רשות החשמל עברה שנה סוערת ומלאת מאבקים מבית ומחוץ. ההישגים המרשימים של השנתיים האחרונות החלו לתת פירות ולהצמיח ענף חדש וייחודי בנוף התעשייתי הישראלי. משק החשמל עובר תמורות וענף האנרגיות המתחדשות מתגבש במהירות רבה, יצרני החשמל הירוק מהגדולים עד הקטנים מבינים כי יש דיאלוג ויש עם מי לנהל אותו.
ראיון בלעדי- רשות החשמל: שומרי הסף של הרגולציה
רשות החשמל עברה שנה סוערת ומלאת מאבקים מבית ומחוץ. ההישגים המרשימים של השנתיים האחרונות החלו לתת פירות ולהצמיח ענף חדש וייחודי בנוף התעשייתי הישראלי. משק החשמל עובר תמורות וענף האנרגיות המתחדשות מתגבש במהירות רבה, יצרני החשמל הירוק מהגדולים עד הקטנים מבינים כי יש דיאלוג ויש עם מי לנהל אותו.
הרשות הנה גוף סטטוטורי המהווה חיץ בין הממשלה לזרוע המבצעת – חברת החשמל. המאבקים המתוקשרים בין רשות החשמל ומשרד התשתיות התישו את השוק וגרמו לחוסר יציבות בענף ולהרבה כותרות מיותרות אך למרות הכל צוואר הבקבוק החל להיפתח, הבקשות נערמות על שולחנות הרשות והדרך לתקומה בענף האנרגיות המתחדשות ברורה יותר מתמיד.
פגשנו את הילה שמיר, ראש אגף רישוי ואת עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ומתודולוגיה, מחליפו הטבעי של ד"ר אילן סולימאן, מייסד הענף ברשות החשמל אשר יצר את פריצת הדרך ובנה את יסודות הרגולציה המנחה היום את רשות החשמל ואת גיבוש ההסדרה לאנרגיות מתחדשות.
בחודש אוגוסט האחרון הרכבת הסולארית חזרה לפסים אחרי תקופת השבתה ממושכת, החברות חזרו לשגרת עבודה אינטנסיבית במטרה לבצע את צבר ההזמנות של תקופת ההמתנה. השוק מראה סימני התאוששות וההפסקה הארוכה הוציאה מהמשחק יזמים חובבים ומחפשי הזדמנויות אשר לא שרדו את השנה האחרונה. "אנחנו מחפשים יצרני חשמל שיילכו איתנו 20 שנה, לא יזמי נדל"ן ומחפשי הזדמנויות" אומר אגמון ונוקש על השולחן. יזמים סולאריים גדולים בוודאי יסכימו עם קביעתו. "ההפסקה במכסות למערכות עסקיות יצרה מצב שכל החאפרים נעלמו, אני חושב שמהזוויות הזאת זה דבר חיובי" אומר מוטי אבני מנכ"ל גרינטופס, מהנדס חשמל במקצועו ובין החברות הגדולות אשר תפסו נתח ראשוני מהמכסה הראשונית. הרבה חברות הנדסה, נדל"ן, השקעות הון ותחומים אחרים נכנסו לפעילות בענף, הפוטנציאל של שוק בעל תשואה בטוחה המבוסס על סובסידיה ממשלתית קורץ לשחקנים הגדולים. למעשה הפסקת המכסות השאירה את השחקנים הרציניים והמקצועיים יותר בשוק.
הענף מחולק למספר סוגי פעילות. מערכות ביתיות, מערכות מסחריות ומערכות בינוניות. ענף המערכות הביתיות קיבל תאוצה בתקופת עצירת המכסות למערכות עסקיות כדי לייצר תזרים ולשרוד את תקופת היובש. הרשות מעודדת את השוק הביתי בתעריף גבוה כסמל ה"גגות הירוקים" ומאפיין באופן ישיר את השינוי בו כל אזרח בעל גג מתאים הופך ליצרן חשמל. "אנו רואים פעילות ערה במשק הביתי וזה מאוד משמח אותנו" אומרת הילה שמיר. חרדת הפסקת המכסות העסקיות מלווה את היזמים והם רצים קדימה על מנת לקבל נתח כמה שיותר גדול מהעוגה.
