כל מי שביקש לקדם מוצר או טכנולוגיה שמלבד התועלות הפונקציונליות שלו (שאותן בדרך כלל יודע הצרכן לאמוד בעצמו) מביא גם תועלות סביבתיות ו/או חברתיות, נתקל בשאלות שחוזרות על עצמן מצד הלקוחות הפוטנציאלים: האם זה באמת כדאי לי? האם למוצר יש באמת את התועלות הנוספות הנטענות לגביו?
דעה: בנייה ירוקה בישראל: תקנים, תמריצים ומה שביניהם
אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר-צילום: יח"צ
מאת: אלי כהן
כל מי שביקש לקדם מוצר או טכנולוגיה שמלבד התועלות הפונקציונליות שלו (שאותן בדרך כלל יודע הצרכן לאמוד בעצמו) מביא גם תועלות סביבתיות ו/או חברתיות, נתקל בשאלות שחוזרות על עצמן מצד הלקוחות הפוטנציאלים: האם זה באמת כדאי לי? האם למוצר יש באמת את התועלות הנוספות הנטענות לגביו?
זהו הקושי עימו מתמודדים היום כל הגורמים המבקשים להוביל את מהפכת הבנייה הירוקה בישראל, מהפכה שמטרתה לצמצם את ההשפעות הסביבתיות המשמעותיות שיש כיום לבניינים על הסביבה, משלב כריית חומרי הגלם הדרושים ליצור חומרי הבניין, דרך תהליך הבנייה עצמו, השימוש במבנה ועד לסיום השימוש בו והריסתו.
מחקרים רבים הראו שבנייה ירוקה אומנם מייקרת את העלות הראשונית של המבנה ב-5% עד 10%, אך בטווח הבינוני, היא מחזירה את ההשקעה הכספית הישירה, זאת בנוסף לתועלות הברורות של חסכון במשאבי טבע, פליטות גזי חממה ומזהמים אחרים. עם זאת, מחקרים אחרים הראו שעל אף שרוב רוכשי הדירות הפוטנציאלים מכירים בחשיבות של בנייה ירוקה, רובם אינם מוכנים לשלם תוספת עבור בניין שנבנה על פי עקרונות אלה.
הדרך להסרת הספק מצד רוכשי הדיירות עוברת בהעלאת המודעות והגברת וודאות בקרב כל בעלי העניין בבניין. מודעות לעובדה שבנייה ירוקה היא בנייה שלצד החסכון הכספי והתרומה לסביבה היא בנייה טובה יותר מכיוון שזו בנייה שמחייבת תהליך תכנון משמעותי יותר ושיתוף פעולה הדוק יותר בין כל המעורבים בה. וכן, וודאות לגבי העובדה שהבניין שנטען שהוא "בניין ירוק" והחומרים שממנו נבנה, אכן תואמים את עקרונות הבנייה הירוקה המקובלים ולא רק משווקים כ"ירוקים".
אז איך עושים זאת הלכה למעשה? באמצעות שני כלים רבי השפעה להכוונת התנהגות ויישום מדיניות: רגולציה ותמריצים כלכליים והשילוב שביניהם. במסגרת הרגולציה, נכללים חוקי התכנון והבניה, יחד עם התקנות המבוססות עליהן ותקני הבנייה שעל מרביתם אחראי מכון התקנים ובראשם תקן 5281 (לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה) ותקן 5282 (דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה) המהווים היום את קוד הבניה הישראלי. שני התקנים עברו במהלך החודשים האחרונים רויזיה משמעותית ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובסיוע של מומחים מבריטניה אשר אמונים על ה-BREAM , תקן בריטי לבנייה ירוקה.
אך, מכיוון שתקן הבנייה הירוקה עודנו תקן וולנטרי, יש צורך בשימוש בכלי השני העומד לרשות הממשלה והוא התמריצים הכלכליים הכוללים: מיסוי מופחת על מוצרים ירוקים, סובסידיות, הטבות מס , סבסוד של מערכות חסכוניות, הלוואות וקרנות לבניה ירוקה וכן תמריצים ביוזמת השוק הפרטי כגון הנחות בפוליסות ביטוח לבניינים ירוקים ועדיפות במשכנתאות למבנים אלה. לאחרונה יזמה ומימנה המועצה לבנייה ירוקה מחקר שנערך על-ידי Greeneye ובו הגדרה מדויקת של התמריצים וכלי המדיניות, אותם יש ליישם על מנת לקדם את הבנייה הירוקה בישראל (את המחקר המלא ניתן לראות באתר המועצה לבנייה ירוקה (http://www.ilgbc.org/).
אך לצד התקנים הוולנטרים והתמריצים הכלכליים, חשוב שחלק מעקרונות הבנייה הירוקה, בעיקר נושאי החסכון באנרגיה, יוטמעו בחקיקה המחייבת, כפי שנעשה במסגרת הרויזיה בתקן 1045 לבידוד תרמי. אולם, גם קיומה של חקיקה מחייבת אינו מספיק, כאשר לא מתבצעת אכיפה אפקטיבית, הכוללת בקרה בפועל על יישומה וסנקציות משמעותיות כנגד אלו שמפרים אותה.
ככל שנשכיל לבנות מערכת משולבת של חקיקה ותקינה ונעשה מאמץ מתמיד להשאירה מעודכנת ואפקטיבית, לצד תמריצים כלכליים אשר יופעלו על-פי הגדרות מדויקות ועם מנגנוני יישום פשוטים ואפקטיביים, כך יעלה בידינו להגיע למצב שבו כל הבנייה בישראל תיהיה "בנייה ירוקה" ובכך נגשים את החזון המשותף של בנייה המאזנת בין אינטרסים כלכליים, סביבתיים וחברתיים.
הכותב הינו מנכ"ל חברת תרמוקיר, חבר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה