נתי גרנץההליך המתמשך סביב אישור תכנית המיתאר הארצית למתקנים סולאריים הידועה כתמ"א 10/ד/10 מתקרב לקראת סיום. לאחר שחוקר התמ"א הקודם הודח ברגע האחרון בנסיבות לא ברורות ובטענה כי חשוד בניגוד עניינים, מונתה חוקרת חדשה לתמ"א, תלמה דוכן
בלעדי: דו"ח המלצות חוקרת תמ"א 10 לולנת"ע לגבי תכנית המתאר הארצית למתקנים סולאריים
ההליך המתמשך סביב אישור תכנית המיתאר הארצית למתקנים סולאריים הידועה כתמ"א 10/ד/10 מתקרב לקראת סיום. לאחר שחוקר התמ"א הקודם בנג'י היימן, הודח ברגע האחרון בנסיבות לא ברורות ובטענה כי חשוד בניגוד עניינים, מונתה חוקרת חדשה לתמ"א, תלמה דוכן, אשר הגישה בשבוע שעבר את המלצותיה לולנת"ע (ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) לאחר שקיימה דיון פומבי בכ- 45 הערות ועדות מחוזיות וועדות מקומיות ובהשגות מן הציבור.
הליך אישור התמ"א הביא למסע לחצים של גורמים שונים ובמאבק מתוקשר בין חברות סולאריות המקימות מתקנים סולאריים קרקעיים גדולים הפועלות לזירוז הליכי אישור להקמת מתקנים אלו ובין חברות סולאריות המתקינות על גגות והארגונים הירוקים הטוענים כי קיימים מספיק גגות פנויים בישראל עליהם ניתן להקים מערכות ולהשיג את יעדי הממשלה. השלב הבא בהליך אישור התכנית הוא הבאתו לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
בהמלצותיה כותבת חוקרת התמ"א כי "המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שניתן ליישם את מלוא החלטת הממשלה ביחס למתקנים קטנים על גגות מבנים. כן ניתן ליישם את החלטת הממשלה ביחס למתקנים בינוניים וגדולים ביעוד כפול בשטחי תעסוקה, מבני משק ומתקנים הנדסיים, תוך פגיעה מינימאלית בשטחים פתוחים, ומניעה גורפת של פגיעה בשטחים פתוחים ערכיים, ולכן קבעה המועצה הארצית כי תינתן העדפה לשימוש מקביל (כפול) בקרקע."
תמ"א 10/ד/10 – תכנית מתאר ארצית (חלקית) לתחנות כוח ורשת החשמל, מתקנים פוטו וולטאים
תקציר דו"ח חוקר בהערות ובהשגות
מוגש למועצה הארצית לתכנון ולבניה
על ידי
תלמה דוכן, עו"ד
5 אוקטובר 2010
תוכן עניינים
1. מבוא. 3
2. ההליך. 3
3. התכנית. 4
4. ההערות, ההשגות והטענות כנגד התכנית. 4
5. מטרות התכנית. 4
6. יחס בין תכניות. 7
7. סוגיית צמידות הדופן 7
8. אישור ולקחש"פ. 8
9. עדיפות מרחבית או אזורית. 8
10. מתקן בהיתר בשטח הנחלה המושבית. 9
11. תוקף התכנית ופקיעת היתרים ותכניות מכוחה. 9
12. מנגנון מעקב ובקרה. 9
13. דברי הסבר ואוגדן הנחיות. 10
14. עדכון תקנות עבודה מצומצמת והנחיות לאגרות. 10
1. מבוא
תמ"א 10/ד/10, תכנית מתאר ארצית חלקית לתחנות כוח ורשת החשמל, מתקנים פוטו וולטאים, הוכנה בעקבות החלטת הממשלה מיום 29.1.09 (החלטה מס' 4450) בנושא אנרגיות מתחדשות. התמ"א מתמקדת בפן אחד בלבד של אנרגיות מתחדשות: מתקנים פוטו וולטאים קטנים ובינוניים, ומטרתה לקבוע את הכלים וההנחיות לאישור הקמתם של מתקנים אלה.
התכנית קובעת מערכת של כללים שתחול על מתקנים פוטו וולטאיים, במטרה להקנות למוסד התכנון כלים לבחינת התכנון המוצע מצד אחד, ולצמצם מצבים של חוסר וודאות כלפי היזם, מצד שני.
