קרן הלמזלי (The Leona M. and Harry B. Helmsley Charitable Trust ) העניקה לטכניון חמישה מיליון דולר להמשך פיתוח סוללת חשמל קלה, ידידותית, בעלת תוחלת חיים ארוכה. המענק, שהושג באמצעות שיתוף פעולה עם פרופסור גדעון גריידר ראש תוכנית האנרגיה הטכניונית (GTEP), ישמש גם למערך אחסון אנרגיה של הקרן ולתמיכה בתוכנית "מנהיגים במדע הארנגיה" של הטכניון.

פרופסור גדעון גריידר, ראש תוכנית האנרגיה הטכניונית-צילום:דוברות הטכניון

5 מיליון דולרים הוענקו לטכניון עבור פיתוח סוללת חשמל בעלת תוחלת חיים ארוכה

קרן הלמזלי (The Leona M. and Harry B. Helmsley Charitable Trust ) העניקה לטכניון חמישה מיליון דולר להמשך פיתוח סוללת חשמל קלה, ידידותית, בעלת תוחלת חיים ארוכה. המענק, שהושג באמצעות שיתוף פעולה עם פרופסור גדעון גריידר ראש תוכנית האנרגיה הטכניונית (GTEP), ישמש גם למערך אחסון אנרגיה של הקרן ולתמיכה בתוכנית "מנהיגים במדע הארנגיה" של הטכניון.

"מערך איחסון האנרגיה" (Energy Storage Complex) יהיה מורכב משלוש מעבדות נפרדות שבהן יתנהל מחקר בתחום הסוללות. לדברי פרופסור יאיר עין אלי, מהפקולטה להנדסת חומרים, הלוקח חלק בתכנית האנרגיה של הטכניון, המערך החדש מערך איחסון האנרגיה" יכלול גם ציוד חדשני ביותר, שאינו קיים כיום בישראל.

תוכנית האנרגיה הטכניונית שואפת למשוך חברי סגל חדשים ומעולים בתחומי האנרגיה. תוכנית "מנהיגים במדע האנרגיה" תספק משכורות ומימון (לציוד) לשני חוקרים חדשים במשך שלוש שנים. באמצעות חבילת פיצוי תחרותית ותשתיות מחקר מעולות, הטכניון יוכל להחזיר הביתה דוקטורנטים ישראלים מעולים וחוקרים בפוסט-דוקטורט, שלמדו באוניברסיטאות מובילות בחו"ל.

לדברי פרופסור גריידר, המענק של קרן הלמזלי מגיע בעיתוי מצוין. שני פטנטים צפויים לקבל אישור בארה"ב בנוגע לסוללת הסיליקון-אוויר – סוללה מסוג חדש שפותחה במסגרת מחקר שבראשו עמד פרופסור יאיר עין אלי מהפקולטה להנדסת חומרים ומתכנית האנרגיה של הטכניון. כעת חשוב מאוד ליצור אבות-טיפוס כדי להגן על הסוללה בהיבט של קניין רוחני, ולפתח אותה לקראת ייצור מסחרי".

פרופסור עין אלי מסביר כי סוללות החשמל שפיתח הן סוללו חדשות, אשר בשל יכולתן לבטל את השימוש במתכות כבדות, יהיו קלות יותר ומתכלות. "הסוללה הידידותית עמידה מאוד ליובש קיצוני וללחות קיצונית. יש לה קיבולת גבוהה וחיי מדף אינסופיים, פוטנציאלית". עין אלי הוסיף: "אנחנו מנסים ליצור סוללות שיחזיקו מעמד חודשִׁים לפני שיהיה צורך להחליפן, והחלום הוא שהן יהיו גם נטענות. אנחנו נמצאים במירוץ אל סוללת העתיד – האם תהיה זו סוללת מתכת-אוויר, סוללת ליתיום או סוללת סיליקון-אוויר. אני מאמין שלסיליקון יתרונות משמעותיים בהיבטים של סביבה, עלות ובטיחות. ליתיום, לדוגמה, הוא חומר נפיץ ורגיש לסביבה".

למחקר של הטכניון, השלכות עתידיות בתחומי התחבורה, הבריאות והאלקטרוניקה, כמו גם ביישומים צבאיים. שימושים אפשריים הם בהתקנים רפואיים, למשל משאבות לחולי סוכרת ומכשירי שמיעה. כיום הסוללות של מכשירי השמיעה מחזיקות מעמד בין 7 ל-10 ימים, ורגישוֹת ללחות ולסביבה. פירוש הדבר – החלפה שלהן לפחות פעם בשבוע. חוקרי הטכניון מאמינים כי תוך שנה או שנתיים הם יצליחו להגדיל משמעותית את הספק הסוללה, ותוך שלוש-ארבע שנים לאפשר הספק הגדול פי חמישה מסוללת הליתיום (lithium-ion battery) החזקה ביותר כיום.