לייזר רוטשטיין, מנכ"ל שחר אנרגיה מציג לקראת הכרעת הממשלה, שצפויה לאשר היום רכישה של 500 מגה-וואט נוספים ממתקנים סולאריים, נתונים שנאספו במהלך כנס אינטרסולאר האחרון על השוק הסולארי באירופה: אלו מדינות הן יצרניות החשמל הסולארי הגדולות באירופה, החלוקה הפנימית בין מערכות ביתיות, מסחריות ומערכות גדולות, חלקן של מערכות אנרגיה מתחדשת אחרות, ומחווה את דעתו על מדיניותה של ממשלת ישראל.

דעה: ממשלת ישראל – תנו יותר הקצאה לאנרגיה סולארית ובפרט על גגות

לייזר רוטשטיין, מנכ"ל שחר אנרגיה מציג לקראת הכרעת הממשלה, שצפויה לאשר היום רכישה של 500 מגה-וואט נוספים ממתקנים סולאריים, נתונים שנאספו במהלך כנס אינטרסולאר האחרון על השוק הסולארי באירופה: אלו מדינות הן יצרניות החשמל הסולארי הגדולות באירופה, החלוקה הפנימית בין מערכות ביתיות, מסחריות ומערכות גדולות, חלקן של מערכות אנרגיה מתחדשת אחרות, ומחווה את דעתו על מדיניותה של ממשלת ישראל.

במהלך תערוכת אינטרסולאר פורסמו המספרים הרשמיים של איגוד ה-EPIA שהוא האיחוד האירופי של התעשיה הפוטו וולטאית,לגבי ההתקנות המחוברות לרשת בגרמניה ואירופה לשנת 2010.

מבחינת היקף ההתקנות, גרמניה מובילה עם 7,408 מגה-וואט ו-56% מכלל ההתקנות. אחריה כצפוי איטליה עם 2,321 מגה-וואט ו-18%מכלל ההתקנות, צ'כיה עם 1,490 מגה-וואט ו-11% וצרפת עם 719 מגה-וואט ו-5%.

סך ההתקנות באירופה הגיע ל-13.3 ג'יגה-וואט. המאפיין המעניין הינו שרוב ההתקנות שנעשו הן במערכות ביתיות ומערכות הקטנות מ-1 מגה-וואט, עם העדפה בצורת רגולציה בעיקר לגגות. סך ההתקנות עבר את 1 מליון המערכות בעיקר הודות לביזור המערכות והתקנת הרבה מערכות ביתיות ומסחריות על גגות.

בשווקים העיקריים ההתפלגות בין מערכות קרקעיות ושאר המערכות הינו:

גרמניה רק 20% קרקעיות 70% מסחרי ו- 10% ביתי; באיטליה המספרים דומים: 20% קרקעיות, 60% מסחרי ו-20% ביתי; צרפת 10% קרקעיות 50% מסחריות ו 40% ביתי (בעיקר הודות לתעריף מועדף של מערכות BIPV); צ'כוסלובקיה 25% מערכות קרקעיות ו 75% מסחריות. בבריטניה נותנים העדפה ברורה למערכות הביתיות והן מהוות למעלה מ-95% מהמערכות המותקנות. ביון לעומת זאת בגלל ריבוי האיים ועידוד הממשלה להתקנה של מערכות קרקעיות, הן מהוות כ-95% מסה"כ המערכות.

ייצור חשמל ממערכות פוטו-וולטאיות באירופה

עם למעלה מ-30 ג'יגה-וואט מותקן באירופה, סך הייצור הכולל הוא 35 טרה-וואט לשעה בשנה. גרמניה היא היצרן הגדול, כמובן, עם 12 טרה-וואט בשנת 2010. בהתבסס על מספרים אלו סך החשמל המיוצר מאנרגיה סולארית בכל אירופה הוא 1.2% מכלל הצריכה, ובהתאם לתחזית אם המדיניות תישאר ברורה אצל השחקניות העיקריות אזי בשנה הבאה יתווסף עוד 1% לכושר בייצור וכך הלאה עד שבשנת 2020 אירופה תעמוד בתחזית ותייצר 12% מהצריכה עם חשמל סולארי.

