מר סדריק פיליברט ((Cédric Philibert, אנליסט בכיר לאנרגיה מתחדשת בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה בפריז, הציג בפני משתתפי הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאנרגיה מתחדשת את מפת הדרכים העולמית לפיתוח תחנות כוח סולאריות.

עולם סולארי חדש – ראיון בלעדי עם סדריק פיליברט, אנליסט בכיר בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה

סדריק פיליברט – צילום: ארנון מעוז

מאת: ארנון מעוז ונתי גרנץ

חוקרים ומדענים ממוסדות המחקר השונים לאנרגיה מתחדשת בישראל השתתפו לאחרונה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לאנרגיה מתחדשת במכון ויצמן. פעילות האגודה כוללת ארגון הרצאות, מפגשים וכנסים בנושאי אנרגיה מתחדשת, החלפת מידע והפצת מידע בין הגורמים הפועלים בתחום האנרגיה והציבור הרחב.

מר סדריק פיליברט ((Cédric Philibert, אנליסט בכיר לאנרגיה מתחדשת בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה בפריז, הציג בפני המשתתפים את מפת הדרכים העולמית לפיתוח תחנות כוח סולאריות. בהרצאתו התייחס פיליברט לאתגרים הגדולים באחסון והובלת החשמל על פני מרחקים גדולים והקמת רשת חשמל חדשה לשינוע מאתרי הייצור אל אתרי הצריכה.

מפת הדרכים אינה מתייחסת רק לשינוע החשמל ממדבריות אפריקה לאירופה המוכרת כפרויקט "דזרטק" אלא תכנית כוללת הכוללת מדינות רבות בעולם כהודו, סין, אוסטרליה ועוד. תכנית זו תוביל את המאמץ העולמי לייצור חשמל נקי במחירי החשמל הקונבנציונלי המופק ממקורות מתכלים.

אתה אומר בהרצאתך כי אתה אופטימי בנושא שיתוף פעולה בין מדינות בנושא אנרגיה סולארית. איך אתה רואה את ההתפתחות הטכנולוגיות בתחום הנצילות של מערכות האנרגיה הסולארית?

"גלובאלית, אנו כעת עדים לרנסנס של טכנולוגיית אנרגיית שמש מרוכזת (Concentrated solar power –CSP ), עם מתקנים חדשים שנבנים רחבי ספרד וארה"ב אבל גם באיחוד האמירויות ומצרים, אלג'יריה ומרוקו. זאת בנוסף לפרויקטים גדולים המתוכננים במרוקו ובהודו. אנו רואים התעניינות גלובאלית בטכנולוגיה זו כיוון שהיא היחידה המסוגלת לספק חשמל מהשמש בצורה יציבה.

בעשור הקרוב אנו צופים התרחבות של התעניינות זו בעיקר לשווקי צריכת שיא וחצי שיא של חשמל כיוון שיש התאמה טובה בין נגישות מקור האנרגיה (השמש) ולדרישה הגוברת בשעות אחר הצהריים לחשמל. אחרי 2030 כשהמחירים יירדו, נהיה עדים להתרחבות כושר אגירת החום של מתקני הCSP. הם יוכלו לספק אנרגיה מסביב לשעון, להתחרות בחשמל המיוצר מפחם ויהיו אמצעי להפחתה דרסטית של פליטת הפחמן הדו חמצני שנובע מייצור אנרגיה פוסילית ומאיץ את ההתחממות הגלובאלית.

מכל הסיבות הללו אנו צופים התפתחות משמעותית של תעשייה זו מסביב לעולם. כמובן שיש להקים מתקנים בטכנולוגיה זו באזורים ובמדינות הנהנים מקרינה חזקה של שמש כיוון שעקרון ה-CSP הוא למקד את קרני השמש וניתן לעשות כן רק בחשיפה ישירה. המזה"ת כמובן, צפון אפריקה, דרום מערב ארה"ב, אוסטרליה הינם המקומות הטובים ביותר. מצרים היא מקום מצוין. יש הרבה אפשרויות, אך לא בכל מקום.

