בלעדי: חברי הכנסת שאמה, אילטוב ורותם הגישו את הצעת החוק לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת

חה"כ כרמל שאמה-הכהן (משמאל)  וחה"כ רוברט אילטוב – צילום: ארנון מעוז

הצעת חוק ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, התשע"א–2011 הונחה היום על שלחן הכנסת. הצעת החוק, אותה מלווה מאבק ציבורי ביוזמת פורטל תשתיות, הוגשה ע"י חה"כ כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה וסגן יו"ר הכנסת) חה"כ רוברט אילטוב (יו"ר סיעת ישראל ביתנו) וחה"כ דוד רותם (ישראל ביתנו).

תחום האנרגיה המתחדשת סובל מאין ספור חסמים וכשלים שהמשותף להם הוא היעדר מתווה חוקי מחייב, היעדר חלוקת סמכויות ברורה בין משרד התשתיות לרשות החשמל והיעדר שיתוף פעולה בין משרדי לקידום הענף. הצעת החוק שהוגשה היום נועדה להסדיר את התחום ולהעניק אופק לתעשיית האנרגיה המתחדשת.

לדברי ח"כ אילטוב, חוק זה הינו חיוני מאוד במצב הרגיש בו נמצאת ישראל כעת, בייחוד לאור הניסיונות להגיע לעצמאות אנרגטית. "אנו תלויים מאוד ביבוא אנרגיה ודלקים מבחוץ. לכן, צריך לתת עדיפות לנושא המהווה את חוד החנית שלנו. בסופו של דבר, למרות הדרישות התקציביות של גופים כאלה ואחרים ולמרות הבעיות הגיאו-פוליטיות באזור, אנחנו צריכים להבין שבלי אנרגיה, לא נוכל להילחם או להוביל קדימה מבחינה כלכלית. לדעתי, זהו נושא אסטרטגי ממדרגה ראשונה ובסופו של דבר, הממשלה תקבל החלטה נכונה ותמשיך לקדם אותו".

ח"כ שאמה מוסיף: "בישראל, אם רוצים לקדם פרויקטים באמת, ניתן לעשות זאת רק דרך חקיקה. אמנם, יש החלטות ממשלה שהן בעלות אופי ירוק, אבל החלטות ממשלה, למרות שיש בהן בשר, אין להן שיניים. לכן, אם לא נתרגם אותן לחקיקה, הן תשארנה תלויות באוויר כהחלטות דקלרטיביות לגמרי, ואף אחד לא יוציא אותן אל הפועל. בנוסף, בהיעדר חקיקה, האינטרסים השונים הקיימים בתוך הממשלה, עלולים לתקוע מהלכים חשובים בתחום האנרגיות המתחדשות וליצור עומס".

מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, עו"ד איתן פרנס ברך על הגשת הצעת החוק החדשה: "חשמל ירוק הוא זכות יסוד של כל אזרח במדינת ישראל. הזכות כי החשמל שייוצר יהיה חשמל נקי שאינו פוגע בבריאות ובסביבה." והוסיף "קיים צורך יסודי להסדיר את התחום הלאומי בחקיקה. המילה אנרגיה מתחדשת אינה מופיעה בספר החוקים של מדינת ישראל, למרות שמדובר בתחום בו עוסקים מרבית משרדי הממשלה והרשויות והוא יוצר זכויות רבות, הן לייצרני החשמל הפרטי והן לציבור בכללותו."

פרנס צופה כי לאור ההתנגשויות בין משרדי הממשלה הרבים האחראים על פיתוח התחום חובה לקדם חוק שיעשה סדר בבירוקרטיה הישראלית. "ההתנהלות ממשלת נתניהו בכל הקשור לאנרגיה המתחדשת וחסימת יוזמות השר לנדאו לקידום התחום בחודשים האחרונים מלמדים עד כמה יש צורך בחוק שיחייב את הממשלה לקיים החלטותיה לייצור חשמל ממקורות מתחדשים. לדבריו, חוק זה יכול לשנות לטובה את כללי המשחק במשק האנרגיה. "יש לברך את חברי הכנסת יוזמי ההצעה על היזמה החשובה שעתידה לשנות את פניו של משק האנרגיה בישראל."

