מדינת ישראל החלה בשנת 2008 בהסדרת נושא קידום האנרגיה החלופית. צעד אחר צעד הוצגו תוכניות שנועדו לתמרץ התקנת מערכות סולאריות קטנות, עסקיות ובינוניות, ומאוחר יותר גם טורבינות רוח.
ביטחון סולארי לישראל
מאת: אלון תמרי
מדינת ישראל החלה בשנת 2008 בהסדרת נושא קידום האנרגיה החלופית. צעד אחר צעד הוצגו תוכניות שנועדו לתמרץ התקנת מערכות סולאריות קטנות, עסקיות ובינוניות, ומאוחר יותר גם טורבינות רוח. בהחלטת הממשלה משנת 2009, נקבעו יעדי יישום לאנרגיה חלופית כחלק מסל הדלקים של משק החשמל. היעדים נמוכים יחסית לרוב מדינות העולם המערבי ועומדים על 5% עד שנת 2014 ו 10%- עד לשנת 2020. לאחרונה מתברר כי הממשלה לא עומדת ביעדים שהציבה לעצמה ואנו עדים למסכת של התחמקויות, דחיות, בלמים וחוסר החלטיות. יזמי הענף עדים לכוונות לבלום את העידוד לקידום אנרגיה סולארית ולבטל כל הצעה למכסות נוספות.
רבים שואלים,מדוע יש לתמרץ אנרגיה חלופית?
1. ייצור חשמל "מלוכלך" מדלקים מזהמים היינו הזול ביותר. ייצור חשמל נקי הינו יקר יותר, לכן, אם אנו מעוניינים בחשמל נקי הדרך היחידה להשוות את כדאיות הייצור היא לממן את העלות העודפת. 2. בהיותה טכנולוגיה צעירה יותר, יש לתת לאנרגיה המתחדשת "דחיפה" עד אשר תעמוד על רגליה. 3. המעבר לאנרגיה חלופית מפחיתה את התלות בדלקים מזהמים ממדינות ערב ומובילה לעצמאות אנרגטית.
מה העלות האמיתית של חשמל מזהם?
משרד האוצר טוען לאחרונה כי בתחשיבים שערך, נמצא כי יישום יעדי הממשלה ושימוש באנרגיה סולארית בקנה מידה רחב יובילו לעליית מחירי החשמל באופן משמעותי. אך האם נלקחה בחשבון התועלת של האנרגיה הסולארית?
בבואנו לבחון שימוש באנרגיה חלופית, עלינו להתבונן במתרחש סביבנו בשבועות האחרונים ולנתח את המאורעות הקשורים לאותם מקורות אנרגיה מזהמים. אנרגיה גרעינית, כידוע, הינה נקייה עד אשר מתרחשת תקלה. אין ויכוח כי מדובר על אמצעי ייצור חשמל זול יחסית, אך את ערך הנזקים באירוע הכור היפני קשה עדיין לאמוד. בנוסף, אל נשכח כי התעשייה הסולארית כוללת היום חברות רבות. החל מהתאגידים המובילים אשר נכנסו לתחום, דרך חברות פיתוח, תכנון וביצוע, וכלה בחברות התקנה, אחזקה ושירותים לתחום. ההערכות מדברות על מעל ל- 1000 עובדים במעגל הראשון ואלפי עובדים נוספים במעגל השני.
ארץ השמש לא מנצלת את הפוטנציאל
אחת הטענות הנשמעות מדי פעם היא כי תמרוץ פרויקטים סולאריים מממן למעשה תעשיות לייצור הרכיבים במדינות זרות, ובראשן סין. אכן, רוב הציוד מיובא מחו"ל, אך מדובר בשאלת הביצה והתרנגולת – כל עוד לא יתקיים שוק משמעותי, לא יהיה אינטרס לפתח ולייצר כאן טכנולוגיות מתאימות. חברות טכנולוגיה ישראליות מוצאות את עצמן נדחות שוב ושוב על-ידי קובעי ההחלטות בישראל – ואותן חברות עושות חייל בחו"ל…
אנשי התעשייה עומדים בימים אלה ומשפשפים את עיניהם, ולא מפאת אור השמש המסנוורת. אנו מתפלאים לראות כי דווקא במדינה שטופת שמש כשלנו, בוחרת המנהיגות להתעלם מהצורך ומהיכולת המקומית לספק באופן עצמאי כמות משמעותית מצרכית האנרגיה שלנו על-ידי אנרגיה סולארית. מדינת ישראל יכולה בקלות להיות "אור לגויים" בפיתוח וביישום אנרגיה החלופית, ולקחת תפקיד מוביל במאבק למען שיפור המצב.
רשת ביטחון חשמלית לשעת חירום
אחד היתרונות הבולטים של המתקנים הסולאריים הוא הייצור המבוזר. כיום, קיימים אלפי מתקנים סולאריים אשר מפוזרים בכל רחבי הארץ ומייצרים אנרגיה בנקודת הצריכה. בביזור שכזה, לא תתכן פגיעה מאסיבית בייצור החשמל, וקיים חיסכון ניכר בהפסדים הנובעים מהולכת חשמל ברשת רגילה. אנרגיה המופקת מגז טבעי אכן מהווה חלופה עדיפה עשרות מונים על ייצור אנרגיה בפחם, סולר או מזוט, ואני מברך על אימוץ חלופה זו. אך עם זאת, ידוע כי מתקני ההפקה יהוו מטרה אסטרטגית לכל מדינת אויב בעת מלחמה. יש לקחת בחשבון את הסיכונים הקיימים בהפקת ייצור משאב הגז ולזכור כי בעת שמדינת ישראל בוחרת להפיק באמצעות משאב זה חלק גדול מהאנרגיה יש לדאוג בה בעת גם לאבטחת המתקנים, הולכת הגז ליבשה ולעלויות הכרוכות בכך. על כן, קורא אני למשרדי הממשלה השונים לבדוק שוב את מכלול הכדאיות של יישום האנרגיה הסולארית תחת השיקולים הביטחוניים אשר נוספו לאחרונה.
הכותב הוא מנכ"ל משותף בחברת סולארפאוור
פורסם לראשונה במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה מגזין 05 מרץ – אפריל 2011