פרופ' דוד פיימן, יליד בריטניה, חי בשדה-בוקר מאז 1976 ועוסק במחקר בתחום האנרגיה הסולארית, במסגרת תפקידו באוניברסיטת בן-גוריון. פרופ' פיימן נחשב לאחד המומחים הבכירים בעולם בתחומו, והוא הגיע לתערוכת קלינטק, על-מנת לחלוק כבוד לידידו ד"ר צבי תבור, ממציא דוד השמש, הנחשב לאחד מהאבות המייסדים של חקר האנרגיה הסולארית בעולם.
פרופ' דוד פיימן: "גריד פאריטי הוא מושג טיפשי – עצמאות אנרגטית היא צורך אסטרטגי לישראל ללא חישובי עלות"
פרופ' דוד פיימן (ימין) וד"ר צבי תבור – צילום: מערכת תשתיות
פרופ' דוד פיימן, יליד בריטניה, חי בשדה-בוקר מאז 1976 ועוסק במחקר בתחום האנרגיה הסולארית, במסגרת תפקידו באוניברסיטת בן-גוריון. פרופ' פיימן נחשב לאחד המומחים הבכירים בעולם בתחומו, והוא הגיע לתערוכת קלינטק, על-מנת לחלוק כבוד לידידו ד"ר צבי תבור, ממציא דוד השמש, הנחשב לאחד מהאבות המייסדים של חקר האנרגיה הסולארית בעולם. ד"ר תבור קיבל היום פרס הוקרה על מפעל חיים מטעם תערוכת קלינטק, במסגרת הענקת פרסי התערוכה לאנשי תעשיית הקלינטק של השנה.
בראיון בלעדי לתשתיות התייחס פרופ' פיימן לעתיד המחקר באנרגיה הסולארית בישראל, אבל הוא בחר לפתוח את דבריו ולהתייחס לד"ר תבור: "הכרנו בשנת 1976, קראתי את הספרות הנוגעת לאנרגיה סולארית. ושם אחד עלה בכל מאמר – הארי (צבי) תבור. אנשים סיפרו לי שהוא גר בירושלים, אז עליתי אליו לרגל. נפגשנו והוא סיפר לי על כל הבעיות הבירוקרטיות שהוא נתקל בהן, והמליץ לי על דרכים שונות להימנע מהן. למרות שלא הצלחתי בכך ונתקלתי בבירוקרטיה, לפחות אני יכול להגיד שהוזהרתי".
כאחד ממובילי המחקר והפיתוח בארץ, במסגרת אוניברסיטת בן-גוריון, איך אתה רואה את התעשיה הישראלית כפי שהיא מוצגת בתערוכת קלינטק 2011?
"הייתי שמח יותר לו היו משתתפות יותר חברות ישראליות. סה"כ התערוכה מהווה פלטפורמה לעסקים, שהם מאוד חשובים, שהרי לא ניתן לבצע מחקר ללא תמיכת העסקים, אבל אסור לשכוח שרבים מן הפיתוחים הבסיסיים, שנעשו במרבית המקרים על-ידי צבי תבור, לא נתמכו. התחושה שלי היא שהתמיכה בארץ מוענקת לחברות שעוסקות בפיתוחים פוטו-וולטאים, בעוד שהיא צריכה להתמקד יותר בפיתוחים תרמו-סולארים, כמו גם בטכנולוגייה פוטו-וולטאית מרוכזת, שגם היא הומצאה בישראל, לעומת הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית המבוססת על קולטים שטוחים, שהיא למעשה ייבוא. לא שאני נגד טכנולוגיה זו, אבל אסור להתבלבל ולשכוח למה באמת זקוקה ישראל – שימוש משמעותי באנרגיה סולארית, והפאנלים האלו לא הולכים לספק את זה".
העתיד טמון באנרגיה תרמו-סולארית?
"לא. ההווה הוא שצריך להיות תרמו-סולארי. אני לא יכול לדבר על העתיד. גריד פאריטי הוא מושג טיפשי. אם עצמאות אנרגטית נחשבת כצורך אסטרטגי, כשם שצרכי הביטחון של ישראל, מערכת הבריאות ומערכת החינוך מוגדרים, אזי העלות לא צריכה לשנות כלל. משלם המסים צריך לשלם, והוא יעשה זאת בשמחה".
"בכל פעם שאנחנו מתייחסים לנושא בהיבט עסקי, אנו מצמצמים את התפוצה של הטכנולוגיה, משום שהיא יקרה בהשוואה לטכנולוגיות 'מלוכלכות', וכך למעשה מצמצמים את התפוצה. אבל אם אנחנו באמת חושבים שישראל צריכה לייצר את מרבית החשמל שלה באמצעות אנרגיה סולארית, אז אנחנו צריכים להשתמש בכספי משלם המסים, כדי לבנות מערכות גדולות. לא מספר מצומצם של מגה-וואט פה ושם, אלא כמה מאות מגה-וואט בכל שנה, וכמובן שאנרגיה תרמו-סולארית צריכה להיות שם".