צריכת האנרגיה בבניינים – לרבות זו המשמשת לבקרת אקלים, להפעלת מכשירים חשמליים, לתאורה ולהפעלת ציוד אחר המותקן בבניינים – מהווה 40% מצריכת האנרגיה הכוללת בעולם. לאחרונה, על רקע הידלדלות המשאבים הטבעיים של דִּלְקֵי מאובנים והשינויים האקלימיים הקיצוניים על פני כדור הארץ, ניצב העולם בפני אתגרים חסרי תקדים בתחום האנרגיה.

התקינה כמנוף לבנייה בת-קיימא בישראל

מאת: הלן עטרות ולימור ארגמן, מכון התקנים הישראלי

צריכת האנרגיה בבניינים – לרבות זו המשמשת לבקרת אקלים, להפעלת מכשירים חשמליים, לתאורה ולהפעלת ציוד אחר המותקן בבניינים – מהווה 40% מצריכת האנרגיה הכוללת בעולם. לאחרונה, על רקע הידלדלות המשאבים הטבעיים של דִּלְקֵי מאובנים והשינויים האקלימיים הקיצוניים על פני כדור הארץ, ניצב העולם בפני אתגרים חסרי תקדים בתחום האנרגיה.

הדרישה לצריכת אנרגיה בבניינים ניתנת לצמצום בדרכים רבות. החיסכון הפוטנציאלי בצריכת אנרגיה בבניינים, הטמון בשיפור נצילות האנרגיה, צפוי לתרום באופן משמעותי להפחתת צריכת האנרגיה בעולם כולו. ההשלכות של מהלך כזה מרחיקות לכת, שכן נצילות האנרגיה בבניינים מהווה גורם משמעותי שיש בכוחו להשפיע על מדיניות הביטחון, על ההגנה, על האקלים ועל בריאות הציבור, הן במישור הלאומי והן במישור הכלל-עולמי.

ממחקרים (ISO Focus) מספטמבר 2009 שנערכו על ידי הסוכנות העולמית לאנרגיה (IEA) עולה כי במרבית המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) הפחתה של 70% בצריכת האנרגיה בבניינים חדשים היא יעד הניתן להשגה בטווח הרחוק, בלא שהדבר יהיה כרוך בעלויות משמעותיות לבעלי הנכסים. על פי אומדנים של הסוכנות העולמית לאנרגיה, החיסכון הפוטנציאלי הכולל באנרגיה הניתן להשגה על ידי שיפוץ וחידוש של בניינים במדינות אלה צפוי להגיע ל-50% מצריכת האנרגיה בפועל.

בהיעדר הסכמה בין-לאומית לגבי המינוח, ההגדרות והנהלים בתחום זה, אין בסיס ממשי להשוואה בין דרישות המינימום לביצועי אנרגיה במדינות שונות או להבנה ולניתוח השוואתי של נתוני השימוש באנרגיה בבניינים. מסיבה זו קיים צורך מידי במערכת מואחדת של תקנים בין-לאומיים להערכה ולחישוב, לדירוג ולסימון של נצילות האנרגיה בבניינים, וכן בתקנים לייעול ולשיפור ביצועי האנרגיה בבניינים. תקנים כאלה יאפשרו ניתוחים השוואתיים משמעותיים של השימוש באנרגיה בפועל והערכות מבוססות של הפוטנציאל לחיסכון באנרגיה על ידי שימוש במקורות אנרגיה חדשים ובטכנולוגיות להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, ברמה הכלל-עולמית. תקנים כאלה יתרמו גם לקידום שוק השירותים הקשורים לשימוש באנרגיה בבניינים.

ועדות טכניות שונות של הארגון הבין-לאומי לתקינה (ISO) עוסקות בהיבטים שונים של נושא השימוש באנרגיה ונצילות האנרגיה בבניינים. הוועדה הטכנית

ISO/TC 163, Thermal performance and energy use in the built environment, וכן הוועדה הטכנית ISO/TC 205, Building environment design, ראויות לציון מיוחד בהקשר זה. שתי ועדות אלה פועלות יחדיו במסגרת קבוצת עבודה משותפת שהקימו במטרה לקדם ולזרז את תהליך הכנת התקנים בנושא נצילות אנרגיה, תקנים המיועדים לשרת את ענף הבנייה בעולם כולו.

