כל שנה, מפרסמת סוכנות האנרגיה הבינלאומית דו"ח המסכם את מצב תעשיית האנרגיה ברחבי העולם. הדוח של שנת 2009 שפורסם השבוע מראה כי יש צורך במדיניות כלל עולמית קשוחה יותר על מנת לעמוד ביעדים שנקבעו להורדת פליטת הפחמן הדו חמצני.

הדו"ח השנתי של סוכנות האנרגיה הבינלאומית: נדרשת מדיניות קשוחה להפחתת גזי חממה

כל שנה, מפרסמת סוכנות האנרגיה הבינלאומית ( IEA – International Energy Agency ) דו"ח המסכם את מצב תעשיית האנרגיה ברחבי העולם. הדוח של שנת 2009 שפורסם השבוע מראה כי יש צורך במדיניות כלל עולמית קשוחה יותר על מנת לעמוד ביעדים שנקבעו להורדת פליטת הפחמן הדו חמצני.

הסוכנות ביצעה מחקר מקיף בו הציגה שלושה תסריטים אפשריים בעניין עתיד האנרגיה בעולם. ראשית בדקו החוקרים מה יקרה אם בשנת 2010 לא יחול שינוי במדיניות האנרגיה הנוכחית הקיימת ברחבי העולם. התרחיש המרכזי שנבחן הוא מצב בו כל מדינות ה-G20 מחליטות על מדיניות של תמיכה כלכלית בחברות ומפעלים הפועלים להפחתת פליטת גזי חממה וכן מדינות שיפעלו להפסקת סבסוד מקורות אנרגיה מאובנים, גם אם גופים אלה טרם פרסמו את האמצעים בהם ינקטו ליישם התחייבויות אלה. לטענת הסוכנות, אם אכן ממשלות ברחבי העולם, יישמו מדיניות אנרגיה קשוחה כפי שהבטיחו, המהלך עשוי להגדיל את הביקוש העולמי לאנרגיה ב-36% משנת 2008 עד שנת 2035, כלומר, גידול של כ-1.2% בממוצע לשנה.

על פי תרחיש זה, מדינות שאינן חברות בארגון המדינות המפותחות, ה-OECD יהוו כ-93% מהגידול בביקוש האנרגיה בעולם. כך למשל, סין עקפה את ארה"ב והפכה להיות המדינה בעלת הביקוש הגדול ביותר לאנרגיה בעולם. תרומתה לביקוש העולמי הגיע ל-36%. זאת על פי נתונים ראשוניים הנמצאים בידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה. לדברי נובו טנקה (Nobou Tanaka), יו"ר הסוכנות "קשה להפריז בחשיבותה של סין בתחום האנרגיה העולמית. תגובותיה של המדינה לאיומים בינלאומיים על בטחון האנרגיה ועל האקלים עשויות להשפיע על העולם כולו"

במקביל לגידול בצריכת האנרגיה, ישנה עליה בתמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח אנרגיות מתחדשות, מ-57 ביליון דולר בשנת 2009 ל-205 ביליון דולר ב-2035. חלקן של האנרגיות המתחדשות בשוק האנרגיה העולמי, יוכפל ישולש עד שנת 2035 והביקוש שלהן יגדל מ-7% ל-14%.

בנוסף, בדקה סוכנות האנרגיה גם תרחיש המכונה "תרחיש 450", לפיו תעשיית האנרגיה העולמית תשרת את המטרה העולמית להוריד את הטמפרטורה הגלובלית בשתי מעלות צלזיוס, באמצעות הפחתת פליטת גזי החממה בשיעור של כ-450 חלקיקים המקבילים למיליון חלקיקי פחמן דו חמצני (ppm CO2-EQ). ייעד זה נקבע בוועדת האקלים הבינלאומית בקופנהגן בסוף שנת 2009.

תרחיש זה דורש הקשחה דחופה של מדיניות האנרגיה, במיוחד בנוגע להפסקת מתן סובסידיות על דלקים ממקורות מאובנים, כפי שיקבע בכינוס מדינות ה-G20. מהלך זה יביא לשינוי מהיר יותר בשוק האנרגיה העולמי וכתוצאה מכך תהיה ירידה משמעותית בפליטת הפחמן הדו חמצני. על פי תרחיש אגרסיבי זה, הביקוש לנפט יגיע לשיאו ב-2020 ואילו הביקוש לפחם יהיה מקסימאלי עוד לפני כן. בשל כך, נתחן המשולב של האנרגיות מתחדשות וגרעיניות בשוק האנרגיה העולמי ייגדל ל-38% בשנת 2035.

למרות היתרונות הברורים ביישום תרחישים אלה, הסוכנות איננה אופטימית לגבי העתיד. לטענתה, חוסר מוטיבציה מצד ממשלים בעולם לעמוד ביעדים של וועדת האקלים בקופנהגן, גרמה לעליה חדה בעלות תהליך הפחתת הפחמן בשיעור של ביליון דולר. דבר שללא ספק מוריד את הסיכוי לעמוד בו".

יחד עם זאת, אומר נשיא הסוכנות כי "המסר פה הוא ברור: יש צורך דחוף בהקשחת מדיניות אנרגטית על מנת לעצור את החמרת שינויי האקלים, עוד לפני שנת 2020, אחרת ייעדי האקלים העולמיים לא יושגו לעולם".