2. ההליך
ההליך להכנת ואישור התמ"א:
| תאריך | הגוף | מהות |
| 29.1.09 | ממשלת ישראל | החלטה 4450 בעניין אנרגיות מתחדשות. |
| 12.5.09, 9.6.09 | המועצה הארצית | הוחלט כי ועדת העורכים לתמ"א 10 תגיש המלצותיה למועצה הארצית בנושא המדיניות לקידום תכניות למתקנים סולריים. |
| 5.1.10 | המועצה הארצית | דנה במסמך הכולל הצעה למדיניות לקידום תכניות להקמת מתקנים סולריים, גיבשה את העקרונות להקמתם והורתה על הכנת תכנית תמ"א 10/ד/10 למתקנים פוטו וולטאים. |
| 2.2.10 | המועצה הארצית | המועצה דנה בהוראות התכנית ובנושאים נלווים, והחליטה להעביר את התכנית להערות הועדות המחוזיות ולהשגות הציבור. |
| 10.3.10 | הולחו"ף – ממיינת | העברת הדיון במליאת הולחו"ף. |
| 24.3.10 | ולחו"ף – מליאה | אישור בתנאי הועדה הממיינת. |
| 3.6.10, 26.5.10 | שימוע פומבי על ידי חוקר | דיון פומבי בכ- 45 הערות ועדות מחוזיות וועדות מקומיות ובהשגות מן הציבור. |
| 22.6.10 | ולנת"ע | דיון בהמלצות חוקר והמלצה למועצה הארצית לאשר את התכנית. |
| 3.8.10 | מועצה ארצית | ביטול חקירה קודמת בשל חשש לניגוד עניינים ומינוי חוקר. |
| 18.8.10, 19.8.10 | שימוע פומבי על ידי חוקר | דיון פומבי בכ- 45 הערות ועדות מחוזיות וועדות מקומיות ובהשגות מן הציבור. |
לתכנית הוגשו 41 הערות והשגות.[1] כל המעירים והמשיגים הוזמנו לדיון בע"פ. כן הוזמנה חברת החשמל לצורך שמיעת עמדתו של ספק השירות החיוני, וכדי להבטיח תאימות בין דרישות התכנית לבין תנאי חברת החשמל לאישור דרישות שונות.
בין המעירים לתכנית היו ועדות מקומיות שהגישו הערותיהן לועדות המחוזיות ונשמעו על ידן. בהעדר נוהל אחיד במנהל התכנון באשר לשמיעת ועדות מקומיות שהגישו הערות לועדות המחוזיות, הוזמנו גם הועדות המקומיות (שנכללו בין 41 המעירים והמשיגים לתכנית) ונשמעו, למרות שכבר היה להן יומן בפני הועדות המחוזיות.
מומלץ לקבוע נוהל אחיד אשר יסדיר את שמיעת הערות הועדות המקומיות, כך שהועדה המחוזית תשמע אותן, והיא תשמש צינור להעברת עמדתן למועצה הארצית, בלא שיהיה צורך להזמינן לדיון.
3. התכנית
תמ"א 10/ד/10 מעודדת יצור חשמל בטכנולוגיה פוטו וולטאית, דהיינו הפקה של אנרגיה חשמלית על ידי קליטת קרינה אלקטרומגנטית מהשמש והפיכתה לחשמל במתקנים המכילים תאים פוטו וולטאים העשויים מחומרים מוליכים למחצה.
התכנית מאפשרת הקמת מתקנים פוטו וולטאיים קטנים ובינוניים, כאשר ההגבלה לגודלם מתייחסת לשטח ולהתחברות למערכת הולכת החשמל ולא להספק או היקף ייצור חשמל.
התכנית קובעת שני מסלולי טיפול:
מסלול ההיתרים: תמ"א 10/ד/10 מאפשרת מתן היתרי בניה למתקנים על גגות וחזיתות מבנים שנבנו בהיתר גם אם התכנית החלה אינה מאפשרת שימוש זה, וכן ביעודי קרקע לאחסנה ומבני משק, לתעשייה ולמתקן הנדסי גם אם התכנית החלה אינה כוללת שימוש זה, ובתנאים שנקבעו בהוראות. בכך יוצרת התמ"א מסלול מהיר וזמין, שאינו כרוך בשינוי יעוד, ומאפשרת את יישום מדיניות הממשלה והמועצה הארצית, שתפורט להלן.
מסלול מתארי: תמ"א 10/ד/10 מאפשרת מסלול מתארי בשטחים שבהם עדיפות ההקמה נמוכה יותר. עם זאת, גם המסלול המתארי נהנה מהקלה ביחס למסלול תכנוני רגיל בכך שהדרישות הסביבתיות רוככו, והן מובנות לתוך ההליך.
