עדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אשרה לאחרונה לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, שיזם המשרד להגנת הסביבה. החוק החדש אוסר על שימוש חדש באסבסט, וכן מחייב הוצאה הדרגתית של שימוש באסבסט פריך ממבני ציבור, ממתקני תעשייה, וכן מציוד וכלי רכב בצה"ל, במטרה למנוע את הסיכונים הבריאותיים מהחשיפה אל החומר.

החוק למניעת פגיעות מאסבסט אושר לקריאה שנייה ושלישית

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן-צילום: ארנון מעוז

עדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אשרה לאחרונה לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, שיזם המשרד להגנת הסביבה. החוק החדש אוסר על שימוש חדש באסבסט, וכן מחייב הוצאה הדרגתית של שימוש באסבסט פריך ממבני ציבור, ממתקני תעשייה, וכן מציוד וכלי רכב בצה"ל, במטרה למנוע את הסיכונים הבריאותיים מהחשיפה אל החומר.

בנוסף, החוק מעגן את יישומו של פרויקט ניקוי מפגעי אסבסט בגליל המערבי, במימון של המדינה ושל חברת איתנית, שמפעל הייצור שלה בנהרייה גרם מפגעי אסבסט בשנות ה-60. חברת איתנית תחויב לשלם מחצית מעלות פרויקט ניקוי קרקעות בגליל המערבי, והשתתפותה בפרויקט תהייה בסכום של כ – 150 מיליון שקלים.

עיקרי הצעת החוק:

מטרת החוק המוצע הינה לצמצם ולמנוע חשיפה של הציבור הרחב למפגעי האסבסט על ידי:

1. איסור על שימוש חדש באסבסט מכל סוג.
2. חובה לפנות אסבסט פריך המצוי כיום בשימוש, בתוך 10 שנים (בתעשייה, במבני ציבור ) וממתקנים ובציוד של צה"ל בתוך 7 שנים.
3. חובות תחזוקה לגבי אסבסט צמנט במבני ציבור, צביעה, מיפוי ורישום.
4. איסור גרימת מפגע אסבסט והוראות לטיפול במפגע.
5. הסדרת רישוי של עוסקים באסבסט: קבלני אסבסט ומפקחי אסבסט, מעבדות, וסוקרים, על מנת להבטיח כי העוסקים בתחום יהיו בעלי הכשרה מתאימה, וכפופים למנגנוני פיקוח מתאימים.
6. חובה לקבל היתרים לביצוע עבודות אסבסט ותנאים לשמירה על איכות הסביבה ולמניעת מפגעים בעת ביצוע עבודות.
7. סמכויות פיקוח, הטלת עיצומים כספיים וסעיפי עונשין.

האסבסט הוא חומר מסרטן, אשר שימש כחומר גלם במוצרי בניה ובידוד, לאורך כל המאה ה- 20. בעבר היתה ההנחה, שהתחלואה בסרטן היא תוצאה של חשיפה ממושכת ואינטנסיבית, האופיינית לחשיפה תעסוקתית של עובדים. כיום מקובל כי מחלת הסרטן מסוג מזותליומה יכולה להופיע גם בחשיפה סביבתית, לרמות נמוכות עד בינוניות של אסבסט. הציבור הרחב יכול להיחשף לאסבסט בשלוש צורות עיקריות:

• המקרה השכיח ביותר הוא של אלמנטים בבנייה העשויים אסבסט-צמנט. מדובר בתערובת של מלט ואסבסט בשיעור של כ- 10%. כאשר האסבסט "כלוא" במלט, הוא אינו מהווה סכנה, אך כאשר המלט מתפורר, נשבר או נשרף, משתחררים סיבי האסבסט לאוויר. אירועים מסוג זה עלולים להתרחש עקב ביצוע עבודות לפירוק מבני אסבסט בניגוד להנחיות, שריפה במבנה המכיל אסבסט, אירועי מזג אויר קיצוניים או שבירת הלוחות עקב פגיעות טילים מסוגים שונים. על פי הערכות, קיימים בארץ מבני אסבסט-צמנט בהיקף עצום של מאות מיליוני מטרים מרובעים.
• מקרה אחר הוא אסבסט המשמש כבידוד אקוסטי ותרמי מותז על קירות במבנים שונים, ובעיקר במבנים כגון אולמות מופעים וספריות. האסבסט במקרים אלה הוא במצב פריך, שבו סכנת שחרור הסיבים גבוהה בהרבה, ובדרך כלל גם ריכוז הסיבים גבוה הרבה יותר.
• המקרה השלישי הוא ייחודי לאזור נהריה והגליל המערבי, בו פעל עד 1997 מפעל איתנית (ישאסבסט) לייצור מוצרי אסבסט צמנט. פסולת אסבסט, גם במצב פריך, הוטמנה או פוזרה בקרקע ברחבי האזור, בין היתר כמצע לשבילים, כולל בחצרות פרטיות, בשטחים ציבוריים ובשטחים חקלאיים. כל עבודה בקרקע שהוטמן בה אסבסט עלולה לגרום לחשיפה מסוכנת.

לאחר אישור הצעת החוק, אמר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן:"החוק מחזק את עיקרון המזהם משלם, גם אם הזיהום נעשה לפני עשרות שנים. לאף אדם אין זכות לזהם את הסביבה ולפגוע בבריאות הציבור ומי שיעשה זאת ישלם על תיקון הנזק הסביבתי שייגרם. מדובר בחוק מציל חיים! החוק החדש יאסור שימוש באסבסט שהוכח כמסרטן ודאי,ו עבירה על החוק תהיה עבירה פלילית. החוק מסדיר לראשונה את השימוש באסבסט, והטיפול במפגעיו ובכך נצמצם את החשיפה של הציבור לחומר הידוע כמסרטן ודאי".