נאס"א מפתחת מגן סולארי נגד סופת שמש עבור רשת החשמל האמריקאית

סוכנות החלל האמריקאית פועלת רבות בניסיון להתמודד עם שינויי האקלים בעולם וכעת עומד בפני מדעניה אתגר חדש: עליהם למצוא דרך למנוע הפסקות חשמל שנגרמות כתוצאה מסופות שמש. זאת, על ידי איתור השנאים הספציפיים במערכת החשמל אשר עשויים להיות מושפעים מהסופה ובכך לתת מספיק זמן למפעילי רשת החשמל בכדי לבודד אותן ולמנוע נזק רחב יותר.

סופות שמש משמעותיות מתרחשות אחת למאה שנה לערך, כאשר "ענן סולארי", המגיע מן השמש, פוגע בכדור הארץ בעוצמה שיכולה להרעיד את השדה המגנטי שלו, ששולח זרמים חשמליים מהשמיים לאדמה. הנזק, לטענתה של הסופרת טוני פיליפס הוא גרימת עומס למעגלים חשמליים ואפילו במקרים קיצוניים, המסת חלק מהשנאים במערכת.

סופת שמש קשה במיוחד התרחשה בשנת 1859 וכונתה "אירוע קרינגטון", על שם האסטרונום הבריטי ריצ'ארד קרינגטון, שהיה עד להתפרצות הסולארית שנוצרה אז. הסופה אז גרמה לשיבושים קשים בשירותי הטלגרף. סופות קטנות יותר אירעו בשנים 1989 ו-2003 אך עדין גרמו נזק לשנאים ברחבי קנדה, ארה"ב בריטניה ומדינות אחרות.

רשת קווי החשמל במתח גבוה בארה"ב היא גדולה מאוד וההשפעות של סופת שמש במימדים דומים לאלה שהיו באירוע קרינגטון עלולות להיות קטסטרופליות עבורה. לכן, עיקר מאמציהם של המדענים בנאס"א מרוכזים בפיתוח מערכת התראה מוקדמת שתעניק למהנדסים מספיק זמן לנתק את השנאים הצפויים להיות ב"קו האש" של הסופה. אמנם בשלב זה, לא ניתן יהיה למנוע הפסקות חשמל מקומיות זמניות, אך ניתן יהיה להפעיל את השנאים מחדש בעלות מינמאלית, זאת בניגוד לעלות הגבוהה של שיקום שנאים שנפגעו מהסופה.

הכנת המגן הסולארי כרוכה ביצירת מודל תלת מימדי של הענן הסולארי (הידוע גם כ"פליטת מסת ההילה") המבוסס על מידע ויזואלי מן החללית של נאס"א. המדענים יוכלו להשתמש במודל על מנת לחשב את השפעותיו של הענן ולשלוח התראה מפניהן. הרעיון אמנם נשמע פשוט למדי אך בפועל, מגן השמש עדין נמצא בשלב הניסיוני וכיום אין לנאס"א עדין מספיק מידע כדי לאמת את יכולות המערכת. הסיבה לכך היא שהשמש פועלת כעת בשקט יחסי, לפחות עד שנת 2013 בה צפויה להתהוות מערכת סופות שמש חדשה.