העלות הכלכלית האמיתית של מכסות סולאריות

צילום: ארנון מעוז

מאת: רו"ח איתן גלזר

בימים אלה עומדת ממשלת ישראל בפני הכרעה על קביעת מכסות נוספות במסגרת הסדרה תעריפית ליצרני חשמל פרטי בטכנולוגיה פוטו וולטאית. הקושי להכריע נובע מהעובדה שעל הממשלה לשקול שיקולי עלות מול תועלת ולקבל הכרעה שתהיה לטובת כלל הציבור בראייה של ההווה והעתיד גם יחד. בבואנו לבחון את עלות ייצור החשמל מאנרגיה סולארית לעומת עלות הייצור הקונבנציונאלית יש לוודא שלוקחים בחשבון את כל המרכיבים הכלכליים הרלבנטיים.

עלות תועלת ושקלול כלכלי כולל

עבודות מקצועיות רבות נעשו בשנים האחרונות לשקלול עלויות נלוות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. להלן נעשה שימוש בטווחים ממוצעים של בדיקות כלכליות אלה ונבחן את המשמעות הכוללת. הבחינה תיעשה אל מול תעריף סולארי מוצע של 1.17 אגורות לקוט"ש:

עלות נמנעת – עלות ייצור חשמל קונבנציונאלי

עלות ייצור החשמל הקונבנציונאלי (העלות הנמנעת משימוש באנרגיה סולארית) נעה בתחשיבים בין 50 ל 65- אגורות ולכן לצורך השקלול נניח עלות של 57 אגורות לקוט"ש.

עלות צמצום הפליטות הנגרמות מייצור חשמל ממקורות פוסיליים

על פי התחשיבים השונים נעה עלות צמצום הפליטות מייצור חשמל ממקורות פוסיליים בטווח של בין 12 אגורות ל 18- אגורות לקוט"ש. לצורך השקלול נניח עלות ממוצעת של 15 אגורות לקוט"ש.

רכיב מס הכנסה החוזר לקופת המדינה

מתחשיב של מחלקת הקלינטק של משרדנו עולה כי לפי התשואה הממוצעת ליצרן החשמל יוחזרו לקופת המדינה מתוך תעריף של 1.17 אגורות לקוט"ש סך של כ 10- אגורות לקוט"ש בתשלומי מס הכנסה על הרווח ממכירת החשמל בתעריף האמור.

סיכום וכימות עלות הפער

מהאמור עולה כי פערי העלות עומדים על כ 35- אגורות לקוט"ש (לפני שקלול פערים סביבתיים נוספים כגון תעסוקה וחיזוק הפריפריה עליהם נעמוד בהמשך). אם ניקח בחשבון אישור מכסה. נוספת של 60 מגה וואט אזי העלות העודפת השנתית היא (בהנחה המקובלת של 1,700 קילוואט פיק) מסתכמת בכ 35.7 – מיליון ₪ לשנה.

שקלול תועלות נגזרות וסביבתיות

בתחשיב הכלכלי לעיל לא נלקחו בחשבון תועלות עקיפות נוספות למשק הישראלי ובהם:

• עידוד התעסוקה

בתעשייה הסולארית בארץ מועסקים כיום להערכתנו אלפי עובדים הנמצאים במצב של אי וודאות ואי הקצאת מכסות מתאימה תגרום לפיטורים של רבים מהם – דבר שיעלה למדינה בתשלומים של דמי אבטלה. זו הוא סקטור שיש היגיון כלכלי לתת לו אופק של ביטחון תעסוקתי לטווח הקצר עד למצב שבו השיפורים הטכנולוגיים יביאו למצב שהעלות תגיע ל-Grid Parity ואז התעשייה תוכל להתקיים בזכות עצמה.

• חיזוק הפריפריה והמגזר החקלאי

רבים מהמתקנים הסולאריים יותקנו בפריפריה ובמשקים חקלאיים. הכנסה קבועה ויציבה על פני השנה ממתקנים אלו יקנו חיזוק לפריפריה וגיבוי פרנסה לתעשייה החקלאית הנתונה לעתים רבות לפגיעות של מזג אוויר ומזיקים.

• ביטחון אנרגטי

כפי שתואר לעיל, למדינת ישראל יש רזרבה אנרגטית נמוכה משמעותית מהמקובל במדינות המערב. ביסוס תעשייה סולארית תחזק את הביטחון האנרגטי ע"י גיוון מקורות האנרגיה במיוחד ממקור שהחוזקה שלו היא בשעות השיא של הביקושים.

• הפחתת פליטות

בדוח של חברת מקינזי מנובמבר 2009 בנושא פוטנציאל הפחתת פליטות מוגדר ייצור החשמל בטכנולוגיה פוטוולטאית כאחד מעשרת מנופי הפחתת הפליטות המובילים.

לסיכום, ניתן לראות כי העלות למשק מהגדלת המכסות עומדת מול התועלות הרבות שיפיק המשק מהרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת. מלקחי העבר ניתן לראות שאין מקום לשבת על הגדר ולהמתין (מדיניות שהובילה למשבר משק המים) אלא יש להיות אקטיביים. מדינת ישראל אינה במצב אידיאלי מבחינת ביטחון אנרגטי ורזרבת ייצור חשמל ואם היא תגיע למצב של השבתת חלקים במשק בגלל אי יכולת לספק את הביקוש, ברור כי העלות למשק מכל יום כזה תהיה גבוהה לאין שיעור מהעלות של ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת על כל התועלות שבו.

הכותב הוא שותף וראש תחום אנרגיה וקלינטק בפירמת PwC Israel