המכסות המסחריות לאן?
אגמון: "המכסה בהיקף 120 מגה וואט לא תיגמר בקרוב, נתפסו עד היום כמעט 40 מגהוואט שרובם באו מצבר פרויקטים של ההסדרה הקודמת שנסגרה, אנחנו רואים התקדמות לא היסטרית, איטית יותר. התעריף פחות אטרקטיבי מהתעריף הקודם ויעודכן בספטמבר הקרוב בשיעור של 7% הפחתה, ההערכה שלי היא שהמכסה תחזיק לפחות עוד שנה וחצי. ואחר כך הממשלה תצטרך להידרש לראות איך ממשיכים. חשוב לציין, חברות שמסתמכות על נישה של מערכות סולאריות עסקיות לוקחות סיכון גדול על עצמן, בסופו של דבר חברה צריכה להתפתח, להתחיל בקטן ולאט לאט לגדול והאופק רחב מאוד בתחום האנרגיות המתחדשות."
מסתבר שהתעריף החדש פחות אטרקטיבי ועל פי הערכותיו של אגמון השוק יגיע למיצוי בסוף השנה הנוכחית, אך על פי הערכות היזמים לפי הקצב המהיר של שוק זה נראה כי כבר באמצע 2011 המכסות המסחריות ייגמרו.
אין ספק ששנת 2011 תהיה שנת הבינוניות ומתקנים קרקעיים יוקמו בארצנו שטופת השמש. הבקשות שהוגשו הנם הרבה מעבר למכסות. עצם אישור הממשלה את תמ"א 10 תהווה מנוע צמיחה משמעותי לתחנות הכוח הקרקעיות, עם זאת הבקשות שהוגשו יצטרכו להיות כפופות לנהלים שאושרו בתכנית המתאר הארצית למתקנים פוטווולטאים.
מה היקף הבקשות שהוגשו למערכות סולאריות בינוניות וכמה מהם אושרו עד עכשיו?
אגמון: "הבקשות היום עומדות על למעלה מאלף מגהוואט, למרות שהמכסה היא רק לשלוש מאות, הוגשו למעשה קרוב ל-600 בקשות מסוגים שונים. מטבע הדברים הבקשות מטופלות לפי סדר הגשתן, מטפלים קודם בבקשות הקטנות יותר, שלא היו כרוכות בהסכמים מורכבים. בינתיים אושרו כבר 41 בקשות לרישיונות, יש עוד קרוב ל-40 בקשות שעברו את הצוות המקצועי ברשות ואני מניחה שאלו יעלו למליאת הרשות בישיבות הקרובות. בנוגע לבקשות עבור מתקנים של חמישה מגהוואט ועשרה מגהוואט, הדברים קצת יותר מורכבים. אנחנו מנסים להתאים את עצמנו לתמ"א לאור העובדה שמנהל התכנון השתהה מעט באישור של המתקנים האלו."
יזמים רבים הפסיקו לאחרונה להגיש בקשות לאישורים עבור מערכות בינוניות בשל היקף הבקשות המונח על שולחן הרשות וקצב קבלת האישורים הנוכחי. שמיר טוענת כי דלתות הרשות עדיין פתוחות וכי ניצול המכסה הנוכחית עדיין אפשרי.
האם יש לבקשות חדשות בתחום המערכות הבינוניות סיכוי לקבל רישיונות?
שמיר: "המכסה עצמה הולכת ופוחתת רק מהנקודה של מתן האישור התעריפי. כלומר, היזם שיקבל ראשון את הרישיון לא בהכרח יהיה הראשון שיקים את המתקן, לכן היזמים עדיין מצביעים ברגליים ומגישים בקשות בהיקפים די משמעותיים, למרות שאנחנו מפרסמים שהוגשו למעלה מ-אלף מגהוואט של בקשות לרישיונות, היזמים חושבים שגם אם יקבלו מאוחר יותר את הרישיון יש להם אפשרויות מימון שיאפשרו למתקנים לקום מוקדם יותר. אנחנו לא סוגרים את הדלת, כל יזם זכאי ורשאי לבוא ולהגיש עוד בקשות. אני מניחה שמי שיגיש ראשון גם יקבל רישיון בין הראשונים."