מה קורה בשאר הטכנולוגיות?

בשנת 2010 המערכות הפוטו-וולטאיות הובילו את השוק של האנרגיות המתחדשות בקצב הגדילה, סה"כ הותקנו וחוברו 13.3 ג'יגה-וואט של מערכות אלו, לעומת 9.2 ג'יגה-וואט ממערכות הרוח. האסון בפוקושימה מהווה קטליזטור לבריחה של ממש מהשימוש במתקנים גרעיניים, ו-535 מגה-וואט של חשמל המופק ממתקנים אלו הוצא משימוש. באופן כללי ניתן לראות מעבר חד לשימוש בגז טבעי ואנרגיות מתחדשות, לעומת נטישה של דלק פוסילי ומערכות גרעיניות.

מדיניות העידוד

בגרמניה ואיטליה יש תוכנית ברורה איך להגיע ל-2020. תוכנית העידוד היא בהתאם לכמות המותקנת, ומופחתת על פני זמן, ולכן ניתן לתת תחזית התקנות סבירה בהתייחס להפחתות התעריף והכמות לפחות עד 2015. באיטליה נפתחה לאחרונה מכסה של 23 ג'יגה-וואט עם כללים של הפחתה בתעריפי ההזנה ומדרגות כל 4 חודשים, והעדפה ברורה למערכות הקטנות מ-1 מגה-וואט. השווקים המובילים הם אלו עם מנגנון ברור. בגרמניה לדוגמא, כל עוד לא הוחלט על ירידת תעריף ההזנה, הוא נשאר זהה כך שאין מצב של הקפאת שוק כמו בישראל. נכון להיום יודעים בגרמניה שהמחיר קבוע עד ה-31 באוגוסט 2011, ואז הוא אמור להשתנות בין 3 ל-6 אחוזים. במידה והממשלה לא תצליח לקבל החלטה כלשהי, השוק ימשיך לדהור עם המחיר הישן, כפי שכבר קרה בעבר.

בגרמניה ואיטליה יש מגם ודעות גדולה לאיכות הסביבה ושמירה על הקרקעות, ולכן הם מתעדפים התקנות על גגות על פני התקנות קרקעיות, באמצעות רגולציה. לעומת זאת בישראל, על-פי מדיניות רוה"מ (באמצעות יועצו יוג'ין קנדל) אין בעיית קרקעות ויש עדיפות ברורה, על-פי המכסות, למערכות קרקעיות.

לסיכום:

בישראל, למרות שכבר ב-2009 פורסמה מדיניות משרד התשתיות האחראי למגזר האנרגיה (חשוב לציין זאת כיוון שהאוצר אינו משוכנע שנושא האנרגיה שייך כלל למשרד התשתיות), והוכרזה בפברואר 2010 היא לא יושמה, והשליכה כבר ב-2010 את השוק לקיפאון. גם היום, לאחר סיום המכסה של 120 מגה-וואט לא ברור מה יהיה העתיד, אם בכלל יש כזה, במדינת ישראל.

למרות שכמו באירופה גם בישראל שטופת השמש, האנרגיה הסולארית מהווה את התחום היחיד המראה גידול בהתקנות, נראה שממשלת ישראל בוחרת להתעלם מהמציאות ולהמשיך במדיניות חלם של הקצאה נמוכה לאנרגיה סולארית וגם הקצאה זו מיועדת רק לקרקעות, בשונה מהמדינות המובילות בתחום: גרמניה ואיטליה המקדמות מדיניות ברורה של שמירה על הקרקעות.

הכותב הוא מנכ"ל שחר אנרגיה