4. ההערות, ההשגות והטענות כנגד התכנית
רוב ההערות וההשגות התייחסו לפרטי ההסדרים השונים בהוראות הן ביחס למסלול ההיתרים והן ביחס למסלול התכניות, וניתן לחלק אותן לשני עניינים מרכזיים:
הערות הועדות המחוזיות והמקומיות התייחסו בעיקר להוספת כללים לקבלת החלטות בהיתרים ובתכניות, תוך קשירתם למדיניות התכנון שגובשה בתמ"מים השונים ולכללי פיקוח, בטיחות, עיצוב ושילוב במרחב היישובי.
השגות חברות האנרגיה, התשתית, הגופים המסחריים או הציבוריים האחרים וכן השגות הישובים הכפריים והמועצות האזוריות התייחסו בעיקר להסדרים שיאפשרו מסלולי אישור של היתרים ותכניות תוך צמצום התנאים והסרת הפיקוח; להרחבת משרע האפשרויות להכנת תכניות בשטחים פתוחים תוך הימנעות מדרישת צמידות הדופן, וכן להקלת הכללים להקמת מתקנים בשטחי הישובים הכפריים.
דו"ח חוקר המלא התייחס לכל הערה והשגה תוך בחינתה, וההוראות המוצעות המצורפות לדו"ח זה משקפות היטב את השינויים שמוצעים עקב ההמלצות לקבל חלק מההערות וההשגות.
להלן יועלו רק חלק מהנושאים שהועלו בהערות ובהשגות שלדעתי ראויים להתייחסות מיוחדת. המועצה מופנית לדו"ח המלא לשאר הנושאים.
5. מטרות התכנית
הטענה כבדת המשקל ביותר שהועלתה בדיון, הייתה שהתכנית אינה עומדת באמות המידה המקובלות להכנת תכניות, נערכה ללא תשתית עובדתית ראויה, אינה מתייחסת ליעדי הממשלה לעניין אנרגיות מתחדשות והוכנה בניגוד לחובת ההיוועצות ותוך ניגוד עניינים חמור.
מומלץ לדחות טענה זו בנימוקים הבאים:
הממשלה החליטה בהחלטה 4450 מיום 29.1.09 להציב יעד מנחה ולגבש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות. החלטת הממשלה קבעה, בין היתר, את היעדים הבאים, הרלוונטיים לתכנית זו:
א. 10% מצורכי החשמל לשנת 2020 יהיו ממקורות אנרגיה מתחדשת: רוח, ביו-מסה, תרמו-סולארית ופוטו וולטאית.
ב. הקמת תחנות כוח המבוססות על אנרגיה מתחדשת בהיקף שלא יפחת מ- 250 MW בכל שנה החל משנת 2010 ועד 2020. כלומר, 250X10 = 2,500 MW עד 2020.
ג. יעד ביניים: 5% מהיקף החשמל עד 2014 יבוא מאנרגיה מתחדשת.
ד. אישור תכנית מתאר ארצית שתאפשר הקמת אתרים בהיקף של עד 500 MW עד יולי 2010.
ה. בחבל אילות יאותרו שטחים להקמת שלוש תחנות כוח בטכנולוגיות סולריות בהיקף של 50-75 MW עד 1.1.12.
החלטת הממשלה הנ"ל מציבה יעד מינימום ליצור חשמל באנרגיה מתחדשת של 2,500 MW. אם בוחנים את תחזית הצריכה לשנת 2020, 10% מסך צורכי החשמל יסתכמו בכ- 4,000 MW.
המשרד לתשתיות לאומיות תרגם את החלטת הממשלה הנ"ל לתחזית הספק מותקן באנרגיות מתחדשות לפי הטכנולוגיות השונות.[2] המשרד פרסם אמנם את התחזית ביום 14.2.10, וזאת לאחר שהתקיימו הדיונים בימים 5.1.10 ו- 2.2.10 במועצה הארצית, עם זאת, עיקרי עמדתו היו ידועים כבר לעת הדיונים במועצה, והמשרד היה שותף להם. בתחזית זו נקבע שעד 2020:
- 350 MW יבואו ממתקנים פוטו וולטאיים בינוניים (כ- 9% מכושר היצור של אנרגיות מתחדשות לשנת 2020). המשרד הקצה מכסה של 350 MW למתקנים אלה.
- מתקנים פוטו וולטאיים של עד 50 KW בהיקף יצור של 200 MW יותקנו עד 2020 (כ- 5% מכושר היצור של אנרגיות מתחדשות לשנת 2020).
