מסגרת תהליכי השינוי העוברים על התעשיות המסורתיות בכל הקשור לטכנולוגיות סביבה ותכנון סביבתי עובר בשנים האחרונות גם תחום הנדל"ן שינויים משמעותיים. חלה עלייה במודעות לתחום הבנייה הירוקה וגופים רבים החלו להשקיע כספים בבניית פרויקטים ידידותיים לסביבה. יחד עם זאת, כמו בתחומים רבים אחרים, גם כאן יש לישראל עדיין מה ללמוד ואיך להתייעל על מנת ליישר קו עם המדינות המובילות בעולם. פגשנו לראיון משותף את הילה בייניש, מנהלת המועצה בפועל. יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין וחברת הנהלה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ואת תמר דראל-פוספלד, אדריכלית נוף המייצגת את איגוד אדריכלי הנוף, כדי לנסות לשרטט את מפת הבנייה הירוקה בישראל ולהבין מהם ההתפתחויות הנדרשות להנעת השוק קדימה.

מימין: יעל דורי, הילה בייניש, תמר דראל-פוספלד-צילום: ארנון מעוז

ישראל בונה ירוק: ראיון עם המועצה הישראלית לבניה ירוקה

במסגרת תהליכי השינוי העוברים על התעשיות המסורתיות בכל הקשור לטכנולוגיות סביבה ותכנון סביבתי עובר בשנים האחרונות גם תחום הנדל"ן שינויים משמעותיים. חלה עלייה במודעות לתחום הבנייה הירוקה וגופים רבים החלו להשקיע כספים בבניית פרויקטים ידידותיים לסביבה. יחד עם זאת, כמו בתחומים רבים אחרים, גם כאן יש לישראל עדיין מה ללמוד ואיך להתייעל על מנת ליישר קו עם המדינות המובילות בעולם.

המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הנה מוסד ללא מטרות רווח שנוסד בשנת 2007 בתמיכת גורמים מענף התעשייה, המגזר הפרטי וגופים ממשלתיים, לצד ארגונים חברתיים וסביבתיים מובילים. מטרתה היא להוביל מהלכים שיביאו לריבוי פרויקטים של בנייה בת קיימא בארץ, עכשיו ובעתיד. חזונה של המועצה מבוסס על תפיסה המנחה את המועצה הבינלאומית לבנייה ירוקה, אשר הותאמה לתרבות הישראלית. המועצה העולמית לבנייה ירוקה מאגדת בתוכה את כלל המועצות הלאומיות, הפועלות מתוך ערכים זהים, כאשר מטרתן יצירת עקרונות ואמצעים לדירוג, מדדים לקביעת איכות עשייה, טכנולוגיות, מוצרים ועוד. כיום חברות במועצה העולמית מועצות לאומיות ממדינות רבות, אשר כולן ככלל קואליציות חברים פתוחות ללא כוונות רווח המייצגות את המגוון המגזרי של קהיליית הבנייה המקומית בכל אחת מהמדינות. בין המדינות שבהן קיימות מועצות לאומיות הן אוסטרליה, קנדה, הודו, יפן, מקסיקו, ניו-זילנד, טייוואן, איחוד האמירויות, גרמניה, אנגליה, ארה"ב,  ארגנטינה, ברזיל, קולומביה, יוון, הונג-קונג, ישראל, קוריאה, ניגריה, פנמה, טורקיה ואחרות.

המועצה הישראלית לבנייה ירוקה פועלת למען יצירתה של סביבה בנויה בת קיימא באמצעות הקמת פלטפורמה לשינוי המבוססת על קואליציה רחבה, דמוקרטית, שקופה ותכליתית של כל השותפים לעיצוב, ייזום, אישור ושימוש בסביבה הבנויה בישראל. הפעילות במועצה מכוונת לארגונים כגון: משרדי אדריכלים, מעצבים, מהנדסים, יזמים, מתווכים, בנקאים, יצרנים, משווקים ועוד, לצד נציגי המגזר הציבורי המקומי והלאומי, וארגונים אחרים ללא מטרות רווח כגון: מוסדות חינוך, עמותות חברתיות וסביבתיות.

