הרצאת השר ארדן בועידת כלכלה ירוקה "לתרגם את הנושא הסביבתי לערכים כלכליים"

צילום – ארנון מעוז

ועידת כלכלה ירוקה נפתחה היום בפתח תקווה בהשתתפות מאות מוזמנים מתחומי הסביבה והכלכלה. במסגרת הוועידה התקיימו פאנלים מקצועיים בנושאים: מים, אנרגיה סולארית ,התייעלות אנרגטית , השקעות בתחום האנרגיה המתחדשת ועוד.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, טען בכנס כי יש להאיץ את מעבר הכלכלה הישראלית לעידן נקי וירוק יותר. "ההתנהלות העסקית הולכת לכיוון הירוק, בעבר השקעה בתחום הירוק נעשתה מתוך רצון טוב או צורך לדאוג לתדמית טובה וארגון בעל ערכים סביבתיים נתפס כמי שאין לו מה דאגות מלבד להגן על איזו ציפור נדירה.. היום כל מנהל טוב מבין שהשקעה בהתייעלות אנרגטית, הפחתת פליטות מזהמים, או ייעול תהליכי מיחזור הם לא רק טובים לסביבה אלא משפרים את מאזן הרווחי של החברה או הארגון בראשו הוא עומד."

ארדן התייחס לקמפיין החדש אותו משיק המשרד לעידוד הפחתת צריכה מופרזת ובזבזנית הפוגעת במשאבי הטבע. "בעבר היה ברור כי לצריכה קשר הדוק לצמיחה הכלכלית וכי לא ניתן להפריד בין השניים. אך המונח צמיחה ירוקה בא להבחין בין מוצרים הפוגעים בסביבה ובין כאלו התורמים לה כמו מוצרים לאנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, טכנולוגיות מים ועוד. כאשר לשווקים אלו פוטנציאל צמיחה עצום והם מוערכים במאות מיליארדי דולרים"

"המעצמות הגדולות כמו ארה"ב סין והאיחוד האירופאי משקיעות סכומי כסף אדירים בעידוד השווקים הירוקים וישראל פוטנציאל גדול להינות מפירות השקעה אלו. היזמות הישראלית הצטיינה לאורך שנים בכושר המצאה וחדשנות מקורית וקיימים תחומים בהם היא מובילה עולמית כמו בתחום החקלאות המדברית, טכנולוגיות המים, כימיה אקולוגית או מערכות ניהול חכמות למשק החשמל המים והתחבורה.

עד היום באמת שמדובר בנושא שרק שרי הגנת הסביבה, ואולי היו פה ושם שרים כלכליים שמבינים את משמעות הנושא, שמחתי מאוד ששם הועבר לשרי האוצר ממדינות מובילות באו.סי.די ודיברו על כך שכל נושא האיתור והצמיחה ובנותיהם עומדים להשתנות בייצור צריכה לא מזהמים. והלא אינפוט הזה, הכלכלן העולמי המוביל בתחום והלא (לא ברור) דיבר על כך שהעולם עומד לעבור למעשה מהפכה תעשייתית נוספת שבה הערך המרכזי F מעבירים את התעשייה כמו שאמרתי למצב שבו היא ממזערת עד כדי מבטלת את הפגיעה שלה בסביבה.