- 1,200 MW יבואו ממתקנים תרמו-סולריים או פוטו וולטאיים גדולים בחיבור למתח עליון (כ- 43.5 מכושר היצור של אנרגיות מתחדשות לשנת 2020). מתוך כושר יצור זה מוערך על ידי עורכי התכנית שכשליש ממנו, 400 MW, יהיה בתחנות כוח עד 30 MW ועד 750 דונם.
המשרד נתן עדיפות למתקנים פוטו וולטאיים קטנים על גגות על ידי כך שקבע שמתקנים על גגות עד 50 KW בפריפריה וכן מתקנים על גגות עד 4 KW בכל הארץ יהיו ללא הגבלת מכסה. למתקנים עד 50 KW נקבעה מכסה של 30 MW להקמה על גגות מבנים ציבוריים, ובכל הארץ, למעט פריפריה ומבנים ציבוריים, נקבעה מכסה נוספת של 50 MW.[3]
אקסטרפולציה לפילוח שנעשה על ידי המשרד לתשתיות לאומיות למקרה שבו 10% מכלל צורכי החשמל יסתכמו בכ- 4,000 MW מובילה למסקנה שעשוי להיווצר מצב שבו יידרשו התקנות של 320 MW במתקנים קטנים, 560 MW במתקנים בינוניים, ו- 640 MW במתקנים של עד 750 דונם.
הטבלה שלהלן מתרגמת את צרכי היצור לשטח. לצורך תרגום לשטח מונח שעל גגות יידרשו 10 דונם לייצור 1 MW ועל הקרקע – 25 דונם לייצור 1 MW.
לפיכך אומדן השטחים הנדרשים הוא כדלקמן:
המועצה הארצית, בישיבתה מיום 5.1.10 קבעה מספר עקרונות המבטאים את העדיפות לעניין מיקומם של המתקנים הפוטו וולטאיים:
- יינתן עידוד מֵרבי להקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גגות מבנים שהוקמו כדין, למעט חממות.
- תינתן עדיפות להקמת מתקנים סולריים המאפשרים שימוש מקביל נוסף בקרקע.
- תינתן עדיפות לקידום פרויקטים במחוז הדרום.
- תינתן עדיפות למיקום מתקנים בשטחים המיועדים לפיתוח בתכנית מאושרת, ביעוד של מתקנים הנדסיים, תעשייה, מלאכה, לוגיסטיקה ואחסנה.
בעת השימוע הפומבי נטען כי תמ"א 10/ד/10 לא התייחסה ליעדי הממשלה, ולא בחנה אם יישומם, מבחינת ההוראות. לטענת חלק מהמשיגים, ללא שימוש בשטחים חקלאיים לא יושג היעד שנקבע על ידי הממשלה ובלוח הזמנים שנקבע לכך. טענה אחרת הייתה שעורכי התמ"א חרגו מהסמכות שניתנה להם משום שאין העדפה בפועל לגגות, וכי העמדה בתמ"א התקבלה ללא תשתית עובדתית ראויה.
על פי התחשיב שלעיל להקמת מתקנים בהיקף יצור של 200 MW ועד 320 MW על גגות נדרשים בין 2,000,000 מ"ר ל- 3,200,000 מ"ר גגות שהם כ-2,000 עד 3,200 דונם בנוי.[4] לפי סקר שימושי הקרקע שנערך על ידי הלמ"ס בשנת 2002[5] השטח הבנוי בישראל הקיף 1,174,000 דונם, המהווים כ- 5.3% משטח המדינה.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שימושי קרקע בישראל 2002.
יתרת השטחים, כ- 4,580 דונם שימשו לצרכים שונים כגון תחבורה ומתקנים בשטחים ציבוריים פתוחים.
הקושי עם נתוני הלמ"ס הוא שבקטגוריית ה"תעשייה ותשתיות" קובצו ביחד אזורי תעשייה, אתרים לסילוק פסולת, שטחי כרייה וחציבה וכן מתקנים כגון שדות תעופה, נמלי ים, מתקני טיהור ומאגרים. לכן, לא ניתן לאמוד את שטחי התעשייה הבנויים עצמם, ואילו בקטגוריית המבנים החקלאיים כלולות גם חממות, שהמועצה הארצית סברה שאין כרגע מקום להתיר מתקנים עליהן.
