לרגל פתיחת תערוכת קלינטק 2011 הנפתחת מחר (יום ג') בגני התערוכה בתל-אביב, נפגשנו עם מייסדה לשיחה על התערוכה החוגגת 15 שנה להיווסדה
איש הקלינטק – ראיון עם מנכ"ל קבוצת משוב ומייסד תערוכת קלינטק, חיים אלוש
אני פוגש את חיים בכל פינה אפשרית, אץ רץ ולא מתעייף. המייסד הרשמי של תעשיית הקלינטק רץ כאיש צעיר מפגישה לפגישה. אחרי שצלח את שוק החקלאות בשנות השמונים, וייסד את המגזין המשפיע בחקלאות. כבר 15 שנה הוא מוכר מטרים רבועים לעוד ועוד חברות שהצטרפו למעגל היוצרים של תעשיית הקלינטק הצעירה, שהחלה לקבל פנים ונתח שוק שהולך וגדל בכלכלה הישראלית.
אלוש נולד בבאר שבע ועד היום הוא גאה לגור בבירת הנגב ולהפעיל משם את משרדי החברה, במשך שנים עסק בתחום התקשורת, עבד במערכות של מעריב וידיעות, משם נשאב לעולם התערוכות והכנסים. את התערוכה הראשונה הוא הקים בקיבוץ גלאון, קיבל שטח אדמה ולא ידע איך מקימים תערוכה כזו, הרבה חברות מרכזיות נוצרו במסורת תערוכות אלו. היום כבר ברור כי מי שרוצה להיות חלק מהשוק הזה חייב להכיר את קבוצת משוב. המציאות הישראלית הידידותית לסביבה מקבלת במה בינלאומית עם המון קרדיט בעיקר בזכות הטכנולוגיות הייחודיות שלנו בתחום המים, האנרגיה, והסביבה. קווים לדמותו של יזם שהצליח ליצור שוק בר-קיימא בישראל. תערוכת קלינטק 2011 תפתח מחר (יום ג') בגני התערוכה בתל-אביב.
מה הייחודיות של כנס קלינטק לעומת כנסים אחרים בתחום?
קודם כל אנחנו חוגגים חמש עשרה שנה שזה הישג מאוד משמעותי עבור התערוכה. גם בעולם רצף כזה נחשב למסורת מכובדת, מכיוון שמדובר בתעשייה חדשה בכל העולם, בנוסף לעובדה שהגענו לתערוכת החמש עשרה היא משמעותית.
איך היה לארגן את הכנס הראשון?
ביולי 1991 התחלנו לארגן תערוכות חקלאיות. עשינו את התערוכה הראשונה שלנו בקיבוץ גלאון, הכוונה הייתה לעשות תערוכה ניידת שנעה בתוך ההתיישבות. התחלנו בגלאון, אחר כך בקיבוץ תל יצחק ובשפיים. אחר כך הבנו שתערוכה כזו צריכה מרחב ולמרות העלויות הגדולות והחלטנו להיכנס לגני התערוכה.
איך אתה מסכם את הקפיצה בשנות דור בין התערוכה הראשונה לתערוכה הנוכחית?
קודם כל נכנסתי למשהו שלא ידעתי בעצם לאן אני הולך. במהלך ישיבה עם מישהו מקיבוץ גלאון, אמרתי לו שאני רוצה להקים תערוכה והוא אמר אין שום בעיה, יש פה שטח למכביר, אבל לא לקחתי בחשבון המון דברים כמו חשמל, שחיבורו למערכת עלה לי סכום עתק. הייתי צריך להקים ביתנים, הלכתי לקיבוץ עין המפרץ וקניתי מהם קרטונים עבים שנקראו כוורת ועם אזיקונים הפכתי אותם לביתנים. זה היה מאוד מאתגר ומאוד יצירתי, עשינו תערוכה שאף אחד לא שכח. עד היום אנשים מזכירים את התערוכה בקיבוץ גלאון.