לכן אנחנו גם צופים שעל מנת לנצל מבחינה דמוגרפית וכלכלית כיאות את טכנולוגית הCSP, ניאלץ ליצור קווי הולכה ייעודיים חדשים באורך אלף או אלפיים קילומטר בדומה לאלו הקיימים כיום בעיקר להעברת אנרגיה הידרואלקטרית מתחנות הייצור למרכזי הצריכה מסביב לעולם. כך תהיה לנו רשת חדשה של קווי חשמל שיקשרו בין צפון אפריקה ואירופה, בין דרום מערב ארה"ב ליתר ארה"ב, בין מחוז רג'סטאן למדינות אחרות בהודו, בין ג'יניונג וטיבט לעוד חלקים בסין ואולי גם בין אוסטרליה לאינדונזיה על מנת להרחיב את תפקידה האפשרי של טכנולוגית ה-CSP על ידי חיבור מערכות אלה למרכזי צריכה גדולים נוספים."

האם אתם מעורבים בפרוייקט הדזרטק (תוכנית ענק להולכת חשמל סולארי מאפריקה לאירופה) וכיצד אתה רואה אותו מתפתח?

אנחנו (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה) איננו מעורבים ממש בפרויקט, למעשה, הייתי מעדיף לא לדבר על אנרגיה מהמדבר, כיוון שניתן לחשוב כי בעיקרון אף אחד לא גר שם. אך בפועל מיליונים גרים בתוך או ליד המדבר וצריכה להיות אסטרטגית win-win ברורה בה כולם נהנים מהמסחר הגלובלי החשמל. לא יכול להיות שכמה אנשים באירופה מחליטים לבנות את מערכות הסולאריות שלהם במדבריות מתוך מחשבה שאף אחד לא גר שם. זה איננו המצב, ישנם מדינות, קהילות, אנשים וממשלות והם צריכים ליהנות מהקמת פרויקט כזה. יש מספיק אנרגיה סולארית כדי לתדלק את הכלכלה המקומית ולכלכל את האוכלוסייה המקומית בעזרת כמות גדולה של חשמל וגם לייצא לאירופה במחיר טוב, שיסייע להתפתחות התעשייה המקומית. זה הרעיון הנכון."

מה תפקידה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה ברמה הגלובאלית והמקומית?

"במסגרת פעילותנו אנחנו משתדלים לספק ניתוח יסודי של מה קורה ומה אפשרי, לספק המלצות מדיניות לממשלות ולהעלות את רמת המודעות לבעיות ולפתרונות האפשריים. אנחנו מפיקים פרסומים, כנסים, סדנאות בהן נוכחות מדינות שונות המפגישות אקדמאים, ראשי התעשייה והקמנו גם מרכזי חשיבה לחילופי רשמים. אנחנו מחפשים את הבעיות ומנסים לייצר להן פתרונות. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו לא מממנים פרויקטים, אנחנו לא פיזית מעשיים, אנחנו לא קובעים מדיניות אלא רק ממליצים. לדוגמא, אם מערך תמלוגי תעריפי ההזנה של מקום מסוים טובים, אנחנו מראים כיצד הם יכולים להיות יותר טובים, אם דבר זה או אחר ישונה, כגון הורדת מחירי עלות המערכות וכדומה."

מה דעתך על תפקודה של ישראל בנושא ייצור אנרגיות מתחדשות? איך אנחנו מה מצבנו יחסית למדינות אחרות בעולם?

"בכן, אינני יודע מספיק על מנת לגבש דעה מושכלת. למיטב הבנתי, יש לכם משאבים בתחום, כמובן שקיימת סוגיית הקרקעות, אנחנו תמיד מעודדים בניית מערכות סולאריות, בעיקר פוטו-ולטאיות על גגות מבנים. יש לכם ניסיון רב וותק בחימום סולארי – בעיקר בנוגע לחימום מים, ואנחנו צריכים לנצל את הנסיון שלכם בתחום הזה. יש לכם מדענים מצויינים, בעיקר במכון וויצמן, אך אני מאמין שגם במוסדות נוספים. וכמובן שיש יזמים כמו אלא שהקימו את חברת לוז – עכשיו ברייטסורס, אשר היו מאוד חשובים בהיסטוריה של תעשיית ה-CSP העולמית, וכעת יש לכם יזמים נוספים העובדים על פיתוחים נוספים של CSP אך גם של פוטו-וולטאי וכמובן העבודה בתחום המכוניות החשמליות אך עדיין אינני רואה קפיצה גדולה קדימה במדיניות הישראלית לקידום כמות האנרגיה המתחדשת בתוך שוק האנרגיה. אני מבין שתהליך כזה החל לאחרונה כך שענף ה-PV פתאום התחיל להתקדם ולהתפתח, נראה אם תבנו מתקני CSP. אני חושב שיש לכם מגוון אפשרויות שעדיין לא מוצו, אבל אני מקווה שזה יקרה."