עם זאת, גם אם לא מתחשבים כלל בשטחים הבנויים לתעשייה ולתשתיות ובמבנים חקלאיים, יש כ- 710,000 דונם של גגות מבנים שהם די והותר לכל הצרכים לפי היעד שנקבע.
לפי ניתוח זה, גם לפי נתוני הבנייה של 2002 אין קושי ליישם את דרישות היצור הנ"ל 200-320 MW, המצריכות 2,000-3,200 דונם בנויים, על גגות מבנים.
בעבודה שנעשתה ע"י רן ורדימון עבור מכון דש"א[6], על סמך ניתוח שכבת המבנים של מרכז למיפוי ישראל, הוערך ששטח הגגות הגדולים (ששטחם עולה על 800 מ"ר) עומד על כ- 50,000 דונם, וכי השטח הפנוי או המתאים להתקנת מתקנים פוטו וולטאיים בגגות אלה עומד על 50%. על פי התחשיב שנערך נמצא שעל ידי התקנת מערכות פוטו וולטאיות על כמחצית משטח הגגות הגדולים, כ- 25,000 דונם גגות, ניתן יהיה לספק כ- 7% מייצור החשמל כיום, וכושר היצור יעמוד על כ- 2,500 MW. מסקנת המחקר הייתה "שקיים שטח גג מספיק בהחלט עבור התקנת כמות משמעותית של חשמל פוטו וולטאי ביחס לסך הייצור במשק החשמל."
לאור האמור לעיל, הנחיית המועצה הארצית לפיה יינתן עידוד מֵרבי להקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גגות מבנים שהוקמו כדין, למעט חממות, היא הנחייה שניתן לעמוד ביעדיה.
למתקנים הבינוניים נקבעה מכסה של עד 350 MW. מכסה זו דורשת כ- 8,750 דונם. ליצור מכסה זו יידרשו בין 30 ל- 40 אתרים של כ- 300 דונם, או אתרים קטנים יותר, שמספרם יהיה גדול יותר. אם כושר היצור יגדל ל- 560 MW יידרשו כ- 14,000 דונם, ומספר האתרים יעלה בהתאם (ראה סעיף 12.5 להוראות).
למתקנים הגדולים, בהיקף של כ- 400 MW יידרשו כ- 10,000 דונם ואם כושר הייצור הנדרש יגדל ל- 640 MW, יידרשו 16,000 דונם.
כלומר בסך הכל יידרשו בין כ- 18,750 דונם לבין כ- 30,000 דונם, שבאופן מעשי ניתן לקלטם ביעודי קרקע מאושרים, ובתחום תכניות שטרם מוצו, או שנמצאות בתת אכלוס.
המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שניתן ליישם את מלוא החלטת הממשלה ביחס למתקנים קטנים על גגות מבנים. כן ניתן ליישם את החלטת הממשלה ביחס למתקנים בינוניים וגדולים ביעוד כפול בשטחי תעסוקה, מבני משק ומתקנים הנדסיים, תוך פגיעה מינימאלית בשטחים פתוחים, ומניעה גורפת של פגיעה בשטחים פתוחים ערכיים, ולכן קבעה המועצה הארצית כי תינתן העדפה לשימוש מקביל (כפול) בקרקע.
תמ"א 10/ד/10 יוצרת מסד טוב לצרכים המפורטים לעיל, ואף מעבר לכך, תוך שהיא עושה איזון ראוי בין העובדה שישראל היא ארץ שטופת שמש ולכן, לכאורה, היא "אידיאלית" להקמת מתקנים פוטו וולטאיים לבין העובדה שישראל היא ארץ דלת משאבי קרקע, ולכן יש קושי להקצות משאבי קרקע למערכות הדורשות שטחים נרחבים.
לעניין הטענה לניגוד עניינים, בשל טענה זו נפסלה החקירה הקודמת, והליך זה מתקיים מחדש.
6. יחס בין תכניות
מומלץ להוסיף לתכנית סעיף שיסדיר את היחס בין תכניות.
הוראות התכנית לא כללו סעיף הסדרה כזה, אם כי התמ"א קבעה שתכנית לא תתאפשר אם יש בה כדי לפגוע במטרות תכנית ארצית. כל הועדות המחוזיות וחלק מהועדות המקומיות העירו שלמעשה, בהעדר הכפפת התכנית לתכניות מתאר ארציות ומחוזיות יהיה קושי לעצב את הכללים לפיהן תיבחן תכנית מוצעת.