איך הגעת לתחום הקלינטק בעידן בו התחום לא היה מוכר כלל?
התחלנו בשילוב נושא המים בתערוכות, כי בתחום החקלאות המים הוא מרכיב מרכזי. לאט לאט הבנו שאנחנו רוצים להיכנס לתחום המים. כך התחילה תערוכת מים שנקראה "אקווה יזרעאל" וזו הייתה ההתחלה של תערוכת הקלינטק.
מאיפה בעיקר מגיעות משלחות? איזה מדינות מובילות לאורך השנים?
השאיפה שלנו היא להיות המונדיאל העולמי – החזית הטכנולוגית של תחום הקלינטק. בניגוד לתפיסה הרווחת שתערוכה בינלאומית מטרתה שכל העולם יגיע לפה ויראה את הטכנולוגיה הישראלית, אנחנו באנו עם תפיסה חדשה שאומרת העולם לא יבוא רק לראות את החברות הישראליות, עם כל הכבוד שאנחנו מייחסים לעצמנו, העולם יבוא לתערוכה שיציגו בה חברות מכל העולם ויבקרו בה מכל העולם. אנחנו מיישמים את זה הלכה למעשה אחוז המציגים שלנו מחו"ל עומד על כ-30 והולך וגדל, ואנחנו רואים בהבאת מציגים מחו"ל את מנוע הצמיחה העיקרי שלנו, שבהכרח גם מביא מבקרים מחו"ל.
לצערנו בישראל התהפוכות המדיניות יוצרות גם קשיים. למשל עם טורקיה שהייתה אחת המדינות המרכזיות בתערוכות שלנו, והקשרים איתה הולכים ונמוגים. יש פה עליות ומורדות גם בשל קשיים ביטחוניים. מצד שני, מול מדינות אחרות כמו הודו וסין הקשרים הולכים ומתחזקים. יש לנו קשרים טובים עם האיטלקים, האמריקאים, ההולנדים, מדינות רבות באפריקה, ובעצם עם כל העולם. גם עם הפלסטינאים, למרות הבעיות אנחנו מצליחים להביא נוכחות יפה מאוד של נציגים. כל שנה אנחנו בוחרים את מדינות הכבוד של התערוכה. השנה מדובר בברזיל ורוסיה, בשנה שעברה היו אלו מדינות אמריקה הלטינית. הבחירה במדינות הכבוד היא שמובילה אותנו לחזון להיות המודל העולמי. אנחנו מאמינים שזה אחד היתרונות של התערוכה שהיא בעצם עם הפנים לשווקים המתעוררים.
יש רכישות של חברות וטכנולוגיות ישראליות כתוצאה מהביקור בתערוכה?
בהחלט. אנחנו יודעים על הרבה מאוד עסקאות שנעשות, לפעמים גם אחרי שנה. אני אישית חושב שבדילמה המוכרת האם אנחנו צריכים להיות מדינת סטארט-אפ או מדינה של חברות רציניות כמו נוקיה או מייקרוסופט, לדעתי אסור לנו למכור את עצמנו, אבל בהחלט, יש כאן הרבה עסקאות שנעשו וסטארט-אפים שנמכרו לחו"ל. המגמה הזו הולכת ומתגברת, כי אנחנו ידועים כמדינת סטארט-אפ והעולם מגיע כדי לקנות.
מה דעתך על התפתחותה של ישראל בתחום האנרגיה הסולארית?
