אירית אוליצקיצוות מדענים מאוניברסיטת בופאלו פיתחו מנגנון סינון חדש למי שתייה המסוגל להרחיק את החיידקים המצויים בהם. עמדענים הצליחו ליצור קרומית זעירה המורכבת מנקבוביות דרכן יעברו המים וישאירו את החיידקים בתוכן. המסננת החדשה פועלת על פי עקרון הגודל, כאשר ברמה המיקרוסקופית, קיים הבדל גדול בין גודל מולקולות המים לבין גודלם של החיידקים.
מדענים מאוניברסיטת בופאלו פיתחו פטנט חדש לסינון מי שתייה מחיידקים
צוות מדענים מאוניברסיטת בופאלו פיתחו מנגנון סינון חדש למי שתייה המסוגל להרחיק את החיידקים המצויים בהם. עמדענים הצליחו ליצור קרומית זעירה המורכבת מנקבוביות דרכן יעברו המים וישאירו את החיידקים בתוכן. המסננת החדשה פועלת על פי עקרון הגודל, כאשר ברמה המיקרוסקופית, קיים הבדל גדול בין גודל מולקולות המים לבין גודלם של החיידקים.
רוחבה של מולקולת מים יחידה קטן מננומטר אחד בלבד, בעוד שרוחבם של חלק מהחיידקים הקטנים ביותר מגיע למספר מאות ננומטרים. הנקבוביות החדשות שפיתחו המדענים הינן הרחבות ביותר שיוצרו אי פעם. מדובר בנקבוביות ברוחב של כחמישים וחמישה ננומטרים – מידה מספיק גדולה כך שמולקולות המים תעבורנה דרכה בקלות, וקטנה מדי מכדי שהחיידקים יצליחו בכך.
המדענים השתמשו בבלוק קופולימרים, בהם טמונים מאפיינים מיוחדים המבטיחים שהנקבוביות תהיינה מרוחקות זו מזו במידה שווה. הבלוק מורכב משני סוגי פולימרים הדוחים אחד את השני, ויחד עם זאת קשורים יחדיו לקו-פולימר אחד. כך למעשה, נוצרת ננו-קרומית מוצקה, המכילה את הנקבוביות המסננות. מראה הנקבוביות מזכיר מברשת בקבוקים.
לדברי ג'אביד רזאייב, כימאי באוניברסיטת בופאלו אשר הוביל את המחקר, היתרון בנקבוביות החדשות הוא בכך שקרומיות סינון מסחריות אחרות הקיימות בשוק כיום יש חסרונות אין בהן אחידות מבחינת צפיפותן גודלן של הנקבוביות. בקרומיות המורכבות מבלוק קו-פולימרים, פיזור הנקבוביות הינו צפוף מאוד וכן, הנקבוביות אחידות בגודלן. רזאייב מוסיף כי ההישג של צוות המחקר הוא בכך שהצליח להרחיב את תחום הנקבוביות הזמינות לכאלו שהינן בעלות קוטר של חמישים ננומטרים. כך למעשה, יוכלו המים לזרום מהר יותר דרך הקרומית, דבר שיאפשר חיסכון בעלויות ובזמן.