לאור זאת מומלץ לקבוע סעיף שמסדיר את היחס בין התכנית לבין תכניות מתאר הארציות ולפיו תכנית מתאר ארצית שאושרה לפני אישורה של תכנית זו, תעמוד בתוקפה, ולמעט תמ"א 10/ד/8, ככל שהיא נוגעת למתקנים פוטו וולטאיים קטנים ובינוניים ומסדירה אותם.
כן מומלץ לקבוע שתכניות שיאושרו לפי תכנית זו לא ייחשבו כשינוי לתכנית המתאר המחוזית החלה, וכי מוסד התכנון בבואו לבחון תכנית בשטח פתוח יבחן אותה על פי העקרונות הקבועים בתכנית המחוזית הכוללת לעניין שמירה על שטחים פתוחים ורציפותם. הרציונל לכך הוא שמצד אחד יש להימנע מהצורך בשינוי תמ"מ לעת הגשת תכנית למתקן פוטו וולטאי, ומצד שני חשוב להתייחס לכללי התמ"מים משום שהתמ"מים, ובעיקר התמ"מים הכוללים, מעצבים את ההסדרים התכנוניים בתחומם, וחשיבותם באופן ההסדרה שהם קובעים לשטחים הפתוחים במחוזות השונים.
7. סוגיית צמידות הדופן
רוב החברות המסחריות, המועצות האזוריות והישובים מתנגדים לדרישת צמידות הדופן.
מומלץ לדחות את ההשגות בעניין זה, ולהשאיר את ההוראות במתכונתן הנוכחית, אשר נותנת עדיפות ברורה להקמת מתקנים בתחומים המיועדים לבינוי או לפיתוח או בצמידות דופן להם, ולא לשנות את ההנחיה בעניין זה.
הניתוח שהובא בסעיף 5 לעיל מצביע על כך שאין למעשה מחסור בשטחים להקמת מתקנים בתחומים המיועדים לבינוי או לפיתוח או בצמידות דופן להם לצורך מימוש כל מטרות הממשלה בעניין אנרגיה מתחדשת. לכן אין גם מקום לשנות את סדרי העדיפות שנקבעו בתכנית.
8. אישור ולקחש"פ
מומלץ לקבוע בהוראות התכנית סעיף לפיו תכנית מקומית הנגזרת מתמ"א 10/ד/10 החלה במלואה או בחלקה על קרקע חקלאית מוכרזת, והמיועדת בתכנית מתאר ארצית או מחוזית למטרה חקלאית או לשטח פתוח, תועבר לאישור הועדה לשמירה על קרקע חקלאית.
במקרים שבהם תידרש הכנת תכנית בשטחים פתוחים, ראוי שכל תכנית בשטחים אלה, גם באלה הצמודים לתכנית מאושרת לבינוי או בשטח המיועד לפיתוח, תעבור את המסננת של הולקחש"פ, שלה היכולת להעריך בהערכה כוללת את חשיבותו של השטח המוצע בתכנית לחקלאות והן את חשיבותו במכלול מערך השטחים הפתוחים באזור.
בנוסף סעיף 9 לתוספת הראשונה לחוק התוה"ב קובע שאם בתכנית לא חלים התנאים המפורטים בסעיף 6 לתוספת, נדרש אישור ולקחש"פ בתכנית. לכן, בשטחים פתוחים, לרבות ביעוד חקלאי, שבהם תידרש הכנת תכנית, תכנית כזו, ככל שלא תהיה פטורה, תידרש לאישור ולקחש"פ.
סעיף 8 לתוספת הראשונה, הפוטר היתר או הסכמה למתקני מים, ביוב, ניקוז וחשמל מהצורך לקבל את הסכמת הועדה לשמירה על קרקע חקלאית לא יחול בשטחים הפתוחים, כי תמ"א זו דורשת, כתנאי להקמת מתקן פוטו וולטאי ליצור חשמל, הכנת תכנית בשטחים אלה, ותכנית נדרשת לאישור הולקחש"פ, וזאת לפי האמור לעיל.
9. עדיפות מרחבית או אזורית
התכנית במתכונתה כפי שהועברה להערות הועדות המחוזיות נתנה עדיפות מרחבית למחוז דרום.
בעניין זה הועלו שני סוגים של הערות והשגות:
א. הערות של ועדות מחוזיות תל-אביב והמרכז לפיהן בתחום ועדות אלה יש למנוע, ככל הניתן, מתקנים על הקרקע.
ב. הערות והשגות לעניין מתן עדיפות לכל אזורי הפריפריה.
מומלץ לתת עדיפות לנפת באר במקום למחוז דרום.