פעילות המועצה מתמקדת בתחומי קידום פיתוח כלים לימודיים אשר יתמכו בחברים ביישום פרקטיקות של עיצוב ובנייה בת קיימא, העלאת הסטנדרטים של התחום על ידי פיתוח קווים מנחים ופרקטיקות עיצוביות ראויות לדוגמה, תמיכה וקידום בניינים ירוקים וכן, יצירת מוקד לשיחה, דיון וביקורת בנושא.

בשנת 2009 זכתה המועצה במענק של 25,000$ מ- The Jewish Funders Network for- .Environmental Projects in Israel  בזכות מענק זה החלה המועצה בתכנון קורס מקצועי בנושא בנייה ירוקה וכן במחקר מקיף בנושא כלי מדידה מובילים בעולם לבנייה ירוקה במטרה להיות שותפה בתהליך של רוויזיה לתקינה ישראלית בתחום הבנייה הירוקה – אחת מהמטרות העיקריות של המועצה בתקופה האחרונה.

פגשנו לראיון משותף את הילה בייניש, מנהלת המועצה בפועל. יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין וחברת הנהלה במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ואת תמר דראל-פוספלד, אדריכלית נוף המייצגת את איגוד אדריכלי הנוף, כדי לנסות לשרטט את מפת הבנייה הירוקה בישראל ולהבין מהם ההתפתחויות הנדרשות להנעת השוק קדימה.

מה המטרות והיעדים החוקתיים ששמתם לעצמכם בשנים הקרובות בתחום הבנייה הירוקה?

הילה בייניש:

"החזון המרכזי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הוא להוביל בנייה בת קיימא בישראל למעננו ולמען הדורות הבאים. המועצה הישראלית בדומה למועצות בעולם היא פלטפורמה בין מגזרית, ארגון גג של ארגונים מכלל המגזרים. במועצה חברים נציגי המגזר הממשלתי, העסקי, האקדמי והמגזר השלישי.הארגונים האלו ביחד מייצגים את כלל הגורמים המבקשים להשפיע על תחום הבנייה הירוקה.

המבנה המיוחד של המועצה מאפשר ליצור איזון ולתת תמונה מלאה והוליסטית של שוק הבנייה וכך גם להשפיע. במשולש הזה האקדמיה תורמת את הידע של מה הדבר הכי נכון ומתקדם לעשות, איך תמיד נשאף קדימה. המגזר העסקי מגיב במה שהנו ישים, מה כלכלי ומה אפשרי, ומשרדי הממשלה  מכוונים לאופן התנהלות הדברים באמצעות הרגולציה והחוקים.

בעזרת הפלטפורמה הזו אנחנו מנסים לטפל בכמה נושאים מרכזיים. נושא מרכזי בבנייה ירוקה בעולם כולו המעסיק את כלל המועצות הוא הנושא של כלי מדידה, תקן לבנייה ירוקה. כשאנחנו מדברים על כלי מדידה לבנייה ירוקה אנחנו מדברים על רשימת קריטריונים שמגדירה אם מבנה מסוים הוא מבנה ירוק או לא. חשוב להגיד, כשאנחנו מדברים על בנייה ירוקה, לא מדובר רק על המבנה, אלא גם על סביבתו והמרחב הבנוי."

איפה תקוע הנושא של כלי המדידה?

הילה בייניש

"הנושא של כלי מדידה נמצא כרגע בתנועה ובעשייה. בישראל יש את תקן 5281 משנת 2005 אשר פותח על ידי מכון התקנים ואנשי מקצוע אחרים. התקן לא עבר רוויזיה עד השנה שעברה, שבה התחיל תהליך של רוויזיה שהופסק מאחר והיה רצון להרחיב את התהליך ולהתאים את התקן לסטנדרטים הבינלאומיים. המועצה עשתה עבודת מחקר מאוד רצינית, לקחה את התקן הקיים והשוותה אותו לשלושה כלי עבודה מובילים בעולם, לגרין סטאר, ל-LEED  ול-BREEAM. המטרה הייתה לבדוק מה צריך תקן 5281 כדי להשתפר ולהתאים את עצמו לסטנדרט העולמי.

