סוף המסע לשמש האיטלקית: לא ניתן לעצור את המהפכה
צילומים: ארנון מעוז
הבוקר החל בבשורות חיוביות. הממשלה האיטלקית התכנסה לחתום על החקיקה בתחום האנרגיה הסולארית. החקיקה הישנה לא שונתה בהרבה והיא נצמדה להתחייבויות הישנות מבחינת התעריפים. החתימה יצרה בתערוכה אווירה של אופורייה, כל המציגים נראו מחוייכים ומרגישים כי יש אופק לשוק האיטלקי. החקיקה מסדירה את התקציב הלאומי של איטליה לשנה הקרובה: 7 מיליארד יורו עד ספטמבר, אז תוגש הסדרה חדשה שתוריד את התעריפים בעשרים עד שלושים אחוזים.
המגמה העולמית של העדפת גגות על פני קרקעות הגיעה למסדרונות הפרלמנט האיטלקי. אנגליה כבר פרסמה הסדרה, אוסטרליה כבר הכריזה על 25 אחוזים של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות וגם קנדה צועדת לעבר אותה אג'נדה. באיטליה, השינוי הדראסטי של הממשלה בשיטת הייצור מונע גם מרצון לבזר את מקורות האנרגיה לרשת החלוקה המקומית, ליצור פיצול נכון של ההון ולמנוע ריכוזיות של הון ירוק. ההכרזה על 23 ג'יגה הוקפאה לעת עתה, עד שתפורסם ההסדרה החדשה בספטמבר, שם יובהרו הדברים בצורה משמעותית.
כפי הנראה, התעשייה הסולארית האיטלקית, המונה קרוב ל150,000 עובדים כיום- כולל עובדי כפיים ויזמים פורחת באופן בלתי נתפס. החקיקה החדשה- ישנה נותנת גיבוי משמעותי להתפתחות המסחרית האדירה שהתערוכה הפגינה, הבאה לידי ביטוי במותן של חברות המשמשות כאינטגרטורים במובן הקלאסי, משווקות כמעט את אותם חברות ממירים, פאנלים, ושאר שירותים לצרכן הסופי. גם תעשיית הייצור מתפתחת באופן ניכר ופה ושם אפשר לראות יצרני מודולים או פאנלים. עם זאת ,היום הממשלה הוכיחה שיש מגבלות לתמיכתה במהפכה הסולארית וכן כי נוצר שינוי בתפיסת הייצור, השואפת לסביבה טובה ולשיטת תמלוגים הגיונית יותר.
נראה כי המודעות הסביבתית של הצרכן הסופי באיטליה אינה מונעת רק מהתמריצים, אלא יש לאזרח הפשוט רצון להיות חלק מהשינוי בצריכה ובייצור מקורות האנרגיה. פאולו פאצ'ולי, תושב עיירה קטנה במרכז המדינה, מספר לי שהוא לקח שלושה ימים חופש רק כדי לשנות את כל הבית החדש שהוא בונה בהתאם לכללי בנייה ירוקה ועל בסיס אנרגיה סולארית. "את המים אחמם באמצעות אנרגיה תרמו סולארית, את החשמל אייצר מאנרגיה סולארית בהספק של 3 קילו וואט, את הרצפה ארשת בצינורות שיזרימו מים חמים בחורף ומים קרים בקיץ ובנוסף, על אף שהממשלה אינה תומכת בתמריצים של קידוח גיאותרמי, הזמנתי קידוח של מאה מטרים, כדי לייצר עוד חשמל ולהשתמש במקור נוסף לקירור הבית. את הקירות אני הולך לבודד עם טכנולוגייה חדשה של בידות ואת הגג אני רוצה לצפות באלומיניום, שמחזיר אור ומונע התחממות יתר בקיץ".