הצעת חוק יצור חשמל מאנרגיה מתחדשת

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת רוברט אילטוב
כרמל שאמה
דוד רותם

פ/3117/18

הצעת חוק ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, התשע"א–2011

פרק א': מטרת החוק

מטרתו של חוק זה לקבוע יעדים לאומיים מחייבים לייצור חשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים ולקבוע כלים ולוח זמנים ליישומם, על-מנת להביא לניצול משאבי הטבע הלא מתכלים בתהליכי ייצור החשמל, לסייע בהפחתת פליטת גזי החממה וזיהום האוויר, להפחית את התלות במקורות אנרגיה מתכלים ולעודד יזמות בתחום ייצור החשמל הפרטי ממקורות מתחדשים.

פרק ב': פרשנות

בחוק זה –

"אנרגיה מתחדשת" – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, הרוח, מים, פסולת, ביומסה או מקור אנרגיה אחר ובלבד שאינו דלק מאובן;

"ביומסה" – מסת חומר אורגני לא מאובן;

"דלק מאובן" – דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן;

"הוועדה" – הוועדה הבין-משרדית שהוקמה לפי סעיף 4;

"חוק משק החשמל" – חוק משק החשמל, התשנ"ו – 1996[1];

"רישיון" – רישיון הניתן לפי חוק משק החשמל;

"הרשות" – כהגדרתה בחוק משק החשמל;

"השר" – שר התשתיות הלאומיות.

פרק ג': יעדים לאומיים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת

(א) שיעור ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מתוך סך צריכת החשמל במדינת ישראל, יהיה לפחות בשיעורים המפורטים להלן:

(1) מיום תחילתו של החוק ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) – 5 אחוזים;

(2) מיום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) ועד יום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2020) – 10 אחוזים;

(3) מיום ד' בטבת התש"פ (1 בינואר 2020) – 15 אחוזים.

(ב) השר יקבע מדיניות למתן רישיונות ומכסות להפעלת מתקני ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, על פי סוגי הטכנולוגיה השונים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת.

(ג) הרשות תקבע הסדרים, אמות מידה ותעריפים אשר יאפשרו הקמת מתקני ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בהתאם למדיניות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב).

מוקמת בזה ועדה בין-משרדית לנושא אנרגיה מתחדשת, שחבריה הם:

(1) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות, והוא יהיה היושב ראש;

(2) המנהל הכללי של משרד האוצר;

(3) המנהל הכללי של משרד הפנים;

(4) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה;

(5) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

(6) יושב ראש הרשות.

(א) הוועדה תגבש בכל שנה תכנית שנתית לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בה יפורטו הפעולות שיש לבצע לשם עמידה ביעדים השנתיים, תוך התייחסות, בין היתר, לסוגי מקורות האנרגיה המתחדשת ולמיקומם הגיאוגרפי.
(ב) הוועדה תקיים ישיבות באופן תדיר, ולכל הפחות אחת לשישה חודשים, בהן, בין היתר, תעקוב אחר ביצוע התכנית שקבעה לפי סעיף קטן (א).

(ג) השר יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון אודות היקף ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ואודות העמידה ביעדים המפורטים בחוק זה ובתוכניות שגובשו על פיו.

פרק ד': תקנות רישוי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת

(א) השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

(ב) השר יקבע את התנאים לקבלת רישיון לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

(ג) תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ב) יוגשו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

דברי הסבר

בוועידה לשינוי אקלים שהתקיימה בקופנהגן בחודש דצמבר 2009 הצהיר נשיא המדינה, שמעון פרס, כי "עד שנת 2020 ממשלת ישראל מתכוונת לעשות את מירב המאמצים כדי להגיע להפחתה של 20% בפליטת גזי החממה של ישראל בהשוואה לתרחיש של עסקים כרגיל".