לאחר ביצוע המחקר גיבשנו אוסף של המלצות. למשל, צריך שיהיו כמה רמות לתקן ולא רק שתיים כמו בתקן הנוכחי. צריך גם מערך ומנגנון שלם של הכשרות סביב התקן. בצד השיווקי התקן עצמו צריך להתייחס לא רק למבנה הבודד, אלא לסביבה, כי בעולם כבר מדברים על תקן או על כלי מדידה לשכונות ירוקות. התהליך התחיל. שני מומחים מארגון BRE הבריטי שפיתח את תקן ה-BREEAM התחילו לעבוד עם צוותי מכון התקנים. המועצה שותפה לתהליך והיא חברה בוועדת ההיגוי יחד עם משרדי ממשלה נוספים ומכון התקנים. הצפי הוא שבמהלך חצי שנה ראשונה של שנת 2011 תצא הריוויזיה לציבור.

מדובר במהלך שלם של מכון התקנים עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, ומשרדי ממשלה כמו משרד הבינוי והשיכון ומשרד התשתיות. משרדי הממשלה השקיעו מיליוני שקלים בתקן החדש וצריך לתת קרדיט לשר להגנת הסביבה שהוביל את המהלך לשדרוג התקן."

האם בנייה יקרה היא בהכרח יקרה יותר מבנייה קונבנציונלית?

יעל דורי

"כיום קיימת סטיגמה שבנייה ירוקה היא יותר יקרה ובחלק מהמקומות זה אכן נכון. אבל צריך להבין שבבנייה ירוקה יש הרבה אמצעים פסיביים ליישום שאין להם כמעט עלות. מדובר בשינוי שיטות עבודה, או שינוי תהליך החשיבה והטמעת השינוי בהליך התכנון המוקדם. לדוגמה, העמדה נכונה של המבנה בתוכנית סטטוטורית חוסכת לפעמים 10% או יותר בעלויות של מיזוג ותאורה. אם מטמיעים את החשיבה הירוקה בתוך ההליכים הקיימים, אפשר לחסוך הרבה מאוד כסף ולתקן את הסטיגמה הזאת. לא כולנו צריכים פנלים סולאריים על הגג. אפשר לעשות הרבה דברים אחרים שלא עולים כסף ורק דורשים חשיבה ותכנון נכון. דוגמה נוספת היא שילוב של אנשי מקצוע כמו מהנדס מיזוג אוויר או מהנדס מים בשלבים מאוד מוקדמים בהליך. בארץ אופן התכנון הוא כזה שבו אדריכל מעביר את ההנחיות שלו לשאר אנשי המקצוע בשלבים מאוחרים מידי. בבנייה ירוקה התכנון הוא שונה.

החסמים שקיימים בשוק לא קשורים דווקא בעלות. לכן העבודה לקידום תחום הבנייה הירוקה חייבת להיות מערכתית. לא מדובר בהליך פשוט בו הממשלה מקצה תמריצים וכל הקבלנים רצים לבנות ירוק, כי הם כבולים בתוכניות שאושרו ובתהליכי עבודה של הרבה גורמים, כולל הרבה מאוד משחקי כוח בכל מיני מקומות. את הדברים האלה אנחנו במועצה מנסים לשנות על ידי התערבות במספר הליכים. בנושא התמריצים אנחנו עושים מחקר ומנסים לגבש מסקנות החל מהשנה הבאה יחד עם הרוויזיה של התקן מה באמת כדאי לקדם, את הבנייה הירוקה כולה או אמצעים בתוך הבנייה הירוקה ולאמץ את התמריצים הכלכליים שיש בחו"ל. אם ליזם או לקבלן יש ביד סקר אקלימי שמישהו עשה לו בעלות אפסית או נמוכה מאוד והוא ידע מה הוא יכול לעשות ולהטמיע בבניין שלו בשביל למכור אותו כבניין ירוק, יהיה לו הרבה יותר להתקדם. צריך להתגבר על החששות הראשוניים של אנשי המקצוע."

איך אתם משפיעים בתוך הגופים המסחריים?