קודם כל אני יכול להגיד מילה אחת: פיספוס. מכיוון שהאנרגיה הסולארית הומצאה במדינת ישראל וכשאתה מסתובב בתערוכות בעולם אתה רואה שהחלק שלנו בעוגה קטן מאוד, ונרדמנו בשמירה. יש פה כרטיס צהוב או אדום לכל מי שאחראי על הייצור, איך פספסנו ענף כזה. האוצר בראשות ד"ר שטייניץ מוסיף חטא על פשע, הם עדיין לא מבינים ולא קוראים את המפה העולמית, לדעתי צריך לשלוח אותם דחוף לתערוכה סולארית בינלאומית כמו אינטרסולאר בגרמניה כדי שיראו במה מדובר, הם פשוט לא מבינים על מה הם מדברים. אני קורא את הטיעונים שלהם, והם נראים בעיני מגוחכים. מדובר פה בתעשייה שתוביל את העולם, ולישראל יש את הפוטנציאל להשתלב בה, ובמקום להתעשת ולחשוב איך אנחנו מובילים את התעשייה, הם אומרים בוא נחכה שהמחירים ירדו. פשוט קצרי רואי. האנרגיה המתחדשת היא מנוע הצמיחה של העולם.
נתקלנו באותה בורות, באותה טיפשות, באותו קוצר ראייה גם בנושא המים. ראינו את ההתנגדות של נערי האוצר להקים מתקני התפלה, במשך שנים, למרות שממשלות וראשי ממשלות קיבלו החלטות, אחרי עונת גשם אחת הם פתאום דחו את הקמת מתקני התפלה וטרפדו את העסק במו ידיהם. בסופו של דבר אנחנו רואים שמתקני ההתפלה קמו. אני מאמין שהתעשייה הזו תשגשג, אני מכיר את האנשים שפועלים בתעשייה הסולארית ואני יודע שמדובר באנשים מאוד מוכשרים, אני חושב שבכוחות מאוחדים נצליח לנצח את הטיפשות.
איך אפשר לשחרר את המקלות שנתקעו בגלגלים?
אני חושב שבמדינה בה הממשלה מתחלפת כל שנתיים בערך, השפה היחידה ששרי הממשלה מבינים היא זו של דעת הקהל. אני קורא לכל השותפים לקידום הענף וגם לעיתון תשתיות שהוא עיתון חשוב מאוד בתעשיה להוביל קמפיין ציבורי שיסביר את העניין הזה, ואת חשיבות התעשיה הסולארית לכל אזרח במדינה ואת התרומה האדירה לכלל הציבור. אני בטוח שאם נציג את הנתונים הנכונים, המתנגדים יצטרכו להתקפל ובעצם לשחרר את המכסות ולעודד את התעשייה.
יש קשר בין הקמת מתקנים של אנרגיה סולארית לבין התפתחות המחקר והפיתוח?
בוודאי, כי אם התעשייה הזו תתפתח אז יהיה גם מחקר ופיתוח סולארי, ויהיו חברות סולאריות שימציאו דברים חדשים כי יש לנו מוח יהודי שיודע להמציא פטנטים. בכל העולם המעבדה הטובה ביותר היא שוק הבית. היום אין שוק בישראל אז גם אין תעשייה.
איך אתה רואה את תחום הבניה הירוקה פה בארץ?
קודם כל יש פה הרבה מס שפתיים, מדברים הרבה על בניה ירוקה אבל לא כל כך עושים. אני חושב שצריכים שגופי הממשלה יהיו החלטיים בנושא של הבניה הירוקה. צריך להיות חוק, כי קיים ניגודי אינטרסים בין מי שבונה את הבתים, לבין אלו שגרים בבית. אני חושב שהשר להגנת הסביבה שמקדם את התקן לבנייה ירוקה הוא שר מצוין, הוא השר הראשון שבאמת לוקח את הדברים לידיים ופועל במלוא המרץ. שר השיכון היה צריך להוביל את הנושא של הבניה הירוקה ובעצם יש לו את הכוח להוביל. לצערי אני נותן ציון מאוד נמוך לביצועים של הממשלות השונות.
איפה אנחנו מבחינת התפיסה של עולם המחזור?
