ל מי שזכרונו אינו בוגד בו יכול להעיד שבשנים האחרונות חלה מגמה ברורה של התקצרות החורף והתארכות הקיץ. תופעה זו היא ממאפייני ההתחממות הגלובלית הכוללת עלייה בשכיחות ובאורך גלי החום ומגמת הקצנה בטמפרטורות העונתיות. תופעות אלו מגבירות את צריכת האנרגיה על ידי הציבור והגדלת הפליטות של גזי החממה הנחשבים לגורם העיקרי להתחממות הגלובלית – מלכוד 22 הקלאסי של שינוי האקלים.
רו"ח איתן גלזר
הופכים פחמן למזומן: היערכות התאגידים העסקיים לרגולציה של שינויי האקלים
מאת: רו"ח איתן גלזר
המאמר הזה נכתב כשבמשרדי פועל המזגן בעוצמה מקסימלית. מדוע עובדה זו אמורה לעניין את הקורא? מכיוון שהצצה בלוח השנה מגלה שאנו כבר בחודש נובמבר ומזג האוויר קיצי. כל מי שזכרונו אינו בוגד בו יכול להעיד שבשנים האחרונות חלה מגמה ברורה של התקצרות החורף והתארכות הקיץ. תופעה זו היא ממאפייני ההתחממות הגלובלית הכוללת עלייה בשכיחות ובאורך גלי החום ומגמת הקצנה בטמפרטורות העונתיות. תופעות אלו מגבירות את צריכת האנרגיה על ידי הציבור והגדלת הפליטות של גזי החממה הנחשבים לגורם העיקרי להתחממות הגלובלית – מלכוד 22 הקלאסי של שינוי האקלים.
בכל העולם נעשים מאמצים לאמץ תוכניות למאבק בשינויי האקלים בעיקר על ידי מנגנונים להפחתת פליטות פחמן, לאחר שמדינות רבות קבעו יעדים שונים לשיעור הפחתת פליטות מתחומן. בוועידת קופנהגן שנערכה בדצמבר 2009 הצהיר נשיא המדינה כי ישראל תעשה את מירב המאמצים להפחית את פליטות גזי החממה ב-20% עד שנת 2020. בהתאם לכך הוקמה במשרד להגנת הסביבה ועדה בין-משרדית אשר מגבשת תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי החממה.
האמצעים העיקריים להפחתת פליטות גזי חממה המופיעים באתר המשרד להגנת הסביבה הם:
- מעבר מואץ לשימוש בגז טבעי על פני שימוש בפחם / סולר בתחנות הכוח.
- מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות – בפרט, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח.
- תאורה יעילה – החלפת נורות הליבון בתעשייה, במגורים, במשרדים ובתאורת רחוב.
- הפחתת צריכת האנרגיה במבנים – בעיקר בידוד קירות ותקרות, והצללה של חלונות.
- הפחתת הביקוש לחשמל – חינוך ומודעות לצריכה נכונה.
- עידוד תחבורה ציבורית – בעיקר ע"י אוטובוסים רבי קיבולת, קווים נוספים, הוספת נתיבים ציבוריים ורכבות.
- יעילות אנרגטית בתעשייה – החלפת מכונות ישנות, התקנת פסי ייצור חדישים, החלפת חומרי בעירה ושימור אנרגיה בעיקר ע"י בידוד.
- החדרה מוגברת של רכבים "ירוקים" – בעיקר, הפחתת העלות על רכבים היברידיים.
- יעילות אנרגטית בבית – נורות, מזגנים וכיו"ב.
האמצעים המוזכרים לעיל מטופלים בחלקם על ידי מדיניות ממשלתית כגון תעריפים מוטבים לאנרגיה חלופית (Feed-in Taarif), מיסוי מופחת על רכבים מופחתי זיהום והתוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית שפרסם משרד התשתיות ביולי 2010. על מנת לשפר את הסיכויים כי מדינת ישראל תעמוד ביעד השאפתני אותו היא הציבה, סביר להניח כי בשנים הקרובות יאומץ המנגנון הרגולטיבי של Cap & Trade עליו נרחיב בהמשך.
כיצד יכולים תאגידים עסקיים להרוויח מזומן מהפחתת הפחמן?
- שימוש יעיל במנגנון הפיתוח הנקי – CDM – Clean Development Mechanismמנגנון הפיתוח הנקי הוא מנגנון פיננסי, המאפשר סחר בין-לאומי בגזי חממה. המנגנון כונן בשנת 1997 במסגרת פרוטוקול קיוטו. מדינת ישראל סווגה בפרוטוקול זה כמדינה מתפתחת. לפיכך, ניתן להפיק מפרויקטים ישראליים, המביאים להפחתת פליטות של גזי חממה, "זכויות הפחתת פליטה סחירות" המעלות את הכדאיות הכלכלית בביצוע הפרויקט ומתורגמות לכסף גדול.
