אירועי מזג האוויר הקיצוניים שאנו חווים לאחרונה מעוררים את תשומת ליבנו להתחממות הגלובאלית. כבר לא מדובר בתופעה בדיונית אותה חוזים אנשי איכות הסביבה למיניהם, אנו חווים את השלכותיה על בשרנו בצורה של גלי חום קיצוני המופיעים באמצע הסתיו. אך גם כאשר מזג האוויר נורמאלי יחסית לעונה, קיימת תופעה של עומס חום הקשורה לפעילות האדם באופן ישיר הנקראת איי חום אורבאניים.

צילום: חברת רב נוי

גנן על הגג: גגות ירוקים וקרים

מאת: אריאל רזניק

אירועי מזג האוויר הקיצוניים שאנו חווים לאחרונה מעוררים את תשומת ליבנו להתחממות הגלובאלית. כבר לא מדובר בתופעה בדיונית אותה חוזים אנשי איכות הסביבה למיניהם, אנו חווים את השלכותיה על בשרנו בצורה של גלי חום קיצוני המופיעים באמצע הסתיו. אך גם כאשר מזג האוויר נורמאלי יחסית לעונה, קיימת תופעה של עומס חום הקשורה לפעילות האדם באופן ישיר הנקראת איי חום אורבאניים.

איי חום אורבאניים אינה אגדה אורבאנית, זוהי תופעה הקשורה למאפיינים הפיזיקאליים הייחודיים לסביבה העירונית. בקצרה, כשאנו צופים בכדור הארץ מן החלל בעזרת מצלמה הרגישה לגלי אינפרא-אדום, ניתן לראות עלייה משמעותית בטמפרטורה השוררת בסביבה העירונית לעומת האזורים הטבעיים שמסביב. למעשה, טביעת החום של עיר דומה יותר לזו של מחצבת אבן מאשר לכל סביבה אחרת. לצורך השוואה, במחצבה הטמפרטורה עשויה להגיע עד לחמישים מעלות צלסיוס, בעוד שבסביבת יער, הטמפרטורה אינה עולה על עשרים וחמש מעלות.

לעומס החום היחסי של העיר ישנן כמה סיבות, אך בעוד חלקן קשורות לפעילויות היומיומיות של האדם, דוגמת חום הנפלט ממכונות וכלי רכב, הסיבות האחרות היוצרות עומס חום בערים קשורות למבנים השונים בעיר ולתכונותיהם הפיסיקליות. ניתן בעיקר להתייחס לחומר שממנו עשוי המבנה ולצבעו. לדוגמא, לכביש אספלט רגיל ישנן התכונות של חומר צפוף בעל קיבולת חום גבוהה וצבע כהה הסופג חלק גדול מקרינת השמש הפוגעת בו, ומאחסן אותה בצורת חום. כאשר משטח מסוים סופג את רוב קרינת השמש הפוגעת בו, אנו אומרים שהאלבדו שלו נמוך. לעומת זאת, למשטח בעל מידת החזריות גבוהה דוגמת מראה או כל משטח בהיר אחר יש אלבדו גבוה.

לצערנו, מראה העיר הממוצעת היום הוא כזה שחלק גדול מהשטח הפונה כלפי מעלה (וכלפי השמש), צבעו כהה והאלבדו שלו נמוך, כלומר הוא סופג חלק גדול מקרינת השמש ואוגר אותה בצורת חום. החום הזה נשמר לאורך כל שעות היום, ואנו חשים אותו גם בלילה כאשר החום משתחרר לאט לאוויר. מסיבה זו, האוויר בעיר בשעות הערב חם ומעיק.

כפי שניתן להסיק, אם צבע המשטח גורם לו להתחמם, כל שעלינו לעשות הוא להחליפו מצבע כהה לצבע בהיר. ואכן, בכנס זוכי פרס נובל, דיבר שר האנרגיה האמריקני וזוכה פרס נובל לפיסיקה ד"ר סטיבן צ'ו על "גגות קרים". כוונתו של השר היא לגגות בעלי משטח בהיר בעל אלבדו גבוה, כלומר גג המחזיר את קרינת השמש ולא מתחמם באותה מידה שבה מתחמם גג העשוי מחומרים סטנדרטיים. על פי השר, גגות קרים ולבנים עשויים לחסוך עד חמישה עשר אחוזים מצריכת האנרגיה המושקעת במיזוג אוויר. הוא אף תאר תרחיש אידאלי שאם יוחלפו כל המשטחים והגגות בערי העולם למשטחים לבנים, השפעתם על האקלים תהיה דומה להשבתת כל הרכבים בעולם למשך אחת עשרה שנה. כמו כן, אם צבעם של כל הרכבים היה בהיר (smart colors), ניתן יהיה להחליף את מערכת המיזוג שלהם למערכת חסכונית יותר.