בעקבות התפתחויות שונות בארץ ובעולם שהביאו להגברת המודעות לאיכות הסביבה ובעקבות הניסיון הרב שנצבר אצל המתכננים והבודקים בשטח, נוצר הצורך לבצע שינויים בתקן הישראלי ת"י 5281 – בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ("בניינים ירוקים") – שפורסם בשנת  2005וחל על בניינים המיועדים הן למגורים והן למשרדים. עקב כך, פנה המשרד להגנת הסביבה למכון התקנים הישראלי בבקשה להכנת רוויזיה מקיפה לתקן הקיים שמעתה תכלול סדרת תקנים.

התקן הישראלי הקיים, ת"י 5281, הביא להגברת המודעות בציבור להשפעות הסביבתיות של תהליך הבנייה והשימוש במבנים, ואף הביא לכך שנושא הבנייה הבת-קיימא נמצא בשיח הציבורי, לרבות התעניינות מתמדת בנושא זה של ראשי רשויות מקומיות, של קהל הבונים ושל רוכשי הדירות בישראל.

במבנה החדש של התקן לבנייה ירוקה יהיו סדרת תקנים, יהיה חלק נפרד לכל ייעוד של בניין, ותתאפשר הוספת חלקים לייעודים נוספים של בניינים. חלקי הסדרה ידונו בייעודי בניינים אלה: מגורים, משרדים ותעסוקה, מוסדות חינוך, בנייני תיירות, מוסדות בריאות, מסחר, בניינים להתקהלות ציבורית ובנייני תעשייה. מבנה זה של התקן יאפשר לקבוע חלוקת ניקוד שונה עבור מאפייני בנייה בת-קיימא בהתאם לייעוד הספציפי של הבניין. נוסף על כך יינתן גם מענה מקצועי מעודכן יותר בסוגיות של אנרגיה, קרקע, מים ושפכים, חומרי בנייה ופסולת, איכות פנים המבנה וניהול הבנייה, לרבות מִחזוּר ורעש.

כדי להבטיח את הצלחת הרוויזיה ואת הטמעתה במשק ולכלול בה את הניסיון שהצטבר בעולם, משתתפים בתהליך התקינה מומחים זרים מן המובילים בתחום. מומחי חברת BRE מאנגליה, שהובילה תהליכים דומים במדינות רבות כגון צרפת וספרד, לוקחים חלק פעיל בתהליך התקינה, תוך שיתוף פעולה עם מומחים ישראליים מן השורה הראשונה ממגזרים שונים במשק, כגון אקדמיה, רשויות מדינה, אדריכלים, קבלנים ויצרנים. כמו כן, כדי לייעל את עבודת הכנת הרוויזיה, יתכנסו הוועדות לישיבות רצופות במהלך תקופת ההכנה.

סדרת התקנים החדשה, שתופץ להתייחסות הציבור בינואר 2011 וצפויה להתפרסם בתחילת הרבעון השני של 2011, תהיה קלה יותר להבנה וליישום, ותכלול מנגנון תמיכה והדרכה להטמעתו של התקן בשוק הבנייה, במטרה לקדם את משק הבנייה בישראל ולהבטיח לצרכן ביטחון מלא במוצר שהוא רוכש, וכל זאת תוך מתן מענה לצורכי ההווה ומבלי לפגוע בסיכויי הדורות הבאים לתת מענה לצרכים העתידיים.

הלן עטרות, מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים הישראלי

לימור ארגמן, ממונה על פרויקט בנייה בת-קיימא, מכון התקנים הישראלי

המאמר פורסם לראשונה במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה" גליון 03 נובמבר- דצמבר 2010