"אני אומר את זה בהרבה מקומות ומצטט את הכלכלן נועם פרידמן, שכשאנחנו מסתכלים על הצמיחה האדירה בהודו ובסין, סין צומחת בשיעור של בין 8% ל-10%, בממוצע בשנים האחרונות, אנחנו מבינים שלא בדורות הבאים בעוד כעשור, שניים אנחנו כבר נחייה בעולם אחר. מצב שבו המחיר של חומרי הגלם והסחורות שעשויות באותם חומרי גלם יהיו ברמה אחרת לחלוטין, כי אם עד היום מיליארד איש חיו בסגנון החיים שלנו מתוך שבעה מיליארד בכל הארץ, בעוד כמה שנים זה כבר יהיה שלושה מיליארד וזה אומר שכדור הארץ בעצם לא יוכל לספק את סך הצריכה של חומרי הגלם שבני האדם יזדקקו לו. עד היום סיני ממוצע צורך חשמל אחד חלקי שלושים מהאמריקאי הממוצע, אבל כשהם צורכים ומתחילים להחליף גם לילדיהם כפי שאנחנו נוהגים, את הבגדים והפלאפונים וכל מוצרי הצריכה כמו במערב, לפי ההוצאות ולאוו דווקא לפי הבלאי או השימוש, אז המיון הסביבתי והשימוש בצרכי הגלם, תחנות כוח, מים, תחבורה, ביוב וכל הדברים הנלווים באורח החיים המערבי, הולכים לצמוח באופן דרמטי"

האיחוד האירופי כבר הגדיר רשימה של 14 מינרלים ומתכות שהסכנה לשטף אספקתם הופכת להיות קריטית. אנחנו עומדים לפני מחסור הולך ומתקרב במגוון של מתכות, ונזכיר לדוגמא: פלדיום, טיטניום ואפילו נחושת שבהם התעשייה עושה שימוש או אין ספור שימושים במיוחד במגזר ההיי-טק והננו טכנולוגיה. הממשלה הסינית למשל, כבר הכירה בחיוניות של חלק מהחומרים האלה, ופשוט עצרה את הייצוא משטחה של חלק מהחומרים, ושוב אני מדגיש, המדיניות הזו הולכת להביא מצב של עלייה תלולה של מחירים במקרה הטוב. במקרה הרע, מחסור ממשי בחומרים הללו.

לכן, ישראל בגלל המאפיינים הכל כך בולטים שלה, מדינה קטנה, צפופה בין הצפופות ביותר בעולם המערבי, גידול טבעי באוכלוסיה, הגבוה ביותר במדינות המערב אפילו יותר מהודו וסין, כל שנה נוספים 200 אלף איש חדשים לספק להם תחבורה, דיור, אנרגיה, מים, מוצרי צריכה. תוסיפו לזה את הצמיחה הכלכלית המוגברת שגם מעלה את רמת הצריכה ואיתור הפסולת בישראל, ותגיעו למסקנה שאם בעולם אלו המסקנות הכלכליות, אז הרי שבמדינת ישראל, האימוץ של מדיניות שמקדמת או אפילו מחייבת צמיחה ירוקה, היא דבר דחוף מאין כמותו, ואנחנו כבר נמצאים בפיגור של עשרות שנים, אבל כמו שפתחתי ואמרתי להיות גם אופטימיים כי בהחלט בשנים האחרונות אנחנו רואים הרבה החלטות חריגות, כולל ממשלתיות, גם של הסקטור הפרטי, שמלמדות על שינוי מגמה, דבר שגם יביא לסביבה טובה ובריאה יותר וגם יביא לצמיחה כלכלית והרבה הרבה מקומות עבודה חדשים לישראל.

הגישה שלי היא תמיד צריך לבנות תוכניות לטווח ארוך, בוודאי בנוגע לתחום של איכות הסביבה. זה נכון שלפעמים זה מתסכל במערכת הממשל שלנו, שלא תמיד דאגה לזה שתראה את האחרות, ותגזור את הסרט, אבל אני חושב שאנחנו כולנו צריכים להבין שמדובר במדינה של כולנו ובעיקר בנושא כמו הנושא הסביבתי, חייבים לעשות הכול כדי שהמדיניות הזאת תשתנה גם אם הפירות הם לפעמים לטווח ארוך יותר.