הבסיס להמלצה נשען על החלטת הממשלה לתת עדיפות לחבל אילות, וכן על העובדה שבנפת באר שבע ישנם שטחים גדולים המוקצים לאזורי תעשייה / תעסוקה לסוגיהם, שבהם תת אכלוס.
בהקשר זה יש לציין:
א. גם בהוראות המוצעות טרם בא לידי ביטוי תעדוף למועצות אזוריות תמר, ערבה תיכונה, רמת נגב וחבל אילות.
ב. במחוז הדרום תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 4/ 14 וכן תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 4/ 14/ 23 מקצות שטחי תעשיה / תעסוקה רבים ונרחבים, אולם לחלק מהם אין כלל תכנית מתאר מקומית עם הוראות של תכנית מפורטת.
מוצע לדחות את ההערה לאבחנה בין המחוזות, תוך מניעת הקמת מתקנים פוטו וולטאיים במחוזות תל-אביב והמרכז, אולם מאחר ומוצע להוסיף סעיף הקובע שמוסד תכנון יבחן תכנית למתקן פוטו וולטאי לפי התבחינים לשמירה על שטחים פתוחים ורציפותם הקבועים בתכניות המחוזיות, ועדות אלה יוכלו לבחון את התכנון המוצע על פי עקרונות התמ"מים שבתחומם.
10. מתקן בהיתר בשטח הנחלה המושבית
מומלץ לאפשר הקמת מתקן פוטו וולטאי בחלקה א' של הנחלה המושבית, כמומלץ על ידי משרד החקלאות בתנאים הבאים:
א. החלקות כלולות בתחום הקו הכחול של תכנית מתארית של הישוב וייעודן חקלאי.
ב. השטח צמוד לשטח המגורים או צמוד למבני משק הצמודים למבנה המגורים.
ג. שטח המתקן הפוטו וולטאי יהיה עד 1 דונם.
ד. יועדף השימוש בטרקרים ובעמודים, ותימנע ככל הניתן פגיעה בשימושים החקלאיים.
ההמלצה באה משתי סיבות:
ראשית, התכנון המושבי אינו אחיד ובחלק מהישובים שטח חלקה א' שאינו מיועד למגורים מיועד למבני משק, ובחלק אחר לשימוש חקלאי.
שנית, במושבים יש קושי להקצות שטחים צמודי דופן לשטח הישוב, כי בדרך כלל שטחה של חלקה א' מפריד בין השטח הבנוי לבין השטח הפתוח.
11. תוקף התכנית ופקיעת היתרים ותכניות מכוחה
מוצע לקבוע הסדרים לתוקף התכנית ולפקיעת היתרים ותכניות מכוחה.
תוקף תמ"א 10/ד/10: מוצע לקבוע כי תמ"א זו תהא תקפה לתקופה של 5 שנים מיום אישורה, וכי בסמכות המועצה להאריכה מעת לעת לתקופות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם.
הוראה זו באה לבטא את הצורך בבחינת מידת היישום והמימוש של התמ"א כאמור להלן.
פקיעת תכנית מקומית מכוחה של תכנית זו: מוצע לקבוע שתכנית שתאושר מתוקפה של תכנית זו תיחשב כבטלה אם לא הוצאו היתרים מכוחה בתוך שלוש שנים מיום אישורה, או אם לא הוקם מכוחה מתקן פוטו וולטאי תוך שלוש שנים מיום נתינת ההיתר, ובכפוף לאפשרות להארכת מועדים.
הוראה זו באה להבטיח שאם תכנית אינה ממומשת תוך תקופת זמן, ראוי לבטלה כדי שאחרים יוכלו לנצל את המכסות, וכדי להבטיח מימוש מטרות הממשלה.
פקיעת היתר: מוסד תכנון יהיה רשאי לסיים את תוקף ההיתר אם המתקן שהותר אינו משמש בפועל למעלה משנה ליצור חשמל. כן מוצע לקבוע כי תנאי לקבלת היתר יהיה הגשת כתב התחייבות על ידי היזם לפירוק המתקן בתום הפעלתו או בתום תקופת הרישיון.
12. מנגנון מעקב ובקרה
מוצע שההוראות יתוקנו כך שייווסף סעיף שיאפשר מעקב בקרה ועדכון התכנית בפרק זמן נקוב.
תמ"א 10/ד/10 מאפשרת הכנסה של טכנולוגיה חדשה לייצור חשמל, והטמעתה באופן נרחב בהיתרים הן על גגות מבנים שאושרו בתכניות והן על הקרקע ביעודי קרקע מסוימים שחלה עליהם תכנית מאושרת. התמ"א קובעת העדפה למתקנים על מבנים, אולם מאפשרת הקמת מתקנים גם על הקרקע.