בשני העשורים האחרונים מוכר הצורך הבינלאומי לקדם את תחום ייצור החשמל ממקורות מתחדשים ולפתחו כאמצעי ממשי להפחתת פליטות גזי החממה. מדינות רבות משקיעות בפיתוח משק אנרגיה מתחדשת בשל עליית מחירי האנרגיה הפוסילית המתכלה והתלות בספקיה, ומתוך שיקולי איכות הסביבה ובראשם הפחתת פליטת גזי החממה לאטמוספרה, הנגרמת, בין היתר, מייצור חשמל באמצעים קונבנציונאליים ואשר תורמת להתחממות כדור הארץ ולהאצת משבר האקלים העולמי. מדינות רבות פועלות לגיבוש מדיניות להסדרת התחום, תוך קביעת יעדי ייצור מוגדרים, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי.

בחודש ינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל על יעד מנחה לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, בהיקף של 10% מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה לשנת 2020, ויעד ביניים של 5% לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במהלך שנת 2014. יישום החלטה זו נתקל בקשיים וחסמים, בין היתר בשל ריבוי משרדי הממשלה אשר מעורבים בתהליכי קידום החלטת הממשלה. על כל פנים, ידוע כי אחוז ניכר מהחלטות הממשלה אינן מתקיימות ובתחום בעל חשיבות לאומית זה קיים צורך להסדיר את מעמדו החוקי של התחום אשר יוצר זכויות הן לציבור בכללותו והן ליצרני החשמל ממקורות מתחדשים.

קיימים מאפיינים המייחדים את ישראל ומדגישים ביתר שאת את הצורך בקידום ייצור חשמל ממקורות מתחדשים בה. ראשית, התנאים הסביבתיים מתאימים ביותר לייצור חשמל ממקורות מתחדשים ואנרגיה סולארית בפרט. שנית, בישראל יש תחזית לעלייה ניכרת ועקבית בביקוש לחשמל הנובעת מגידול האוכלוסייה ומצרכי הפיתוח של המשק. שלישית, התלות במקורות האנרגיה המתכלה וחוסר הביטחון באספקתה הנובע ממיקומה הגיאופוליטי הבעייתי הייחודי של ישראל.

ישראל נהנית ממוניטין בינלאומי כמי שפיתחה את הטכנולוגיה המעשית שאפשרה את הקמתן של תחנות הכח התרמו-סולאריות הראשונות בעולם, אך בתחום ייצור החשמל הסולארי נמצאת ישראל הרחק מאחורי המדינות המפותחות.

בכדי לעמוד ביעדי ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, יש לאתר את הכשלים המעכבים את הפיתוח והייצור בתחום. בראש ובראשונה, יש לשנות את האופן שבו ייצור חשמל ממקורות מתחדשים מוסדר. ככלל, הסדרת נושא בעל חשיבות ציבורית עקרונית, חברתית וכלכלית בחקיקה, תתרום להשגת יציבות ולוודאות בתחום האנרגיה המתחדשת; שני אלו – וודאות ויציבות – מהווים תנאי הכרחי למשיכת משקיעים לתחום ולפתיחתו היעילה לשוק מימון בנקאי ומוסדי.

שוק פעיל וממוסד של ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עתיד להעסיק אלפי מועסקים במשרות חדשות ובנוסף עתיד לזמן אל התחום השקעות ויזמות אשר יאיצו פיתוח מקומי של פתרונות טכנולוגיים והמצאות ולישראל יתרון יחסי בשדה זה של מחקר, פיתוח וחדשנות.

נוכח האמור, עיגון פיתוח תחום ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת בחקיקה ראשית נחוץ על מנת לאפשר למדינת ישראל ליהנות מיתרונותיה הבולטים של האנרגיה המתחדשת – הפחתת פליטת גזי החממה, הפחתת התלות במקורות אנרגיה מתכלים ושיפור באיכות האוויר, בצד פיתוחים טכנולוגיים שעשויים לייצר מוקדי רווח לעסקים, הגדלת הייצוא הטכנולוגי והאצת הפיתוח התעסוקתי והכלכלי.

מוצע לקבוע יעדים להיקף השימוש באנרגיה מתחדשת, מתוך סך צריכת החשמל בישראל, ולהורות על הקמתה של ועדה בין-משרדית, אשר תגבש תכנית ותפקח על יישומה, לעמידה ביעדים שהוגדרו. בנוסף, מוצע לקבוע כי שר התשתיות הלאומיות יקבע תנאים לקבלת רישיון להפקת אנרגיה מתחדשת.