התפתחות ענף האנרגיה הסולארית הפוטו וולטאית יוצר ביקושים גדולים לקונסטרוקציות שהם הבסיס למערכות ועליהם מרכיבים את הפאנלים הסולארים. קונסטרוקציות אלו החשופות

ראיון בלעדי "היעדר תקינה לקונסטרוקציות של מערכות סולאריות יכול לגרום לאסון"

מנכ"ל חברת מולק לפידות, צדוק לוי – צילום: ארנון מעוז

התפתחות ענף האנרגיה הסולארית הפוטו וולטאית יוצר ביקושים גדולים לקונסטרוקציות שהם הבסיס למערכות ועליהם מרכיבים את הפאנלים הסולארים. קונסטרוקציות אלו החשופות במיוחד לפגעי מזג האוויר אמורות להחזיק מערכות סולאריות בהיקפים גדולים והולכים למשך כל אורך החיים של המערכת המתוכנן ל- 20 שנה לפחות. קיימים מספר יצרנים גדולים לקונסטרוקציות בישראל העובדים בימים אלו מסביב לשעון כדי לעמוד בביקוש הגדל עבור מערכות עסקיות ובינוניות ויצרנים קטנים יותר המספקים את הקונסטרוקציות עבור המערכות הביתיות והעסקיות.

בתערוכת אנרג'י טק לטכנולוגיות פוטווולטאיות שהתקיימה בשבוע שעבר פגשנו את צדוק לוי, מנכ"ל חברת מולק לפידות שהציגה פתרונות קונסטרוקציה למערכות סולאריות בתערוכה. לדבריו חוסר הבהירות מבחינת דרישות הבטיחות של המתקנים הכבדים והיעדר התקינה בשטח זה עשויים לגרום לפגיעות לאורך זמן וכי על הגופים המעורבים בנושא לפעול מיידית כדי למנוע את הסיכון הממשי.

יש היום תקינה בנושא של קונסטרוקציות ומערכות סולאריות?

"לפי מיטב ידיעתי אין לא תקינה ולא הוראות ולא הנחיות וכל אחד עושה מה שנראה לו, מה שנוח לו ומה שטוב לו. לנו כיצרנים יש פה בעיה, כי בעצם אנחנו מחליטים מהו המפרט, אנחנו מבחינתנו משתדלים להכין מפרטים טובים מספיק כדי שאורך החיים של הקונסטרוקציות שנושאות את הפאנלים הסולאריים יהיה לפחות כמו אורך החיים של הפאנלים עצמם. יש פה דברים שקשורים גם לבטיחות. זאת אומרת אין היום שום הוראות שמגדירות מה הדרישות לגבי הקונסטרוקציות מבחינת בטיחות כדי שאסון המכבייה או אסון וורסאי או נושא הפלקל לא יחזור על עצמו בתחום הפאנלים הסולאריים."

כמה שנים הקונסטרוקציות שהותקנו יכולות להחזיק מעמד?

"לפי ההערכה שלי חלק מהקונסטרוקציות שהתקינו בהתחלה היו ברמה מאוד מאוד נמוכה, אורך החיים שלהם לא יתקרב בכלל ל-25 שנה שזה אורך חיי הפנלים, תוך חמש, שש שנים הם יכולים לגרום נזקים ואסונות. לגרום נזק לגגות, לגרום נזק למערכות. המדינה היום מסבסדת את החשמל שמיוצר באמצעות המערכות האלה והיא צריכה להיות אינטרסנטית לא רק בהיבט הבטיחותי, אלא גם בהיבט הכלכלי כי היא משלמת תעריף שהוא פי שלוש, פי ארבע מהמחיר הרגיל של החשמל."

אתה מוצא את עצמך בבעיה בגלל חוסר תקינה?

"אנחנו מוצאים את עצמנו בבעיה רצינית בגלל חוסר תקינה כי אנחנו לא רוצים לעשות פשרות, לא רוצים לרדת לאיכות נמוכה ואז אנחנו נתקלים בבעיה של תחרות מול אחרים שמוכנים לרדת במחיר ולעשות את המערכות ברמת בטיחות מאוד נמוכה, שאין סיכוי שהם יחזיקו מעמד הרבה שנים. הנושא של בטיחות הוא נושא שבדרך כלל נמצא בתקינה, כלומר כל תקינה מטפלת בנושא של בטיחות, כדי שאנשים לא יפצעו או לא יהרגו ופה זה נושא שפשוט מאוד מתעלמים ממנו, משאירים אותו למעשה לאישור קונסטרוקטור על קונסטרוקציה, אין הסתכלות לטווח ארוך, אלא רק לטווח קצר, אם הקונסטרוקציה מחזיקה היום ועושה את שלה בטווח הקצר זה בסדר מבחינת כולם. אף אחד לא מתייחס לאורך חיים, איזה דברים מותר לשלב, איזה חומרים אסור לשלב, איזה חומרים עשויים לפגוע בגגות או לפגוע בפאנלים."

מי הם הגופים שצריכים להיות מעורבים בתקינה?

"לפי דעתי צריך להיות פה משהו שהוא יוזמה של שר התשתיות או רשות החשמל, כי בעצם הם אלו שהתחילו את כל הנושא הזה. ובוודאי צריך להתבצע מול גוף כמו מכון התקנים. זה מחדל שלא נעשתה תקינה, כי כבר אושרו כמות גדולה של מערכות סולאריות ומדובר על כמות נוספת גדולה מאוד של מערכות שתותקן, וככל שתותקן כמות יותר גדולה של מערכות, הסטטיסטיקה פשוט תגרום לזה שיהיו יותר מקרים של נזקים טבעיים שעשויים לקרות ומקרי פציעה או קיפוח נפש חלילה."

היו כבר מערכות שעפו ברוח, קרו דברים כאלה?

"לא שמעתי על מערכות שעפו, אבל כשאתה רואה שנעשה משהו מבחינה טכנית ואנחנו מתעסקים עם נושאים טכניים, אתה רואה שנעשה משהו שהוא לא נכון, אתה יודע שזה רק עניין של זמן, זה פשוט יקרה באיזה שהוא שלב. קורוזיה, חלודה, קונסטרוקציות לא מספיק חזקות, חיבורים לא נכונים לגג. בסך הכול שמים פה מערכת על גגות שחשופים לרוחות חזקות. אם החיבור בין הקונסטרוקציה לגג לא יהיה טוב, הקונסטרוקציה באיזה שהוא שלב תעוף."

ממכון התקנים נמסר בתגובה "כעת נמצא בהכנה תקן ישראלי להתקנות מערכות PV. התקן יכלול הבטי התקנה חשמלית ( כגון הגנה נגד חשמול, נגד מתח ייתר, נגד פגיעת ברקים וכו' ) והתקנה מכאנית ( עומס רוח , עמידות בקורוזיה וכו' ) . יש לציין שלא קיים תקן דומה בעולם ולכן במכון מכינים ת"י מקורי. אגף התקינה משתף פעולה עם ארגוני תקינה זרים ( IEC בהתקנה חשמלית ו- ASTM בהתקנה מכאנית ) שגם הם מכינים תקנים בנושא חשוב זה. טיוטת הת"י מתוכננת להתפרסם להערות הציבור עד סוף 2010."