וולקן גרדן, מהנדס מכונות בחברת Bosch העובד בישראל עם חברת לדיקו גרין, משמש כיועץ הנדסי בתחום ההתייעלות האנרגטית. בכנס "תעשייה מתייעלת" להתייעלות אנרגטית, שייערך בשפיים ב-23 ביוני הקרוב יעניק גרדן הרצאה על חיסכון באנרגיה במערכות חום גדולות בתעשייה.

ראיון בלעדי: וולקן גרדן, יועץ הנדסי לחברת לדיקו גרין "יש בישראל מודעות להתייעלות אנרגטית – עכשיו צריך ליישם"

צילום: ארנון מעוז

וולקן גרדן, מהנדס מכונות בחברת Bosch העובד בישראל עם חברת לדיקו גרין, משמש כיועץ הנדסי בתחום ההתייעלות האנרגטית. בכנס "תעשייה מתייעלת" להתייעלות אנרגטית, שייערך בשפיים ב-23 ביוני הקרוב יעניק גרדן הרצאה על חיסכון באנרגיה במערכות חום גדולות בתעשייה.

גרדן מוצא שבישראל קיימת מודעות לתחום ההתייעלות האנרגטית, אך היישום של תהליכים כאלו בתעשייה הוא עדיין מוגבל מאוד, למרות היתרונות המוכחים וההחזרים המהירים יחסית להשקעה בהתייעלות זו. הסיבה בדרך כלל היא מחסור בידע מקצועי הדרוש להובלת תהליכים מורכבים יותר מאשר החלפת גופי תאורה ומיזוג והחשש של בעלי המפעלים והמוסדות מהשקעה גדולה ללא ביטחון מרבי באשר לזמן החזר ההשקעה.

מהם השלבים בהם צריך לנקוט בעל מפעל המעוניין לייעל את המפעל שלו אנרגטית?

הדבר הבסיסי ביותר, שגם נותן החזר מהיר מאוד על ההשקעה, הוא נושא התאורה. ולכן אני חושב שכל מהנדס המופקד על התייעלות המפעל צריך להתחיל בנושא זה, שגם יראה לבעלי המפעל את פוטנציאל החיסכון הכלכלי הטמון כתוצאה מהתייעלות בתחום. כמובן שהתאורה מהווה רק חלק מזערי מכל תהליך ההתייעלות, אבל היא חיונית מאחר והיא משמשת כהוכחה זמינה ומיידית לחשיבות התהליך.

השלב השני, שהוא גם החלק העיקרי בתהליך הוא שלב מחזור החום. החום מהווה תוצר לוואי במרבית תחומי התעשייה, ולכן ניתן לנצלו בשלבים השונים שבין התהליכים התעשייתיים, כלומר חום שנפלט כתוצאה מהתהליך הראשון ניתן לניצול בתהליך שבא אחריו וכן הלאה. בצורה זאת ניתן לנצל את החום שנפלט מדוודים, תנורים, קיטור, חימום כימי ועוד. דוגמה טובה לניצול נכון של חום הוא באמצעות מערכות דחיסת אוויר, שהטובות שבהן מגיעות ליעילות של חמישה אחוזים. מרבית האנרגיה נפלטת כחום, ואת החום הזה ניתן לנצל לצורך חימום מוקדם של תנורים במפעל או לצרכים אחרים. מערכת המנצלת את החום בצורה זו מחזירה את ההשקעה במהירות מדהימה.

האם בבנייני משרדים או מלונות התהליך שונה?

לא, באופן עקרוני מדובר בתהליכים זהים. לדוגמה, כרגע אנחנו עובדים על פרויקט, שבו אנחנו רוצים לנצל את המים המשמשים את מזגני הספיגה לקירור הבניין, ואת המים הזורמים במערכת הצינורות המגיעה מן הדוודים, לשימושים נוספים של חימום וקירור. בסיומו של התהליך המערכת הקיימת תעבוד בצורה חכמה יותר, וזו המשמעות של יעילות-אנרגטית, בשונה מחסכון-אנרגטי – השימוש באותם משאבים, אך בצורה הגיונית יותר.

אילו פיתוחים חדשים ניתן למצוא כיום בתחום ההתייעלות האנרגטית?

העולם מודע יותר ויותר לחשיבות והמשמעות של יעילות-אנרגטית, ולמכלול הפרטים שהמושג כולל. הטכנולוגיה שאנו עושים בה שימוש איננה בהכרח חדשה, מרבית המוצרים היו כבר קיימים וידועים, אך לא נעשה בהם שימוש מושכל, כיום, בשל המודעות הגוברת, ניתן לעשות שימוש יותר חכם במוצרים אלו, ויותר קל לאנשים לראות את יחס העלות-תועלת המתקבל באמצעות השימוש במוצרים אלו בדרך חכמה יותר. גם העלייה במחירי החשמל תורמת למודעות ולחשיבות של היעילות האנרגטית.

