ארגון חיים וסביבה, ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל, החל לאחרונה לפעול בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה והמרכז לשלטון מקומי להעצמת כוחן של וועדות איכות הסביבה ברשויות. במסגרת פעילות זו, יזמו הגופים הללו סדרת ימי עיון מקצועיים בנושאים סביבתיים, כשהראשון שהם, הנוגע למהפכת הפסולת הצפויה בישראל התקיים אתמול בתל אביב. במסגרת הכינוס המיוחד, הודרכו נציגי הציבור מכל הארץ כיצד להתנהל בנושא הטיפול בפסולת בעקבות כניסתן הצפויה לתוקף של תקנות חוק האריזות ברשויות המקומיות. בשיחה מיוחדת עם פורטל תשתיות, הסביר מנכ"ל ארגון חיים וסביבה, נאור ירושלמי על שיתוף הפעולה הייחודי ועל חשיבותם של הוועדות להצלחתה של המהפכה העתידית.
ראיון בלעדי: מנכ"ל חיים וסביבה קידום ועדות איכות הסביבה מחזק את הדמוקרטיה ברשויות המקומיות
נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה- צילום: באדיבות חיים וסביבה
ארגון חיים וסביבה, ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל, החל לאחרונה לפעול בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה והמרכז לשלטון מקומי להעצמת כוחן של וועדות איכות הסביבה ברשויות. במסגרת פעילות זו, יזמו הגופים הללו סדרת ימי עיון מקצועיים בנושאים סביבתיים, כשהראשון שהם, הנוגע למהפכת הפסולת הצפויה בישראל התקיים אתמול בתל אביב. במסגרת הכינוס המיוחד, הודרכו נציגי הציבור מכל הארץ כיצד להתנהל בנושא הטיפול בפסולת בעקבות כניסתן הצפויה לתוקף של תקנות חוק האריזות ברשויות המקומיות. בשיחה מיוחדת עם פורטל תשתיות, הסביר מנכ"ל ארגון חיים וסביבה, נאור ירושלמי על שיתוף הפעולה הייחודי ועל חשיבותם של הוועדות להצלחתה של המהפכה העתידית.
"ארגון חיים וסביבה פועל לחיזוק המעורבות של הציבור ושל נציגיו בתהליכי קבלת ההחלטות. אנחנו רואים בחברי המועצה את השכבה שיכולה לקדם את נושא את העשייה הסביבתית בתוך הרשויות המקומיות. אלו הם אנשים בעלי פתיחות לרעיונות חדשים והם מהווים את הקשר בין הציבור, הארגונים הסביבתיים והרשויות. היום אין לוועדות תפקיד מרכזי בתוך התהליך העירוני כי מרבית ההחלטות נמצאות בידי ראשי הערים או הממשלה. עם זאת, הוועדות לאיכות הסביבה הרבה יותר פעילות מגופים אחרים ברשות, מבחינה ציבורית, תקשורתית ועוד. לכן, על מנת לחזק את הוועדות הללו, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה והמרכז לשלטון מקומי, כאשר המטרה כאן היא כפולה: גם לקדם את הנושאים הסביבתיים וגם לסייע בפעילות העיריות".
מה החסמים העיקריים שאתה רואה להצלחה של תוכניות סביבתיות כמו מהפכת הפסולת ברשויות המקומיות?
"החסמים הם כפולים. ראשית, מצד הבירוקרטיה הממשלתית ששמה רף מאוד מאוד גבוה בפני העיריות. יש האומרים שדרושה התמחות של ממש בכדי למלא טפסים. מלבד זאת, העיריות לוקחות סיכון משמעותי, משום שהן לא יודעות האם הממשלה תענה לבקשותיהן לסיוע ומתי זה יקרה. עקב כך, רק רשויות בעלות איתנות כלכלית יכולות להיכנס לפרויקטים חשובים כאלה.
החסם השני נוצר בשל העובדה שהרשות עובדת בנושאים סביבתיים רק מול מספר מצומצם של גורמים ומביאה לחוסר ניראות ציבורית של הפרויקטים הללו. אנחנו כארגוני סביבה רוצים שהציבור יהיה שותף לתהליך קבלת ההחלטות, ושלא שזה ייסגר רק ברמה המקצועית המצומצמת בין המשרד להגנת הסביבה לבין הרשות".
לאיזה כלים זקוקים נציגי הועדות הסביבתיות על מנת להצליח בעבודתם?
"הנציגים צריכים קודם כל ידע ואת זה אנחנו מנסים לתת להם בכנסים כאלה בפורום האינטרנטי שהקמנו ובניוזלייטר שאנחנו מפיצים. קודם כל צריך לספק להם מידע על מה שקורה על מנת שיהיו בתמונה. דבר שני, וועדות הסביבה צריכות להתכנס, צריכות לדון בדברים,צריכות להיפגש עם אנשי מקצוע ולקבל החלטות והמלצות למועצת העיר. מעבר לכך, יש לטפל גם בתחום החקיקה על מנת לחזק את מעמד הוועדות באופן רשמי יותר. שהרי כיום, חברי המועצות הם כמעט כולם מתנדבים ולכן היכולת שלהם באמת להשפיע נפגעת. אין להם שום תגמול על הפעולה שלהם ואין להם סמכות חוקית. את זה אנחנו מקווים לשנות".