הילה ביניש

"זו שאלה מצוינת, המועצה קמה על מנת לייצר שינוי בשוק ובשביל זה אנחנו צריכים שותפים שהגדירו לעצמם שהחזון שלהם זה להיות חלק מהשוק הזה. מדובר בתהליך מתמשך שבו שותפות חברות יצרניות. דרך המועצה יצרנו קהילה שמאמינה שצריך ליצור את השוק הזה של בנייה ירוקה בארץ ולשנות. השינוי נוצר דרך פעילויות שאנחנו עושים, ידע שאנחנו מביאים, למידה אחד מהשני, קשרים עסקיים אחד עם השני, אנחנו כבר רואים את השינוי שקורה. למשל אחת החברות יש לה כבר לא מעט תווים ירוקים למוצרים וחברות רבות אחרות קיבלו מידע לגבי המוצרים שלהם והבינו מה נדרש כדי לקבל תווים ירוקים. דוגמה אחרת היא של חברות בנייה כמו שיכון ובינוי וחנן מור שהצהירו שהן בונות על פי תקן 5281. מגיעות חברות נוספות ששואלות מה הם עשו ואיך הם עושים את זה, מה נכון לעשות. מתקיים פה רב שיח מקצועי בין האנשים וזה מה שבסופו של דבר יטמיע את השינוי. ככל שהקהילה הזאת תהיה יותר גדולה ותביא יותר שותפים לדרך, כך יותר אנשים יבינו ששם צריכים להיות."

יעל דורי

"אפשר לחלק את הבנייה הירוקה להרבה מאוד זרמים. יש כאלה שחושבים שבנייה ירוקה כוללת רק עקרונות פיזיים, ויש כאלה שמצמידים גם עקרונות חברתיים ולא רק כאלו שנובעים מהסביבה. בפרויקטים של בנייה ירוקה בארה"ב למשל כוללים גם דיור בר השגה או נגישות לתחבורה ציבורית או עקרונות חברתיים אחרים. ידוע שבנייה לגובה לא נועדה למגזרים מסוימים באוכלוסיה. כלומר, רק אנשים שהם במעמד בינוני-גבוה יכולים להרשות לעצמם, ונעשו מחקרים בתחום הזה. כך שאם אנחנו מדברים על בנייה ירוקה שהיא גם חברתית, אז בנייה לגובה לא יכולה להיות בנייה ירוקה. כאשר מדובר על בנייה לגובה, אני מתייחסת לגובה שמעל ל- 20 קומות."

תמר דראל-פוספלד

"אני רוצה להוסיף, אם מסתכלים על ערים ויישובים קיימים היום בארץ ועל המרקם שלהם, ולוקחים את בת ים כדוגמה, שם יש בנייה של ארבע, חמש, שש קומות לגובה. צפיפות האוכלוסין היא כ-15,000 תושבים לקמ"ר, הרבה מעבר לאזורים עם מגדלים גבוהים בתל אביב העומדים על כ- 7,500, 8,000 תושבים לקמ"ר. אחת השאלות בתחום התכנון היא איפה מתקיימת האינטראקציה בין האנשים, איזה נוף מעודד שהות ואינטראקציה בחוץ? מתברר שהאינטראקציה מתרחשת במקומות בהם קיימים חללים שהם אנושיים ומושכי פעילות, בנייה שמשפרת את המיקרו אקלים בחוץ ושעוזרת למשוך את הפעילות של האנשים החוצה, שיש קשר עין בין הדירה ובין השטח הפתוח, אם זה לכיוון מגרש משחקים לילדים ולכיוון מדרכה עליה הילד הולך לבית הספר. דברים כאלו נותנים סוג של ביטחון לתושב בבניין לגבי מה שקורה בשטח הפתוח, ואלה דברים שאובדים ברגע שעולים לגובה.

כדאי מאוד להסתכל על הקונטקסט ועל המרקמים שקיימים, כיוון שאם הולכים במסגרת פינוי ובינוי למחוק את כל המרקם הקיים ולבנות לגובה ולהגיד הנה עשינו טוב בהיבט של מזעור הנזק לסביבה ופליטות CO2, זה לא בהכרח נכון. כיוון שכאשר בונים מגדל והוא חשוף לתנאי מזג האוויר קשה לקרר את המיקרו אקלים או המעטפת של הבניין ומשתמשים יותר במיזוג."

