אחת הבשורות החשובות בכנס אילת אילות לאנרגיות מתחדשות האחרון שהתקיים בפברואר 2011 באילת, יצאה מפיו של שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו. שר התשתיות, שעד כה נטה לתת גיבוי גורף לחברת החשמל בכל נושא, הודיע במסגרת הכנס, כי קו המתח העליון החדש העובר בקטע החוצה את מכתש רמון – יוטמן באדמה.

דילמת המכתש – הולכת החשמל הסולארי מול פגיעה בשמורת טבע ייחודית

מאת: רונית מורגנשטרן

אחת הבשורות החשובות בכנס אילת אילות לאנרגיות מתחדשות האחרון שהתקיים בפברואר 2011 באילת, יצאה מפיו של שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו. שר התשתיות, שעד כה נטה לתת גיבוי גורף לחברת החשמל בכל נושא, הודיע במסגרת הכנס, כי קו המתח העליון החדש העובר בקטע החוצה את מכתש רמון – יוטמן באדמה.

ההחלטה באה בעקבות דיון בלשכת שר התשתיות, שבה תמכו גורמי התכנון בהטמנת הקו, וציינו, כי עלות ההטמנה בקרקע המכתש זניחה יחסית לעלות הכוללת של סבסוד האנרגיות המתחדשות. בכך נראה, כי הסתיים המאבק של רשות הטבע והגנים, הגופים הירוקים ותושבי מצפה רמון נגד תוכנית חברת החשמל להקים קו מתח עילי העובר דרך המכתש.

המאבק בין הירוקים ותושבי מצפה רמון לבין חברת החשמל מעכב כבר 7 שנים את חיבור יישובי הערבה ואילת לרשת קווי המתח העליון הארצית (קווי 400 קילו וולט). הקו המתוכנן לעבור ממצפה רמון ליישוב פארן בערבה יאפשר לא רק לשפר את רשת החשמל של אילת ויישובי הערבה, אלא גם לקלוט את החשמל שייוצר בשדות הסולאריים שיוקמו בעתיד בערבה.

יישובי הערבה ואילת נשענו עד היום על קו חשמל מיושן יחיד (161) ללא גיבוי מרשת החשמל הארצית במקרה של תקלה,(ב-1998 קרע טרקטור את הקו והכניס את אילת לעלטה ארוכה). כמו כן, יזמי החשמל הסולארי בערבה נתקלו בקשיים לקבל התחייבות מחברת החשמל להוליך את החשמל שייצרו, בגלל מגבלות ההולכה של הקו הקיים, מה שמעכב את הקמת המיזמים הסולאריים. מדובר בהחלפת קו מתח באורך של כ-206 קילומטרים, מהם ביצעה חברת החשמל עד כה כ-140 קילומטרים.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוציא מסמך בינואר השנה, לפיו אזור הערבה הדרומית הופך בהדרגה למקור חשוב לייצור חשמל סולארי, אשר חשוב להקים בו מערכת הולכה אמינה: "שתי התחנות בתמנע ובקטורה יהיו בהספק מותקן כולל של 100 מגוואט, ותחנות נוספות עתידות לקום בשנים הבאות. היות שעיקר הביקוש לחשמל הוא במרכז הארץ, יהיה צורך להוליך את החשמל מהערבה צפונה. לשם כך מתנהל כיום פרויקט של שדרוג קו מתח עליון (161 קילו-וולט) מרמת חובב לאורך רמת הנגב ועד קטורה ואילת, באור של כ- 200 ק"מ. שדרוג הקו נעצר באזור מכתש רמון עקב מחלוקת בין חברת החשמל לרשות הטבע והגנים".

לחפור או לבלוט בנוף?

מכתש רמון מוגדר כולו כשמורת טבע, אולם הקו הקיים (161) נבנה בו לפני ההכרזה של השמורה. רשות הטבע והגנים דורשת שהקו החדש שייבנה יהיה תת-קרקעי ב-7 מתוך 15 הקילומטרים העוברים באזור המכתש; זאת, לטענתה, משום ששבעת הקילומטרים בהם מדובר עוברים בשטח עם רגישות נופית גבוהה במיוחד, בהיותו חלק ממערכת אקולוגית ייחודית שלא נפגעה, והקו העובר במקום מפר אותה. להערכת רשות הטבע והגנים, ההפרש בעלויות בין העברת קו עילי לקו טמון בקטע המדובר הוא 12 מיליון שקלים בלבד.