מתי לדעתך עלות ייצור החשמל מאנרגיה סולארית תתחרה בעלויות ייצור האנרגיה הקונבנציונלית?

"אצלנו בסוכנות אנחנו מגדירים את המונח Grid parity (נקודת המפגש של עלויות ייצור החשמל מהמקורות השונים) כאשר עלויות חשמל ממערכות א-ריכוזיות (קרי אנרגיה מתחדשת) מתחרות בעלויות מרשתות חשמל קמעונאיות (קרי מחברות חשמל או ממקורות מסורתיים). אנו צופים תחרותיות של מתקנים פוטו-ולטאים כבר בשנת 2012 או 2013 במקומות בהם עלויות ייצור החשמל מרשתות קמעונאיות יחסית גבוהות ויש נתונים טובים להפקת חשמל סולארי. בעקרון מדובר על קליפורניה ואיטליה, אני לא יודע לגבי ישראל. אחר כך אנחנו מצפים לזליגה צפונה למדינות בהן יש פחות מקורות סולאריים או חשמל קמעונאי זול. כמובן שמדינות בהן החשמל הקמעונאי הוא זול בגלל מקורות הידרואלקטריים מאוד רציניים ויש מעט מקורות סולאריים ה- Grid parity לא תבשיל לפני 2030, זה המצב בנורווגיה למשל. שם הייתי מציע לפתח אנרגיית רוח כהשלמה למערך האנרגיה ההידרואלקטרי ולא דווקא PV ושם באמת נקודת ה- Grid parity תתאזן אולי בשנת 2035. זו לפחות דעתנו."

העלית בהרצאתך בקצרה את נושא הדלקים הביולוגיים. מה תפיסתה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה בנוגע לתחום זה? וכיצד ישראל יכולה לסייע לצורך העולמי בהפחתת התלות בנפט?

"כשמדובר על דלקים נוזליים או גזיים החשובים לתעשייה הכימית, אך בעיקר למערך התחבורה ולצרכן הביתי כמו גם תעשיות אחרות, אנחנו רואים מספר הזדמנויות ולכן עובדים קשה בנושא כדי ליצור דור מפותח ומודרני יותר של ביו-דלקים. אגרנו מספר רב של מחקרים בנושא, אנחנו דנים בסוגיות כיצד להפוך אותם לברי קיימא וכדי למנוע תחרות של הגידולים הנדרשים על מקורות מזון, קרקע או מים.

עם זאת, אנחנו חושבים שייתכנו הזדמנויות רציניות לפתרונות אחרים, בעיקר בעזרת אנרגיית שמש מרוכזת CSP)). זאת כיוון שעם CSP ישנה אפשרות ליצור טמפרטורות גבוהות, אנרגיית חום זו מאפשרת להריץ תהליכים כימיים מסוימים, כגון יצירת מימן ממים או מדלק פוסלי ללא בעירה אלא לנצל אותו רק כבסיס. כך נוצר מימן ומימן ניתן לערבב עם גז טבעי או שניתן להמשיך ולעבד אותו ולהופכו לדלק נוזלי. ישנן מגוון אפשרויות, ורק התחלנו לחקור אותן. הייתי רוצה לציין שמכון ויצמן הוא אחד משני מקומות בעולם בהם החל ומתקיים מחקר רציני בתחום של דלק סולארי (השני הוא מכון פול שר בשוויץ). כמובן שהעולם יזדקק ליותר מאמצים כיוון שזמננו אוזל ואם לא הזמן – אז מקורות הנפט שלנו אוזלים."

התפרסם במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה" גליון 02 אוקטובר 2010