בעוד שגגות קרים ומשטחים לבנים עשויים לפתור חלק מהבעיות הנוגעות לאיי חום אורבאניים, בראייה הוליסטית יותר ניתן יהיה לענות על צרכים להם אנו זקוקים נואשות בסביבה העירונית. גגות ירוקים, בניגוד לגגות לבנים אינם גגות הצבועים בירוק. שם זה מתייחס לעובדה שגג ירוק משמש למעשה כגינה. ישנם גגות ירוקים מסוגים שונים, אך עיקר הגדרתם היא שהגג ישמש כבסיס לצמחייה.

כיצד לגגות ירוקים יש יתרון על גגות קרים? האם יש להם אלבדו גבוה יותר? – לאו דווקא. אם כך, כיצד יכול להיות שגגות ירוקים עדיפים על גגות לבנים?

ובכן, כדי לענות על השאלה נתאר תופעה מקבילה לאיי החום האורבאניים. תופעה זו נקראת איי קרירות (באנגלית cool islands), אי קרירות הוא אזור שבו הטמפרטורה נמוכה בכמה מעלות מהאזור המקיף אותו. אי קרירות יכול להתקיים בתוך סביבה אורבאנית, ואנו חשים בו כאשר אנו נכנסים לפארק מוצל או עוברים ליד מקווה מים.

אי הקרירות נוצר כתוצאה מהפיסיולוגיה הייחודית של הצמח, ומיכולתו לעמוד תחת קרני השמש לאורך כל שעות היום ועדיין לתפקד ולצמוח. תכונה זו אף נמדדה אמפירית בהשוואה להצללה שאינה צמחית. בכנס שנערך בשנה שעברה בעיר יוקוהמה שביפן בנושא האקלים האורבאני, הוצגו תוצאות ניסוי שנערך במכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון על ידי ד"ר לימור שעשוע-בר. הניסוי הראה שלא זאת בלבד שהצללה ע"י עצים יעילה בקירור הקרקע באותה מידה כמו הצללה ע"י רשת מש, אלא היא אף יותר יעילה בקירור האטמוספרה בכמה מעלות יותר מאשר הצללה ע"י רשת מש. כלומר, לצמח יש יכולת טובה יותר מרשת ביצירת סביבת אקלים נוחה למחייה.

לצמחים, כפי שהוזכר קודם, יש תכונות ייחודיות ההופכות אותם למועמדים הטובים ביותר בסיוע ובהקלה של אפקט איי החום האורבאניים. אחת התכונות הייחודיות לצמח כרוכה באידוי מים דרך אברים מיוחדים הנמצאים בעלה ונקראים פיוניות. תכונה זו מכונה 'דיות', ויש לה למעשה אפקט דומה להזעה. כאשר אנו מתקינים גג ירוק על מבנה עירוני, במילים פשוטות, אנו שותלים בלוטות זיעה שיעזרו לקרר את הבניין. בניסוי אחר בנערך בשנת 2001 באוטווה, קנדה נמצא שגם למצע הגידול המותקן על גג יש יכולת טובה מאוד בבידוד הגג, ובשמירה על טמפרטורות נוחות בבניין. העובדה שהצמח אינו מקרין את אנרגיית השמש החוצה, אלא משתמש בה לצורך פוטוסינתזה, ולקיבוע פחמן דו חמצני מהאוויר, מחזקת את מעמדם של הגגות הירוקים כפתרון ההוליסטי ביותר לבעיית איי החום האורבאניים.

הטכנולוגיה הנדרשת להתקנת גגות ירוקים קיימת כבר עשרות שנים, ונעשה בה שימוש נרחב. בגרמניה, החל משנת 1982חלה עלייה מתמדת של שטח בנוי המכוסה בגגות ירוקים, ועל פי כתבה שהתפרסמה באתר ה'Chicago Tribune' כ-15% מכלל הגגות השטוחים בגרמניה הם גגות ירוקים.

קיימות בישראל מספר חברות המציעות שירותי הקמה של גגות ירוקים. בני נול, מנכ"ל חברת "רב- נוי", הפועלת בתחום הגגות הירוקים, אומר כי הנושא צובר תאוצה, למרות שכרגע עיקר הביקוש מגיע מהמגזר העסקי ומהמגזר הציבורי. לדבריו, גופים ציבוריים דוגמת עיריית ירושלים מזהים את הערך הגבוה שיש להשקעה בגגות ירוקים על מבנים ציבוריים כבתי ספר וכדומה, והיא כבר ביצעה מספר פרויקטים כאלה בעיר. עם התועלות שעירייה עשויה לראות בגגות ירוקים, ניתן למנות מלבד העלייה בערך הקרקע, גם שיפור באיכות האוויר, וכן הורדה ניכרת בעלות ההשקעה במערכות ניקוז של נגר עילי בימים גשומים. גופים עסקיים שיתקינו גגות ירוקים עשויים אף להרוויח בזכות מסחר בנקודות פחמן. בנוסף, גג ירוק יכול גם לשפר את תפקודה של מערכת סולארית המותקנת בו בזכות הטמפרטורה הנמוכה יותר התורמת לנצילות התאים הסולאריים.

המאמר פורסם לראשונה בגיליון נובמבר-דצמבר של מגזין תשתיות סביבה ואנרגיה