באישורי CDM יכולים לזכות פרויקטים ממגזרים שונים בתנאי שיוכיחו הפחתה אמיתית וארוכת טווח בפליטות גזי חממה לאטמוספרה ויענו לתנאי ההשתתפות ב-CDM. דוגמאות לפרויקטים שהוגשו לאישור כוללים בין היתר:
-
- במגזר האנרגיה – תחנות כוח על בסיס גז, תחנות כוח סולאריות וחוות טורבינות רוח.
- בתחום הטיפול בפסולת – שיקום אתר חירייה וטיפול בגז המתאן והפקת חשמל באתר הפסולת תאנים.
- בתחום ייעול תהליכים בתעשייה – הפחתת פליטות בתהליכי ייצור במפעל חיפה כימיקלים, ייעול תהליכי ייצור במפעל המלט נשר ברמלה.
- בתחום תחליפי דלקים – ייצור קיטור מביומסה במפעל קפה של שטראוס בצפת, החלפת דודי מזוט בדודי ביומסה במפעל המזון של גן שמואל.
- בתחום החקלאות – הפקת חשמל משפכים חקלאיים ביישובי עמק חפר, מתקן טיפול אנאירובי בשפכי רפתות בעין החורש.
מומלץ – להכיר את המנגנון ולהגיש פרויקטים לאישור – מדובר בכסף גדול !
- רגולציה של מנגנון CAP & TRADEיישומו של מנגנון זה מתחיל ברישום הפליטות של כל התאגידים העסקיים הגדולים במדינה. לאחר רישום רמת הזיהום שלהם מקצה המדינה לכל גוף רמת זיהום מקסימלית מותרת CAP)) הנמוכה מרמת הבסיס ומהווה תמריץ לתאגידים להפחתת הפליטות. בהתאם למנגנון, תאגיד שיעבור את רמת הזיהום המומלצת ייאלץ לשלם קנס גבוה מאוד, ואילו תאגיד שזיהם ברמה נמוכה מה-CAP שלו יוכל למכור את היתרה לתאגיד אחר שיעדיף לרכוש את זכויות הזיהום ולהימנע מהקנס הגבוה. זהו מנגנון יעיל המעודד מאוד תאגידים מזהמים לחפש פתרונות טכנולוגיים וארגוניים על מנת להקטין את רמת הזיהום. כצעד ראשון לאימוץ רגולציה כזו הכריז המשרד לאיכות הסביבה על פתיחתו של מערך וולונטרי לרישום ולדיווח פליטות גזי חממה. זהו פיילוט ניסיוני אליו כבר הצטרפו כ-15 גופים מהמובילים במשק. לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה היתרונות להם יזכו התאגידים המצטרפים לפרויקט הם:
- יצירת בסיס נתונים לכימות פליטות גזי חממה
- הפנמת נהלים להתייעלות, למזעור הפליטות ולחיסכון בכסף ובמשאבים
- ניהול נכון של סיכונים עסקיים כתוצאה מפליטות גזי חממה
- שיפור תדמית הארגון על ידי שקיפות ודיווח לציבור
- הכנה לקראת תכניות דיווח והפחתה מחייבות בעתיד
- השתלבות בשוקי סחר בפליטות גזי חממה בעתיד
אין ספק שמנגנון זה, מעצם מדידת רמת הזיהום של כל תאגיד גדול בארץ ומתן תמרוץ כספי להפחתת זיהום וקנס גבוה לחריגה, יביא לקיטון משמעותי בזיהום.
מומלץ – להיערך מבעוד מועד לחובת הרישום והדיווח של כמות הזיהום הנפלטת ולבצע בחינה מעמיקה של הדרכים להפחית את הזיהום הנפלט מהמפעלים.
- רגולציה של Best Available Technologyאחד האמצעים העומדים לרשות הרגולטור הוא אכיפת כל התאגידים המזהמים לאמץ במפעלים את הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים ביותר הקיימים בשוק והמפחיתים את פליטת המזהמים. אימוץ רגולציה כזו עשוי לתת רוח גבית לתעשיית חברות ההזנק בתחום הקלינטק משום שהיא תפתח עבורם שוק מקומי גדול אשר יהווה עבורם גם שטח ניסוי ("בטא") וגם יהווה מקור מימון לניסויים מכיוון שלתאגידים גדולים יהיה כדאי לסייע ליזמים לפתח פתרונות טכנולוגיים מפחיתי זיהום וליהנות יחד עם היזם מפירות הפיתוח החדשני.
מומלץ– לתאגידים התעשייתיים להכין תוכניות לאיתור ואימוץ טכנולוגיות חדשניות הרלוונטיות לתעשייה שלהם.
סיכום
בשנים הקרובות תאמץ מדינת ישראל רגולציה שתסייע לה לעמוד ביעד השאפתני של הפחתת 20% מפליטות גזי החממה עד 2020. תאגידים שייערכו מבעוד מועד לשינויי הרגולציה הצפויים עשויים להפיק מכך יתרון תחרותי, חיסכון בעלויות ואף לגרוף רווח נקי.
הכותב הוא שותף וראש תחום אנרגיה וקלינטק ב-PwC ישראל
המאמר פורסם לראשונה בגיליון נובמבר-דצמבר של מגזין תשתיות סביבה ואנרגיה