לקבלת הרישיון המותנה ביחס לפרויקטים הגדולים מ-MW 1.
בעוד שהסגירה הפיננסית יכולה להתבצע באמצעות הון עצמי, הרי שמטבע הדברים יעדיפו יזמים למנף את ההשקעה ולהקטין את חשיפתם לפרויקט באמצעות מימון הקמתו, כנהוג לגבי פרויקטי אנרגיה ותשתית, במימון בנקאי במתווה Non Recourse . עם זאת, ייתכן כי יזמים מסוימים (לרוב הגדולים יותר בשוק) יבחרו לסגור פיננסית במימון עצמי כדי לעקוף את הסיכון של אי ההגעה לסגירה פיננסית בתוך 90 יום והוצאה מהמכסה, כתוצאה מהליך משא ומתן מתמשך מול הבנק. הליך סגירה פיננסית באמצעות מימון בנקאי במתווה Non Recourse הינו הליך ארוך, מייגע לעיתים וגם כורך בחובו עלויות לא מעטות. לאור מתווה המימון הבנקים צריכים להיות זהירים במיוחד ובהתאם לכך חבילת המצגים, התחייבויות ואירועי הפרה בחוזה מול הבנק הינה נוקשה במיוחד.
על אף שלמימון תחנת כח סולארית מאפיינים דומים למימון פרויקטי תשתית ואנרגיה אחרים הרי שלמימון בשוק הסולארי מאפיינים ייחודיים המבחינים אותו מפרויקטי תשתיות אחרים: ראשית, מדובר ברגולציה מחמירה ולעתים בעייתית אשר בחלקה כופה על הצדדים לעסקת מימון תנאים לא הגיוניים, כך למשל עלות נורמטיבית של $5000 ל- kw מותקן (העלות בפועל היא בסביבות ה $3000- ל- kw מותקן) או הדרישה להזרים 100% מההון העצמי בסגירה הפיננסית (במתווה מימון בהון עצמי מלא). שנית, בכדי להבטיח סכום חוב המאפשר כניסה לרף המימון במתווה פרויקטאלי (כיום כ 50- מליון ₪ ומעלה) הרי שאם לא מדובר בתחנה בהספק של כמה מגה-וואטים יש צורך ביצירת צבר של מספר פרויקטים. הליך המימון של צבר פרויקטים גוזל זמן רב בשל הצורך בתהליך בדיקת נאותות ארוך (בדיקת כל פרויקט ופרויקט מבחינת היבטי הקרקע, האישורים, החוזים וכו') מלבד היבטים חוזים מיוחדים הנוגעים למימון צבר כגון שאלת ה- cross default בין הפרויקטים השונים.
שלישית, כנהוג במימון פרויקטים, הגוף המממן דורש לחתום על הסכם ישיר מול 'גורמי הפרויקט' האחרים. דרישה זו נועדה כדי להבטיח לגוף המממן זכות השתלטות – Step In Rights כנגד אותו גורם. כך יידרש הסכם כזה מול קבלן ה- EPC (במקרה של צבר פרויקטים ייתכן ומדובר ביותר מקבלן אחד) ויידרשו הסכמים עם כל אחד מבעלי הקרקע. המשא ומתן על הסכמים אלו יכול להמשך תקופה ארוכה, שכן מבחינת בעלי הקרקע מדובר בפתיחה מחדש של הסכמי השכירות או הסכמי ה- EPC הקיימים (אף אם יודעו על כך מראש).
לסיכום, לפנינו מספר חודשים של עבודה מאומצת של ניסיון לסגור פיננסית מול גופים מממנים כאשר בתווך עומדות סוגיות משפטיות לא פשוטות וחרב התלויה מעל ראש הספונסרים במהלך 90 יום מקבלת האישור התעריפי.
בהצלחה לכולנו
הכותבים הינם עו"ד במשרד אפשטיין רוזנבלאום מעוז המתמחה בתחום האנרגיות המתחדשות
המאמר פורסם לראשונה במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה" מגזין 06 מאי – יוני 2011
כדאי שהממשלה תחסוך הרבה בזבוז אנרגיה
ע"י פישוט תהליך קבלת אישורים לייצור חשמל סולארי!