אולי הדוגמא הכי טובה למה שאני מדבר עליו, פניתי להתאחדות התעשיינים בנושא המיחזור, אמר לי היו"ר שרגא ברוש, צריכים לקחת את האחריות על פסולת האריזות, אבל אתה צריך לעזור לנו מול יתר הרגולטורים, אנחנו יודעים שלפעמים חוסר שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה הוא החסם המרכזי למדיניות הנכונה, וצריך לעזור לנו שהדבר הזה ייעשה בצורה הכי יעילה כלכלית כדי שלא נטיל נטל מיותר על התעשייה הישראלית, בדיוק כפי שקורה במדינות המתקדמות באירופה שמנצלות את היתרון לגודל ובעצם כל מפעלי התעשייה משתפים פעולה ביחד, כדי ליצור מנגנון הכי יעיל ושיאסוף את הפסולת המופרדת מבתי התושבים ויבנה על בסיס זה את תעשיית מחזור מקומית שמייצרת הרבה מאוד מקומות עבודה, וגם יכולה להתחרות. אני נותן שירותים לתעשייה המקומית, באותם צרכים של מחזור והפרדת פסולת.

חוק האריזות בשעה טובה אושר בקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה, ובעזרת השם הוא יעבור סופית בכנסת בשבועיים שלושה הקרובים. במקביל, אנחנו נותנים גם את הדעת הבלתי נמנעת של איפוק האקט האנטי סביבתי, קרי הטמנת הפסולת. רשויות מקומיות לא ממש אוהבות את זה, אבל אני חושב שרשות שרואה קדימה מבינה שבעוד כמה שנים כבר לא יהיה איפה להטמין את הפסולת במדינת ישראל. יש כאן הזדמנות כלכלית ועסקית, גם להוזיל עלויות לרשויות המקומית בטיפול בפסולת, במקום לשנע אותה עד לדרום או לצפון להטמין אותה, לשלם מס הטמנה, וכו', פשוט להפריד אותה, להעביר אותה למחזור, או לייצר ממנה אנרגיה, כל הדברים האלו גם יתרמו הכנסות לרשות המקומית או לאותם יזמים פרטיים שיפנו לרשות כולל ויוציאו עכשיו את הטכנולוגיות שלהם לרשויות המקומיות או להתאחדות התעשיינים, כדי לקבל את האפשרות לעמוד ביעדי חוק האריזות החדש.

בחוק אוויר נקי שיחייב אותנו בתחילת שנת 2011 מפעלים בעלי היתר פליטה לספק ולרכוש מזהמים לאוויר, צפוי גם להוביל חיסכון משמעותי באנרגיה. התייעלות בסדר גודל שכזה, יכולה רק לא להוזיל משמעותית את עלויות הייצור והתעשייה, אלא גם לחסוך בעלויות נוספות הכרוכות בפליטות גזי החממה.

מעבר לכך, התייעלות חברתית חשובה לחברות כחלק מתהליך גילוי סיכונים עסקיים, נבון יותר וזה המקום גם להכיר ששינוי כללי המשחק הוא עורפי, לאורך כל הרגולציה הישראלית, רק לפני שבועיים בשיתוף עם הרשות לניירות ערך אנחנו אישרנו בוועדת הכספים תקנות חדשות שהיום מחייבות כל חברה שנסחרת בבורסה, מגייסת אג"ח, מוכרת אג"ח מהציבור, לדווח לפי מפרט שכבר קיים בחוק מהם הסיכונים הסביבתיים להם היא חשופה בפעילות העסקית שלה, וצריכה ממש לפרט איזה חומרים היא עושה שימוש וכו', זה דבר שהיום בעצם כבר הוטמע במערכת הפיננסית ושהיא תוביל לכל קבלת החלטות בתעשייה ובשוק העסקי במדינת ישראל.