האם תכנית העבודה של רשות החשמל יכולה להשיג את היעד הממשלתי לייצור אנרגיה מתחדשת?
אגמון:"נכון להיום, לפי התכניות שאנחנו ולפי ההסדרות שאנחנו מפרסמים התשובה היא כן, אנו מתכוונים להגיע ליעד של 10% חשמל המיוצר מאנרגיות מתחדשות לשנת 2014. יש לא מעט מכשולים בדרך, הילה ציינה את רשויות התכנון. מתוך תמהיל האנרגיות המתחדשות, לתחנות רוח וביו מאסה או ביו גז תהליכים סטאטוטוריים מאוד מורכבים ואם הם לא ייפתרו אולי נראה אותם רק ב-2016 או ב-2017. את התשתית ההסדרתית כבר הנחנו, אם הרשויות הנוספות במדינת ישראל ישתלבו בקידום הנושא נוכל לעמוד ביעד הממשלתי. חסם משמעותי נוסף הוא קווי ההולכה של חברת החשמל שיאפשרו את הולכת האנרגיה מהנגב והערבה למרכז. הנושא מונח כעת על שולחן משרד התשתיות. נושא נוסף הוא היערכות מערך הייצור של חברת החשמל. יצירת גיבויים טובים, מערכות שיוכלו לתמוך ולשלב את האנרגיות המתחדשות בתוך מערך הייצור. נקודה נוספת היא במישור הפיננסי. אלו השקעות אדירות שאולי גדולות על המשק המשק הפיננסי ישראלי. היעדים לשנת 2020 דורשים השקעה של כ- 12 מיליארד דולר."
איך אתם מסכמים את פעילות הרשות בשנת 2010?
אגמון: "שנת 2010 הייתה שנה סוערת מאוד בכל מה שקשור לאנרגיות מתחדשות. זה התחיל בהסדרה של המתקנים הבינוניים כאשר כבר הסדרנו את המכסה הראשונה למתקנים על גגות. עברנו את הסערה של סגירת או מיצוי המכסות למערכות העסקיות. שינינו את הרגולציה ואפשרנו לבצע המחאת זכות כדי שאפשר יהיה לשעבד את התקבולים על המתקנים האלה לטובת הבנקים, וזה הביא בסופו של דבר למיצוי המכסה לאחר שבועות ספורים. שנת 2010 התמקדה בקידום המתקנים הגדולים ברשת החלוקה וכעת אנו נמצאים לקראת שילוב מתקנים סולאריים ברשת ההולכה."
שמיר: "בשנה האחרונה הבנו ברשות שחלק גדול ממה שנדרש כדי לקדם אנרגיות מתחדשות זה שילוב בין כל המערכות. יש צורך במדיניות אחת כוללת שמתייחסת לכמויות, ללוחות זמנים, לתעריפים מתאימים. חשוב לשתף פעולה עם רשויות התכנון, כי אם לא יהיה מסלול תכנוני להקמה של מתקנים הם לא יקומו".
לאן אתם הולכים בשנת 2011?
שמיר: "2011 תהיה שנת המימוש בתחום הסולארי ואולי גם בתחום הרוח. זאת תהיה שנה של עבודה קשה בתחום, אבל בסופו של דבר התשתיות הונחו, ואנחנו נותנים ליזמים לעבוד. אנחנו נמשיך לעבוד קשה, כי יש עוד תחומים שלא הוסדרו עד הסוף, נידרש לייעל את תהליך הרישוי ולנסות לעזור ליזמים להתקדם יותר מהר, להיות יותר שקופים בתהליך. אני מקווה שהממשלה תראה שהיזמות בתחום באה ורוצה להישאר. אנחנו רואים את זה בבקשות שמוגשות, יזמים לא מסתפקים בחמישה מגהוואט או בעשרה מגהוואט הראשונים, הם משדרים אנחנו רוצים להישאר, ונישאר הרבה מאוד שנים במדינת ישראל, נתנו לנו אופק, נתנו לנו וודאות מסוימת. אני מקווה שהמסר הזה יגיע לממשלה מבחינת מדיניות תמהיל משק האנרגיה במדינת ישראל."