בנושא של המחזור ישראל היא מדינה מפגרת. לשמחתנו או למזלנו ארדן לקח את הנושא הזה ברצינות וממש מוביל אותו ודוחף אותו, אבל זה רק בשנה וחצי האחרונות. בבלגיה אחוז המחזור מתקרב או עובר את ה-90 אחוזים ואנחנו אפילו לא מגיעים ל-10. אני חושב שהרווח הכי גדול במחזור זה האפשרות לחיות במדינה שכיף לחיות בה. צריך לזכור גם שענף המחזור מייצר הרבה מאוד מקומות עבודה, ויכולים לקום עוד עשרות מפעלים, ובמקום שכל הטינופת תגיע להרי זבל, נחסוך הרבה כסף.
האם אתה מזהה מודעות גדולה יותר לתחום ההתייעלות האנרגטית?
התייעלות אנרגטית חשובה אפילו מאנרגיה מתחדשת, כידוע, האנרגיה שנחסכת היא אנרגיה הזולה ביותר והירוקה ביותר. אנחנו יכולים למתן את העליה בצריכת החשמל המבוססת ברובה על הנפט או על פחם מזהמים על ידי התייעלות אנרגטית ואין שום סיבה שלא יעשו את זה. פשוט להחליף נורות ומזגנים או לבנות בתים בצורה נכונה יותר, להשתמש יותר בתאורת אור יום מאשר בחשמל, בבניין המשרדים שלנו החלפנו את התקרה וחסכנו כל כך הרבה כסף בעזרת תאורת יום. אם כל אחד מאיתנו יסתכל ימינה ושמאלה ניתן לחסוך המון. גם לעצמו וגם למדינה.
כעיתונאי, איך אתה רואה את התייחסות התקשורת בכל מה שקשור לעולם הירוק?
בסך הכול כותבים על תעשיית הקלינטק, אבל לא מתייחסים אליה כראוי, מדובר פה בעצם בתעשייה הצומחת ביותר בעולם – תעשיית העתיד. תחום הקלינטק מוצג בתקשורת כאיזה אח קטן של ההיי-טק. אח קטן ולא מספיק חשוב. אני טוען שעם כל הכבוד להייטק תעשיית הקלינטק הרבה יותר גדולה ועונה על צורך אמיתי. אייפון חדש זה דבר נהדר, אבל גם עם הטלפון הקודם שלי הייתי יכול לחיות ולהסתדר עוד הרבה שנים. אבל אם אין לך מים או אין לך אנרגיה אתה לא יכול לחיות. כשמחירי המזון עולים או כשאין מים יש מלחמות. תעשיית הקלינטק פותרת את הבעיות האקוטיות לצרכים הכי חשובים של האדם. אני מאוד גאה בעשייה הזאת ובתרומה של קבוצת משוב לתעשייה.
במבט לאחור, אלוש מזהה קפיצת מדרגה תודעתית מאז החל לפעול לפני חמש עשרה שנה בתחום איכות הסביבה. לדבריו, "עצם העובדה שאחד השותפים שלנו במשך השנים האחרונות הם התאחדות התעשיינים מוכיחה שיש פה שינוי גדול, התעשייה המסורתית נחשבה בעבר למזהמת הגדולה והתעשיינים נתפשו כאלו שלא איכפת להם מהפגיעה בסביבה כל עוד המפעל עובד ומייצר. היום התעשייה מבינה שהיא צריכה להיות עם הפנים לסביבה גם ברמה המעשית וגם ברמה התדמיתית. מאוד חשוב לכולם להיראות ירוקים, וזה עוזר להם תדמיתית. עם כל הצניעות אני חושב שיש לנו חלק לא קטן בעניין הזה, בעצם העובדה שאנחנו פה כל כך הרבה שנים ומקיימים את התערוכה הזאת, ובכך שידענו לחבר בין הארגונים הסביבתיים, התעשייה והפתרונות הטכנולוגיים".