בחברת החשמל, מנגד, טוענים כי הטמנת הקו בקרקע כרוכה בעלויות של מאות מיליוני שקלים ומהווה תקדים מסוכן לדרישות דומות ברחבי המדינה. לדברי אשר דהן, סמנכ"ל לקוחות בחברת החשמל, שר התשתיות קיבל נתונים מוטעים שהביאו להחלטה שגויה: "ההטמנה היא חלופה יקרה ב-50 מיליון דולר. אנחנו לא משנים דבר בנוף הסביבתי של מכתש רמון; העמודים החדשים שיחליפו את הישנים יהיו הרבה יותר יפים, הרבה יותר קטנים ואנחנו מוכנים לצבוע אותם בצבע התואם את הסביבה. בנוסף, אם הקו יוטמן, הרי שנצטרך לבנות שני טרמינלים בשני קצוות הקו המוטמן, כלומר שני עמודים גדולים ובולטים, דבר שיכער את הנוף", והוסיף "כדי להטמין קו דו מעגלי צריכים לחפור תעלה ברוחב של שלושה מטרים ובעומק של שני מטרים לאורך שבעת הקילומטרים. הדבר דורש הקמת בונקר בכל חמש מאות מטרים. האם חפירה כזו לכל אורך המכתש לא תפגע בנוף?"

אבל את גלעד גבע, סגן מנהל מחוז דרום מרשות הטבע והגנים, הטענות של דהן לא משכנעות. לדבריו, "אנחנו רוצים להגיש את מכתש רמון כגיאופארק – פארק גיאולוגי – לאונסק"ו, וחברת החשמל מטרפדת תכנית זו; 600 אלף איש עוברים במכתש מדי שנה; עמודי המתח מהווים מפגע, המבקרים באתר רוצים לראות מדבר בראשיתי, ולא מדבר שיש בו עמודי מתח וקווי מתח; מכתש רמון שווה למדינה המון כסף מבחינה תיירותית, לא פחות מההשקעה בהטמנת 7 קילומטרים בלבד של קו מתח". לדבריו, נושא הטרמינל זניח משום שמדובר בשני עמודים בשתי נקודות בלבד, אותם ניתן למקם במקומות מוסתרים, ולא מדובר בפגיעה מתמשכת בנוף של המכתש.

ומה אומרים בגופי התכנון? אפרים שלאין, מנהל אגף בכיר תכנון תשתיות במינהל התכנון, טוען כי חברת החשמל מתנהלת בנושא מכתש רמון בכוחניות. "הטמנה זה לא דבר חדש; בכל אזור עירוני יש קווי מתח 161 טמונים. נכון שיש הבנה עם חברת החשמל כי בשטחים פתוחים אפשר להקים קווים עיליים, אבל יש אתרים נדירים ומיוחדים, כמו מכתש רמון, שצריך להתחשב בהם, גם קווי הגז הטבעי עוברים מתחת למכתש, ומעל מצדה אין קווי מתח עיליים. התפקיד שלנו במשרד הפנים, הוא לשבת עם כולם כדי ליישם את ההחלטה הזאת כמה שיותר מהר, תוך הענקת עדיפות לנושא כפי שנעשה באישור תוכנית המתאר למתקנים סולאריים".

אז למרות שהירוקים ומשרד הפנים בירכו על "סיום המחלוקת", הרי שעל פי ההתנגדות הנמרצת שמגלה עדיין חברת החשמל בנושא, נראה כי ייקח עוד זמן עד שהיא באמת תסתיים. יחד עם זאת, ההערכה בקרב הגופים הממשלתיים היא, שחברת החשמל תאלץ לוותר הפעם, ככל הנראה תמורת פיצוי כספי על ההשקעה הנוספת.