מעבר לזאת תוכלו לראות את ההזדמנויות העסקיות, גם התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שאושרה בממשלה בחודש שעבר, התוכנית הזו אושרה בעקבות היעד של הנשיא פרס שהחליט עליו בוועידת קופנהגן, הפחתת 20% פליטות גזי חממה החל משנת 2020 כדי לעמוד ביעד הזה, עד 2020 צריך לעשות שינויים דרמטיים פה במשק, ולפתע הממשלה תקצה 2 מיליארד ו-200 מיליון שקלים, רק דרכנו, דרך המשרד להגנת הסביבה בשנתיים הבאות, אנחנו הולכים להשקיע 200 מיליון שקל ביוזמות בשוק הפרטי, במועד הפחתת פליטות גזי חממה בפיילוטים של בנייה ירוקה, והשוק אומר אלו הזדמנויות עסקיות שמי שהיה בקשר, מי שרואה לא שנים קדימה, אלא חצי שנה, שנה קדימה איזה פוטנציאל אדיר וצמיחה כלכלית במקומות תעסוקה חדשים במדינת ישראל.

אני רוצה להתקדם, העיסוק באיכות הסביבה משמעותו בסופו של דבר גם מבחינת שינוי התנהגותי לטווח ארוך לכל אזרחי המדינה. בשטח אני ראיתי חשיבות עליונה לפעילות המשותפת של המשרד להגנת הסביבה, עם משרד החינוך, גני ילדים ובתי ספר, אנחנו הכפלנו את התקציב פי 10 והיום אנחנו בעצם בתהליכי השבחה של מאות ואפילו אלפי בתי ספר וגנים ירוקים, אבל לא מסתפקים רק בילדים, אלא דואגים להטמיע את הנושא הסביבתי והידע פה גם בכל מורֶה, מורָה או אפילו במערכת הפורמאלית והלא פורמאלית, אנחנו פשוט מתקציבים את משרד החינוך כדי להכניס את הנושא הסביבתי בהכשרה של המורות והמורים ואולי זה גם המקום לבצע הסדר, אולי גם במקום ראשוני, על הקמפיין ואז יש מנכ"ל של האוצר, קמפיין באמת רחב בהיקפים, אני לא רוצה להגיד כמה כסף אנחנו הולכים להשקיע בו, אבל בעוד שבועיים שלושה אתם תראו על המסכים שלכם, על שלטי חוצות, אנחנו עומדים לעלות עם קמפיין בנושא אורח חיים ירוק, כדי באמת סוף סוף לפנות לא רק לארגוני סביבה שעשו עבודה מדהימה וחשובה, ולא רק למנהלת, אלא לכל הציבור במדינת ישראל ולהתחיל להסביר לו שכמעט שכל דבר שהוא בוחר לעשות במהלך היום, איך הוא נוהג ובאיזה רכב הוא נוהג, ומה הוא עושה עם הנייר, ואיך הוא שולח פקס או מייל ומדפיס משני הצדדים, כל החלטה כזו יש לה השלכות גם של הסביבה, וגם על מחיר הכיס של האזרח, כי כמו שנאמר התנהגות סביבתית היא קודם כל טובה לסביבה, והסביבה היא של כולנו, אבל גם התנהגות הכלכלית הנכונה יותר.

אני רוצה לסיים באמירה אחרונה, שהיא האמירה אולי המאתגרת ביותר ליום שאנחנו עוסקים בו והוא הכלכלה הירוקה. אינשטיין פעם אמר שאתה לא יכול לטפל בבעיה אם באותה צורת חשיבה שבעצם יצרה את הבעיה. צריך לשנות את החשיבה. ולמה אני מתכוון? הרי מה קרה בסופו של דבר לאיום הסביבתי שתיארתי אותו ולא נגעתי בכלל בנושא ההתחממות הגלובאלית, לא ניגע בנושא הזה היום.