הילה ביניש

"כששאלת על מטרות דיברנו על כלי מדידה. אז נתחיל מזה שיש כלי מדידה שהוא פעיל ומתחדש והרבה מעבר, כלי מדידה או תקן שהוא לשכונות ולמרחבים ציבוריים ולבניינים, בתי ספר, גני ילדים ובתי חולים לתשתיות ועוד, זאת אומרת שהבנייה הירוקה יוצאת מהמבנה למרחב הבנוי ולמרחב הסביבתי שבו האנשים חיים. אנחנו מדברים על זה שיש בישראל עשרות אלפי בניינים שקיבלו את התקן. אנחנו מדברים על זה שבבתי ספר מקצועיים יודעים מהי בנייה ירוקה, שברור לבוני דירות שהם רוצים לגור במבנה ירוק. אנחנו מדברים על חידוש מבנים קיימים למבנים ירוקים. היום כשאני נוסעת ברמת גן למשל המלאה בניינים ישנים שעד 2020 צריך יהיה לחדש אותם, אם ראשי ערים והמדינה תיתן את התמריצים הנכונים ותאמץ את הבסיס של התקן לחידוש מבנים, תהיה כאן סביבה הרבה יותר טובה."

תמר דראל פוספלד

"אני רוצה להוסיף משהו לעניין הזה. קודם כל 2020 זה הטווח הקצר. אני חושבת שבנושא של בנייה ירוקה צריך להתייחס לנקודת המוצא שלנו בארץ ומה שקורה לנו מבחינת התרבות של התכנון, תרבות קבלת החלטות, תרבות הבנייה, תרבות התחזוקה. אני מצפה שבשנת 2020 התרבות המקומית תשתנה. כלומר, כשיזם לוקח שטח ומנצל את זכויות הבנייה שלו הוא מסתכל מעבר למעטפת של הבניין. הוא יראה גם מה הוא עושה לסביבה מעבר למעטפת הבנייה ואיך הוא מעודד את הפעילות או את האינטראקציה שלו עם הממשק החיצוני. כלומר, שהבנייה הירוקה תחרוג מעבר למעטפת של הבניין עצמו.

אצלנו יש תרבות של הקמת גידור ומחסומים עד איפה שאפשר. כלומר, אני אנצל, וזו זכותי לנצל, עם כל האומללות של מערכת התכנון היום, אני אנצל את זכויות הבנייה עד תום ולא אכניס שיקולים ארוכי טווח של טביעת הרגל האקולוגית שלי. התרבות לא תשתנה בכך שרשות מקומית כופה על מישהו לעשות את זה, אלא שהיזם עצמו יסתכל לטובת גם הסביבה וגם לטובתו. כלומר, בדברים האלה תמיד אפשר ליצור פתרונות שהם לא מורידים מהיכולת של היזם לממש את הזכויות שלו, אבל הם גם יוצרים הסתכלות אחרת על המרחב."

מי שמממן את הפעילות הם  חברות שלומדות ופועלות על פי ההמלצות שלכם?

יעל דורי

"אנחנו מלכ"ר לכל דבר ומי שמממן את רוב הפעילות זה אכן החברות העסקיות שחברות במועצה. אחת המטרות היא שמי שחבר במועצה יהיה חלק מהפעילות במועצה, חלק מהוועדות שפועלות כדי לקדם את הנושאים שצוינו, שחלק מהדברים האלה ייושמו בתוך הארגונים עצמם. חברות עסקיות ידועות בזה שהן פורצות דרך הרבה לפני הממסד וזו אחת הסיבות שהרבה יותר קל לעבוד איתם, את הממסד הרבה יותר קשה לשנות, ואני חושבת שחברות עסקיות בארץ בתחום הזה מבינות שהבנייה הירוקה או בכלל תכנון לפי עקרונות סביבתיים זה מצב של WIN-WIN גם להן, גם לציבור וגם לממשלה. בנייה ירוקה יכולה להוביל לחיסכון בקנה מידה ענק. ובמועצה יש אפשרות להשפיע על הממסד לאמץ את הדברים האלה. חשוב להגיד שיש פה עשייה של אנשים שעושים את הכול בהתנדבות ואני חושבת שאם לא הייתה אופטימיות ואמונה שאפשר להשפיע שאפשר לשנות וזו הדרך הנכונה, האנשים האלו לא היו כאן."

המאמר הופיע לראשונה בגיליון נובמבר-דצמבר של מגזין תשתיות סביבה ואנרגיה