במהלך דיון שהתקיים היום (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת, קראה מנהלת המחלקה המשפטית של 'אדם טבע ודין', עו"ד נעמה אלעד לשר להגנת הסביבה, לוועדה לתשתיות לאומיות ולשר התיירות לבחון דרכים לצמצום שאיבת מים מהאגן הצפוני של ים המלח לצרכי הפעילות התעשייתית של המפעלים.

'אדם טבע ודין' בדיון שהתקיים היום בכנסת " לצמצם את שאיבת המים על ידי מפעלי ים המלח"

במהלך דיון שהתקיים היום (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת, קראה מנהלת המחלקה המשפטית של 'אדם טבע ודין', עו"ד נעמה אלעד לשר להגנת הסביבה, לוועדה לתשתיות לאומיות ולשר התיירות לבחון דרכים לצמצום שאיבת מים מהאגן הצפוני של ים המלח לצרכי הפעילות התעשייתית של המפעלים.

לדברי עו"ד אלעד, קציר המלח הוא רק חלק מהפתרון ויש לבחון שינוי מהותי באופן תפעול בריכה 5 באמצעות בחינת שינוי תהליכי הייצור של המפעלים וצמצום נפח השאיבה מהאגן הצפוני. עוד הוסיפה עו"ד אלעד כי לנוכח הנזקים הסביבתיים כבדי המשקל הנגרמים מהפעילות התעשייתית לאזור יש להטיל על מפעלי ים המלח את עלויות הטיפול בנזקים שנגרמו על ידם.

כידוע, בריכה 5, הנמצאת באגן הדרומי של ים המלח, המשתרעת על פני כ-80 קמ"ר, מתפקדת כבריכת אידוי מלאכותית המשמשת את מפעלי ים המלח לצרכיהם התעשייתיים. לחופיה של בריכה זו שוכנים בתי המלון שבים המלח.

קצב הירידה של מפלס ים המלח באגן הצפוני הוא כ-1 מטר מדי שנה. על פי נתוני המכון הגיאולוגי, חלקם של מפעלי ים המלח בירידת המפלס באגן הצפוני, כתוצאה משאיבת מימיו לאגן הדרומי, מסתכם בכ-20% מירידת המפלס הכוללת ועומדת על כ-150 מלמ"ק בשנה (מסמך המדיניות של תמ"א 13 לים המלח, מאי 2010, עמוד 61).

המשמעויות הפיזיות, הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של נסיגת מפלס ים המלח הן רבות ומשמעותיות וכוללות, בין היתר: שינוי פני הנוף, פגיעה במפעלי תיירות ונופש, נזקי בולענים, נזקים ישירים לתשתיות בגין בולענים, האצה משמעותית של קצב התחתרות הנחלים, פגיעה באפשרויות פיתוח תיירות החוף.