מה שיצר פה את הבעיה, לא נעים לומר, זה אורח החיים הקפיטליסטי, שאתה מעודד כל הזמן עלייה ברמת החיים ואולי עכשיו שבשלב מסוים שיהיה לנו מספיק, אז נתחיל לחשוב איך מטפלים בשעות הפנאי שלנו שיהיה לנו איכות גבוהה יותר, תיאטרון טוב יותר, תרבות טובה. בסופו של דבר זה לא קרה, לצערנו. התרבות המערבית כל הזמן מעודדת אותך לעבור לאייפון החדש, או לקנות את הדיסק האופנתי יותר ובזה נבחנת ההצלחה של כולנו, אבל זה מה שבסופו של דבר יוצר איום על הסביבה, בואו נודה על האמת. לכן, האתגר הממשלתי, וזה מה שעשה הכינוס ב-או.סי.די, זה איך נכון יותר למדוד הצלחה של ניהול כלכלי, הרי היום איך אנחנו מודדים הצלחה של ניהול כלכלי של משק? אנחנו סופרים את סך ההוצאות במשק, קרי התל"ג, התוצר המקומי, התוצר הלאומי הגולמי, וסך ההוצאות של כל המשק, זה התוצר שלנו, ובשנה הבאה נספור שוב, נעשה זה פחות זה, וזאת הצמיחה הכלכלית. ואם הצמיחה הכלכלית שלנו היא חמישה אחוז ובמדינות אחרות היא שלושה אחוז, אז יש מסיבת עיתונאים, ויש לנו שר אוצר, ואני לא, בלי שום רמז לשום פרסונה כרגע מכהנת ולא בעתיד, בנושא הזה ברמה האקדמית שכך נבחנת הצלחה של ניהול משק. אבל, בואו נחשוב שוב על מה שאמרתי כרגע. האם משק שמבוסס על כך שהחשמל שלו, האנרגיה מיוצרת על ידי 70% שריפת הפחם שמזהמת, פוגע בבריאות, גורם לאלצהיימר לילדים, לתחלואה של מחלות לב-ריאה הוא זהה למשק שמבוסס על 30% אנרגיות מתחדשות גז טבעי ועוד אנרגיות נקיות יותר, זה ברור שהדברים אינם זהים. זה ברור כשאתה מסתכל על המשק שמבוסס על אנרגיות מתחדשות בטווח ארוך, הוא משק שיש לו קיימות או יכולת להתמודד, לשרוד להתחרות במחירים עתידיים של סחורות, בכיוונים שהעולם הכלכלי הולך אליהם, יש לו חוזק וחוסן כלכלי הרבה יותר גדול, מאשר המשק השני שאני תיארתי למרות, שלכאורה כרגע יש לנו צמיחה כלכלית גבוהה יותר. לכן צר לי לומר, המדדים העכשוויים של הלכלה בעולם הם מדדים דמיוניים, אנחנו חיים בסוג של בועה, וגם האו"ם הבין זאת היטב. לא במקרה נשיא צרפת, סרקוזי הזמין עבודה אקדמית של פרופסור שיבליס, אחד מזוכי פרס נובל שמבקש ממנו להציע מדדים נוספים נלווים, או לקחת את העמדה של בסיס צמיחה ולהציב בור צבירה שונה של פרמטרים ולעשות אבחנה בין פרמטרים שהם קרובים לאדם או ההוצאות במשק, לבין פרמטרים רעים, לצורך העניין, השריפה בכרמל, למרות שאיבדנו 40 אלף דונם חורש טבעי ונאבדו חיי אדם, היא מוגדרת כצמיחה כלכלית, יש עכשיו פעילות עסקית. חברות הביטוח משלמות, אנחנו משקיעים שם כסף, השריפה בכרמל מוסברת כמשהו חיובי למשק הישראלי ולכן זה אבסורד של כל הדבר הזה.

לכן, חברות וחברים אם היום הזה יהיה פורה ויהיו עוד ימים רבים כאלו, אני חושב שיהיה לנו הרבה יותר קל גם להטמיע בקרב מקבלי ההחלטות שהמדד הנוכחי של הצמיחה, הספירה הנוכחית של איך סופרים דיון נכון של משק כלכלי, חייבת להשתנות באופן דרמטי, לכן אני מאוד מקווה שהיום הזה יהיה פורה ותעשו הרבה עסקים ירוקים, טובים במדינת ישראל ובעולם.
שיהיה לכם בהצלחה."