'אדם טבע ודין' משתתפת בצערן של המשפחות השכולות ושל התושבים שאיבדו את בתיהם בשריפה באזור הכרמל.
למצער, נראה כי זלזול ורשלנות הם שהביאו לאבדות הקשות בנפש ולנזק הבלתי יתואר בנכסי הטבע של אזרחי מדינת ישראל, זאת כאשר כבר בשנת 2007 התריע מבקר המדינה כי שירותי הכבאות של מדינת ישראל אינם ערוכים לטפל בשריפה בסדר גודל מסוג זה.
מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "חוסר ההערכות למצב חירום מסוג זה מעיד על זלזול של ממשלות ישראל בהגנה על משאבי הטבע"
'אדם טבע ודין' משתתפת בצערן של המשפחות השכולות ושל התושבים שאיבדו את בתיהם בשריפה באזור הכרמל.
למצער, נראה כי זלזול ורשלנות הם שהביאו לאבדות הקשות בנפש ולנזק הבלתי יתואר בנכסי הטבע של אזרחי מדינת ישראל, זאת כאשר כבר בשנת 2007 התריע מבקר המדינה כי שירותי הכבאות של מדינת ישראל אינם ערוכים לטפל בשריפה בסדר גודל מסוג זה.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "חוסר ההערכות למצב חירום מסוג זה מעיד על זלזול של ממשלות ישראל בהגנה משאבי הטבע וכתוצאה מכך, לצערנו, גם הוביל לקיפוח חיי אדם.
במדינה קטנה כמו שלנו שרוב תושביה מתגוררים ביישובים עירוניים, יש לשמור מכל משמר על מעט השטחים הפתוחים שעוד נותרו לנו ויש לנקוט בכל האמצעים על מנת להערך להתמודדות מקסימלית עם אסונות מסוג.
"להרי הכרמל, מעבר לערך האקולוגי שלהם, יש ערך ציבורי עצום", אמר עו"ד ברכה והוסיף:"צריך להבין כי במדינה קטנה כמו שלנו,כאשר הכל מצטופף והולך וכל סנטימטר של שטח פתוח במרכז הארץ הופך נדיר,
לחלק זה של הכרמל, שיצא עכשיו ממעגל השטחים הפתוחים הזמינים והשימושיים שלנו, יש משמעות קשה מבחינה ציבורית.
ב'אדם טבע ודין' ציינו כי חלק נכבד מעשרות הדונמים שנשרפו היו חורש טבעי, ים תיכוני, עם עצי אלון, אלת המסטיק ועוד. חלק אחר היו עצי אורן שנטעו לפני עשרות שנים בצפיפות. בארגון התייחסו ליום שאחרי השריפה וקראו להחזיר ולטעת את החורש הטבעי, שיתרונותיו עצומים וגוברים על נטיעות עצי האורן. "לחורש זה תכונות אקולוגיות, כמו צורך פחות בהשקעה ראשונית, תוחלת חיים רבה ארוכה יותר מזו של האורנים", ציינה ראש תחום תכנום ב'אדם טבע ודין, יעל דורי. "אורנים נשרפים מהר יותר ולא מאפשרים חיים מתחתם. חרובים, אלונים ואלות מתאימים יותר לכרמל, הם מאפשרים את קיומן של המערכות הנילוות והם "ידידותיים" יותר מבחינת הצל והנגישות. אין צורך לטעת בצפיפות רבה כל כך וניתן ליצור "יער פארק" שישרת בחלקיו גם את האדם, הזקוק לשטחים אלו, וגם את הסביבה", כך לדברי דורי.
הסכנה – תעשייה כימית ופטרוכימית המאחסנת חומרים מסוכנים
מנכ"ל 'אדם טבע ודין' התייחס לסכנות הנשקפות לתושבי האזור כתוצאה מהקרבה למפעלים במפרץ חיפה: "נפת חיפה בה מתגורר 7% מהציבור הישראלי נתונה מאז ומתמיד לסכנות מוחשיות רבות.
השריפה הקשה המשתוללת באזור מדגישה את הצורך במתן מענה ייחודי שיצמצם את הסיכונים להם חשופים תושבי חיפה והאזור בזמני שגרה וחירום.
"אזור חיפה הוא אזור ייחודי בעל רגישות מיוחדת לזיהום ולסיכונים סביבתיים. זהו אזור שבו מתקיימת פעילות תעשייתית רבה, לרבות תעשייה כימית ופטרוכימית המשתמשת בחומרים מסוכנים ומאחסנת אותם, וכן פולטת זיהום רב לאוויר".
מדידות של המשרד להגנת הסביבה הראו בשנים האחרונות ריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר מסוכנים כגון פורמאלדהיד, בנזן, מתילן כלוריד, אוזון, ועוד. יש להדגיש כי לזיהום השגרתי מצטרפים סיכונים סביבתיים הנובעים מאחסון ושינוע כמויות גדולות של חומרים מסוכנים.
פעילות זו יוצרת זיהום אוויר שגרתי, ובשעת חירום היא עלולה לסכן באופן ממשי את חיי ובריאות התושבים.
"דרוש טיפול מיוחד בסיכונים באזור"
מנכ"ל 'אדם טבע ודין' קורא לממשלת ישראל לאמץ במהרה תוכנית ייחודית לאזור חיפה: "הצורך להגן על האוכלוסייה, הסביבה ובריאות הציבור במפרץ חיפה מצדיק, לנוכח כל העובדות, טיפול מיוחד ופרטני בזיהום ובסיכונים באזור.
טיפול זה צריך לכלול תכנית לצמצום הסיכונים הנובעים מהחומרים המסוכנים באזור בזמני שגרה וחירום כאחד.
תכנית זו צריכה, בין היתר, להגדיר טווחי בטחון בין פעילויות מסוגים שונים ובין אוכלוסייה, להגדיר רמות סיכון מרביות מותרות באזורים שונים, להחמיר את אמצעי הבטיחות במפעלים, להפחית ו/או להוציא משימוש חומרים מסוימים,
לקבוע רמות מותרות של אחסון חומרים מסוכנים, ועוד.
כמו כן, יש להכריז על אזור חיפה כעל אזור נפגע זיהום אוויר עפ"י חוק אוויר נקי. הכרזה זו תחייב יצירת תוכניות אזוריות להפחתת הזיהום מעבר לתוכנית הארצית.