ראיון עם נישאנט אריאה – איש עסקים הודי, החבר בהנהלותיהם של שניים מתאגידי הענק ההודים. על מצב השוק הסולארי בהודו, התמיכה של ממשלת הודו בחברות הסולאריות, והחיפוש אחר המשקיעים הזרים.
ראיון בלעדי מתערוכת אינטרסולאר: "השוק הסולארי בהודו מחפש משקיעים"
נישאנט אריאה – איש עסקים הודי, החבר בהנהלותיהם של שניים מתאגידי הענק ההודים (קבוצת JBM ו-Neel Metal Products ), נחשב לאחד היזמים המרכזיים בהודו בתחום הסולארי. במסגרת תערוכת אינטרסולאר נפגשנו עם אריאה לשיחה קצרה, בה סיפר לנו על השוק הסולארי המתעורר בארצו.
מהם התמריצים שהחברות הסולאריות מקבלות בהודו?
הממשלה החלה בתמיכה במסגרת ה"משימה הסולארית הלאומית – ג'ווהרלל נהרו". בנוסף לכל אחת מהמדינות של הודו יש מדיניות שונה, שנועדה לקדם יצירת אנרגיה מתחדשת. כמו כן יש לנו את מנגנון ה-(REC (Renewable Energy Certificate, שהממשלה ההודית החלה לפעול על-פיו בסוף השנה שעברה. על-פי המנגנון לכל מדינה בהודו הוצבו יעדים של יצירת אנרגיה מתחדשת: יעדי האנרגיה הסולארית המינימאליים כרגע הם כרבע אחוז מכלל ייצור החשמל עבור כל מדינה, והכוונה היא להגיע ל-3% בעוד כעשור, שמתורגמים ל-20 אלף מגהוואט של חשמל סולארי עד 2022.
כרגע אנחנו עוסקים בחיפוש אחר השקעות זרות שיקדמו את המדיניות הממשלתית, בנוסף לפיתוח התשתיות הסולאריות בהודו עצמה. התעריף הממשלתי כיום אינו קבוע אלא משתנה בהתאם לסדרי הגודל של הייצור, אך הוא נע סביב ה-25 סנט לוואט.
מהי המדיניות בנוגע לחשמל הסולארי שמחוץ לגריד?
מחוץ לגריד הממשלה מתמקדת בגגות ובתאורה. הנושא צובר תאוצה משום שגם בהודו מחירי הדלקים הגבוהים מניעים את השינוי. הממשלה מקדמת אפילו התקנות קטנות של 100 קילוואט עד 1 מגהוואט, בכדי לעודד את הצמיחה של השווקים המקומיים. ניתן בהחלט לראות כי היזמים המקומיים אכן לוקחים את הנושא קדימה. כרגע כ-80 אחוזים מהייצור נעשים בשטחים פתוחים, ושאר 20 האחוזים מגיעים מבנייה על גגות.