הטענות השונות שהועלו בהליך זה מצביעות על כך שאלה שמצדדים בהעדפת התקנת מתקנים על גגות אינם בטוחים שהתכנית יוצרת את התשתית המתאימה לכך, ואלה שמצדדים במתקנים גדולים יותר בשטחים פתוחים, משוכנעים שהתכנית מצרה את צעדיהם.
לכן נכון יהיה לבחון את מידת היישום והמימוש של התמ"א בתום תקופה של ארבע שנים מיום אישורה, ולבחון באותו מועד האם יש צורך בשינוי או עדכון הוראותיה. הסעיף המוצע קובע שהתמ"א תפקע תוך חמש שנים מיום אישורה, אלא אם המועצה תחליט להאריך את תוקפה, כאמור לעיל.
13. דברי הסבר ואוגדן הנחיות
מוצע להוסיף דברי הסבר שיבהירו סוגיות שונות בתכנית.
כן מומלץ להוסיף אוגדן שיכלול חוות דעת מקצועיות בנושאים המפורטים להלן.
האוגדן לא יהווה חלק מתכנית זו, והכנתו לא תהווה תנאי לאישור התכנית. מוצע שהחומרים ייאספו ויופצו למוסדות התכנון בהתאם לצורך.
א. מידע לעניין סוגי הקולטים, הממירים והשנאים המרכיבים מערכות פוטו וולטאיות.
ב. לעניין קרינה – מרחקים מומלצים על ידי המפקח על הקרינה ממתקנים המרכיבים את המערכות.
ג. מתקני תפעול נחוצים – גודלם, תכולתם.
ד. דוגמאות לשילוב מתקנים בגגות ובחזיתות.
ה. אמות מידה של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, ככל שהן רלוונטיות לתכנון.
ו. נושאים אחרים שצוות התכנון סבור שיידרשו.
המלצה זו באה לאור טענותיהן של הועדות המחוזיות והמקומיות שאין להם מידע, ולפיכך יכולת לבחון בקשות להיתר או תכניות, מומלץ להוסיף לתכנית דברי הסבר שיאירו סוגיות מרכזיות ולהרחיב את הידע בנושא.
14. עדכון תקנות עבודה מצומצמת והנחיות לאגרות
בהערות ובהשגות הועלו בקשות לעדכון תקנות לעבודה מצומצמת ולעניין אגרות.
עדכון תקנות הוא בסמכות הכללית המועצה הארצית, ואינו נושא לתכנית זו.
המועצה הארצית, בהחלטתה מיום 5.1.10 קבעה כי "עד ליום 31.1.10 תוגש חוו"ד משפטית שתבחן את המשמעויות המשפטיות של תיקון תקנות התכנון והבניה להיתר לעבודה מצומצמת להקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גגות מבנים כך שיוסרו מהתקנות המילים 'לצריכה עצמית'."
המועצה הארצית, בהחלטתה מיום 5.1.10 קבעה גם כי "בשיתוף משרד האוצר, קביעת תעריפים מיוחדים של אגרת בניה, היטלי פיתוח וארנונה למתקנים פוטו וולטאיים עד ל-1.3.10".
מוצע לשקול נושאים אלה לקראת אישורה של התכנית.
[1] שלוש השגות נוספות הוגשו באיחור והן לא נדונו.
[2] משרד התשתיות הלאומיות, מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל, 14.2.10, בעמ' 3.
[3] שם, בעמ' 5.
[4] התחשיב מבוסס על נתונים שהוצגו פני המועצה הארצית, אפרים שלאין, נועה נאור, רן דרסלר, מדיניות המועצה הארצית לקידום מתקנים סולאריים לייצור חשמל, מנהל התכנון, משרד הפנים, פברואר 2010, בעמ' 4.
[5] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שימושי קרקע בישראל 2002, גישה מיום 22.8.10, http://gis.cbs.gov.il/website/landuse_2002/mavo/main.html.
[6] רן ורדימון, הערכת הפוטנציאל לייצור חשמל פוטו וולטאי על גגות בתים בישראל, המחלקה לחומרים ופני שטח, מכון ויצמן למדע, הוכן עבור מכון דש"א, ינואר 2010, גישה 22.8.10
http://www.deshe.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/RanVardimon.pdf.
הדוח המלא של המלצות חוקרת תמ"א 10
View more documents from tashtiot.