הדור החדש של המוצרים הוא בעל מקדם-יעילות גבוה יותר, והיישום של מוצרים המסוגלים להעניק 3 שכבות של ניצול אנרגטי (חשמל, חום וקור) במקביל הוא שכיח יותר. כיום אנחנו גם מציעים שימוש נרחב יותר במערכת חימום סולארי-תרמי עבור בנייני מגורים, ובקיץ כאשר הדרישה למים חמים פחותה, ניתן להשתמש באותה המערכת עבור מזגני-ספיגה לצורך קירור הבניין.

מהם האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני תחום היעילות האנרגטית?

האתגר הראשוני הוא נושא המודעות. כאשר סוחר מכוניות מציג בפניך מכונית שהוא מעוניין למכור, הוא אינו מספר לך מהי מכונית, אלא מציג בפניך את היתרונות של המכונית שהוא מעוניין למכור. יעילות-אנרגטית הוא תחום שאינו מוכר מספיק עדיין, וחלק ממה שאנחנו מוכרים הוא פשוט ידע. כמובן שהצורך בהשקעה שאינה מחזירה את עצמה באופן מיידי מהווה גם בעיה, אך כאן ניתן תמיד להציג נתונים של יחסי עלות-תועלת.

בעיה נוספת היא בשוני שבין מקום למקום – מערכת מסוימת יכולה לעבוד נפלא בבניין אחד, אך לא בהכרח לתת את אותה רמת יעילות בבניין השני, ולכן אחד האספקטים החשובים ביותר בהפיכת בניין או מפעל ליעיל יותר מבחינה אנרגטית הוא בדיקה מקיפה של התנאים באותו אתר. אני מאמין שבעוד מספר שנים המצב ישתנה מפני שהחשיבות של יעילות-אנרגטית גדלה. לדעתי בעוד חמש שנים התכנון של מפעל או בניין יכלול את הנושא בצורה מובנית כך שלא יצטרכו לעשות שינויים בכל מספר שנים.

בעיית המימון העומדת בפני חברות וקבלנים, הבאים לנסות ולייעל את הבניין אנרגטית ניתנת לפתרון באמצעות המודל של אסקו (ESCO – Energy Service Company) שעדיין לא מבוסס דיו בתקנות וחוקים. אבל אין ספק, כי העיקרון על-פיו הכסף שנחסך בעקבות ההתייעלות יחולק בין החברה המתייעלת לבין הגורם המממן, הוא הנכון.

איפה נמצאת ישראל בהשוואה לעולם בתחום ההתייעלות האנרגטית?

הנקודה החיובית היא שבישראל מדברים על התייעלות אנרגטית, וזה בדומה למדינות המערב. במדינות בהן עלות הגז היא אפסית, דוגמת אזרבייג'אן, אין כל טעם בכלל לדבר על הנושא. בישראל מרגישים את עליית מחירי הנפט והגז, ולכן גם מדברים על התייעלות, וגם עושים הכנות משפטיות וחוקתיות להסמכות בתחום. בישראל גם יודעים כבר לעבוד עם מערכות משולבות לאנרגיה מתחדשת, שהן קריטיות עבור תהליכי התייעלות-אנרגטית. אני צופה שבישראל יקומו עסקים משמעותיים בתחום ההתייעלות האנרגטית כבר בשנים הקרובות, בשונה מהמצב כיום שבו קיים ספק אחד או שניים, המוכן להשקיע כספים, על-מנת לקבלם בחזרה כעבור שנתיים והוא מכנה את עצמו "אסקו". אני מתכוון לחברה משמעותית שתתן מענה מקיף גם בתחום ההנדסי כמו גם ניהול המוצר והמערכת כולה. אבל אני חייב להודות שלמרות שבישראל יש מודעות לנושא, היישום הוא עדיין מאוד מוגבל.

מהו אופן שיתוף הפעולה של Bosch עם לדיקו, וכיצד הוא בא לידי ביטוי בעולם?

לפני ש-Bosch מציעה מוצר בשווקים הגלובליים, היא בוחנת אותו בשוק המקומי. המערכות שאנו מפתחים עם לדיקו גרין כבר נמצאות בשווקים של אירופה וצפון אמריקה, ולאחרונה גם באזור אסיה-פסיפיק. כך שלמעשה הדברים שמפותחים בישראל מוצאים את עצמם בסופו של דבר מיושמים, לאחר מספר שנים, במוצרים בארה"ב ובשאר העולם. התכנית של לדיקו היא להיות שותף הנדסי לכל דבר בביצוע פרויקטים של התייעלות-אנרגטית, כלומר תמיכה במערכת כולה על ההיבטים השונים שלה, ולא רק במוצר כזה או אחר.