אירית אוליצקיועידת האו"ם לשינויי האקלים ננעלה ביום שבת האחרון בקנקון שבמקסיקו. אמנם בסופה, חתמו נציגי 194 המדינות המשתתפות על הסכם, אך אין מדובר בבשורה משמעותית או בפתרון ממשי לבעיה. על פי ההסכם החדש, הוגדר יעד כלל עולמי להפחתת העלייה בטמפרטורה בשתי מעלות צלזיוס (3.6 פרנהייט). עוד הוחלט כי הקרן לאקלים ירוק (Green Climate Fund) תעניק כ-100 מיליארד דולרים בשנה למדינות עניות על מנת לסייע להן בשימור יערות הגשם ובפיתוח טכנולוגיות ירוקות. כמו כן, תבנה תכנית שיתוף עבור טכנולוגיות אלה מטעם המדינות המפותחות.
סיכום וועידת האקלים העולמית: אין בשורה ממשית
ועידת האו"ם לשינויי האקלים ננעלה ביום שבת האחרון בקנקון שבמקסיקו. אמנם בסופה, חתמו נציגי 194 המדינות המשתתפות על הסכם, אך אין מדובר בבשורה משמעותית או בפתרון ממשי לבעיה. על פי ההסכם החדש, הוגדר יעד כלל עולמי להפחתת העלייה בטמפרטורה בשתי מעלות צלזיוס (3.6 פרנהייט). עוד הוחלט כי הקרן לאקלים ירוק (Green Climate Fund) תעניק כ-100 מיליארד דולרים בשנה למדינות עניות על מנת לסייע להן בשימור יערות הגשם ובפיתוח טכנולוגיות ירוקות. כמו כן, תבנה תכנית שיתוף עבור טכנולוגיות אלה מטעם המדינות המפותחות.
במהלך מרתון השיחות, התפתחה מחלוקת קשה בין המדינות בעניין הארכת פרוטוקול קיוטו, אשר מחייב הפחתת פליטת גזי חממה בשיעור של 29%. תוקפו של הפרוטוקול אמור לפוג בשנת 2012. המתנגדות העיקריות למהלך היו יפן ורוסיה, אשר סירבו לחתום על ההארכה ללא הצטרפות של ארה"ב, שלא אשררה את הפרוטוקול וללא סין והודו, אשר לא היו חתומות כלל על המסמך הקודם.
אחד ההישגים המרכזיים של הוועידה הוא הגברת המעורבות של המדינות העניות במאבק בהתחממות הגלובאלית. עם זאת, החלק הבעייתי ביותר בהסכם הוא חוסר פירוט אודות מקורות המימון של הסיוע הבינלאומי למדינות אלה. אמנם מדובר בעידוד מעבר למדיניות דלת פחמן, אך עדין יש צורך בחיזוק התקנות הקיימות בנושא.
הסרבנית הגדולה ביותר בוועידה הייתה מדינת בוליביה. נציגיה דרשו יעדים הרבה יותר נוקשים להפחתת פליטת גזי חממה ואף האשימה את המדינות המתועשות ב"רצח עם" בטענה שהזיהום שנגרם מפעולותיהן המזיקות לסביבה, ממית כ-300 אלף איש בשנה בשטחה.
ההסכם שהושג בשבת לא קבע מועדים מוגדרים להשלמת יעדי הפחתת הגזים, כפי שהם מופיעים בקיוטו. הדיון הבינלאומי הבא בנושא שינויי האקלים יתקיים ב-2011 בדרום אפריקה, אך צפויות גם שיחות בקנה מידה קטן יותר לפני כן. בעקבות כשלון השיחות בקופנהגן אשתקד, החשש הגדול ביותר של חברות הוועידה היה חזרה על אותן טעויות והמאמץ הגדול ביותר הושקע בניסיון למנוע את פיצוץ המו"מ. אופן התנהלות השיחות והאופי הפשרני של ההסכם שנחתם בקנקון, גרמו לתחושת ייאוש בקרב ארגונים סביבתיים רבים ברחבי העולם. רבים מהם אף הגדירו את הוועידה ככישלון.
וונדל טריו, האחראי על מדיניות בינלאומית בנושא האקלים מטעם ארגון גרינפיס העולמי אמר כי "וועידת קנקון אולי הצילה את התהליך העולמי אך היא עדין לא הצילה את האקלים". לדבריו, מעצמות העולם לא פועלות מהר מספיק על מנת להגיע לפתרון ממשי לבעיית ההתחממות הגלובאלית.