אופן החשיבה המודעת הזאת היא דבר שלא יסולא בפז. החיים הקשים שלנו בישראל כנראה אינם מותירים לנו מקום להקשיב לסביבה בה אנו חיים, לחשוב קצת מחוץ לנוחיות האישית שלנו ולהתמודד עם ההשלכות של הצרכים שלנו. אנו מזלזלים במתנת האל שקיבלנו, דורכים על כל חלקה טובה ולא מקשיבים למה שהטכנולוגיות החדשות מציעות לנו. זהו דור אשר מתחיל להבין את נזקי המהפכה התעשייתית שהתרחשה בראשית המאה שחלפה. המציאות הצרכנית במשק החשמל התגברה ותתגבר עוד עשרות מונים. כל חיינו החדשים והמודרניים תלויים במכשירי חשמל, כל המידע מאוחסן מכשירים אלה, כל מערכות התקשורת החדשות תלויות בחשמל. השיטות הישנות אמנם זולות ונגישות אך הקיום שלהם לאט, לאט מכרסם ומכחיד את האטמוספרה וכבר לא מדובר באנקדוטה של כמה מחבקי עצים, זו מציאות שצריך להתחיל להתוודע אליה.
התגברות הצריכה הדיגיטאלית הנה בלתי נמנעת בעליל, אין פתרונות קסם בייקום שלנו, המגמה הבינלאומית והגידול במעמד הביניים בהודו ובסין מייצרת יותר ויותר ביקוש לחשמל ולנפט. הפתרונות נמצאים מעבר לפינה, גם אם הם מייקרים את המחייה הם השקעה באיכות החיים שלנו. התערוכה הציגה שילוב מנצח של מגוון טכנולוגיות ללקוח הקצה וגם לתעשייה. פתרונות חימום לבית, פתרונות הידרו אלקטריים לחקלאות, פתרונות בידוד לבית, פתרונות קירור גיאותרמיים, פתרונות תרמו סולאריים לחימום מים ועוד. יצירתיות טכנולוגית אינסופית, אשר מייצגת דרך חדשה לשלוט בחיים.
אני נזכר במאמר שקראתי בפסח בו אחד מעמיתי העיתונאים קרא למתקיני הגגות "סחטנים". אני מציע לו לקפוץ לכל תחנת דלק באירופה, לכל חניון ציבורי באיטליה, לכל מחוז בספרד ולראות כי אין מנוס מהשינוי הזה, ואנחנו בטח לא רוצים להישאר שוב מאחור. אני ניזכר בנבואה שבעוד עשר שנים שהבנקים הבינלאומיים יעצרו את האשראי למדינה. נכון, זה לא כלכלי למדינה ונכון שבעלי ההון אינם מעוניינים במהלכים אלה, אבל מדוע לקרוא ליצרני חשמל פרטיים ההולכים בעקבות רגולצייה בינלאומית ומדיניות גלובאלית? טול מקלדתך מבין אצבעותיך ידידי, כי אתה רק עוד שבוי של משרד האוצר ונעריו, שמעבר לטבלאות האקסל אין להם חיים אחרים.
חברות הדלק העולמיות והישראליות מעורבות באופן ישיר בתחום הסולארי ו בשאר האנרגיות מתחדשות. חברת טוטאל הצרפתית קנתה השבוע 60% מחברת סאן פאוור העולמית תמורת 1.38 מיליארד דולרים אמריקאיים. הפאניקה בקרב אילי הנפט והפחם ניכרת לעין והם אינם רואים בתעשיית האנרגיה המתחדשת תעשייה זניחה של מחבקי פאנלים, הם מבינים את המשמעות הכלכלית של מהלכים אלו. המסה הקריטית של כוחות השוק האיטלקי והבינלאומי ינצחו כל רגולצייה אפשרית. היחס הקר והמזלזל של פקידי הפחם והגז כלפי הפועלים בתחום האנרגיות המחדשות משאיר אותנו אפורים ומפויחים. השאלה המרכזית שאף נציג בתערוכה זו לא ענה עליה היא מתי יגיע הגריד פרטי. כשזה יקרה אנחנו נגיע סוף סוף לעידן חדש, אשר ישנה לנצח את שיטת הייצור שרק תלך ותשתכלל.