הצעת החוק שנועדה להסדיר את הטיפול בפסולת אלקטרונית בישראל, תובא היום לדיון בועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק שיזמה וניסחה 'אדם טבע ודין' הוגשה ע"י ח"כ ניצן הורוביץ, יחד עם 8 חברי כנסת נוספים, הינה אחת מהצעות החוק הסביבתיות החשובות ביותר שהובאו בזמן האחרון לאישורה של הכנסת.

ועדת השרים לחקיקה תדון היום בחוק למחזור פסולת אלקטרונית

הצעת החוק שנועדה להסדיר את הטיפול בפסולת אלקטרונית בישראל, תובא היום לדיון בועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק שיזמה וניסחה 'אדם טבע ודין' הוגשה ע"י ח"כ ניצן הורוביץ, יחד עם 8 חברי כנסת נוספים, הינה אחת מהצעות החוק הסביבתיות החשובות ביותר שהובאו בזמן האחרון לאישורה של הכנסת. מטרתה של הצעת החוק היא להסדיר את הטיפול בפסולת שמקורה במוצרים אלקטרוניים, אלה הנפוצים בכל בית בישראל (החל מטלפון סלולרי וכלה במקרר).

הפסולת האלקטרונית מכילה מרכיבים מסוכנים, הטומנים בחובם סיכון לסביבה ולבריאות הציבור, ולמרות זאת היא מטופלת ומוטמנת כיום יחד עם הפסולת הביתית הרגילה. יתרה מכך, הפסולת האלקטרונית כוללת רכיבים יקרי ערך אשר כיום מוטמנים באדמה, דבר המהווה בזבוז משאבים משווע. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' פנה במכתב לשרי הממשלה וקרא להם לתמוך בהצעת החוק: "הצעת החוק תאפשר לישראל לעלות מדרגה ולטפל באופן נאות בפסולת האלקטרונית, ולהפוך את המטרד הסביבתי למשאב כלכלי. בנוסף, הצעת החוק אף צפויה לעודד את תעשיית המיחזור הקיימת ולספק מקומות תעסוקה".

הדרך המוצעת בהצעת החוק לטפל בפסולת אלקטרונית היא ברוח הדירקטיבה האירופית, המיושמת בהצלחה במדינות האיחוד האירופאי זה שנים אחדות (הניסיון האירופי אף מעיד כי יישום ההסדר כרוך בעלויות נמוכות בלבד). המנגנון המוצע כולל הטלת אחריות על היצרנים והיבואנים של פסולת אלקטרונית לאסוף ולמחזר את הפסולת לפי יעדים שנתיים. מנגד, ההסדר יחייב את הרשויות המקומיות להעמיד לרשות הציבור נקודות איסוף לפסולת אלקטרונית.

מחקר שנערך בארה"ב מראה שמשקל הפסולת האלקטרונית הוא רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אולם היא מהווה את רוב תכולתה הרעילה. לדוגמא: כמות הכספית שנמצאת בחמש נורות רגילות מספיקה כדי לזהם 20,000 ליטר מים. או בדוגמא אחרת: מסך המחשב שלנו תמצאו 2-3 ק"ג עופרת הרעילה לאדם. במצב הנוכחי, הפסולת האלקטרונית המכילה מרכיבים מסוכנים נאספת עם הפסולת הביתית, נדחסת, נשברת ומתפרקת, ולכך השלכות סביבתיות ובריאותיות קשות. מתכות כבדות, ביניהן כספית, קדמיום ועופרת נפלטים לסביבה וגורמים לזיהום קרקעות ומי תהום. פתרון הקצה השכיח בישראל, דהיינו, הטמנה באתרי סילוק פסולת, אינו נותן מענה לבעיות הסביבתיות והבריאותיות החמורות הנובעות מהמצאות חומרים מסוכנים בזרם הפסולת הביתית.