בימים אלו פועלת וועדה ציבורית בראשות פרופ' איתן ששינסקי אשר תגיש, במהלך השבועות הקרובים, המלצות לממשלת ישראל ביחס לתמלוגי המדינה ממשאבי גז ונפט. מדובר בהיקף עצום, במונחים ישראליים, של משאבים ציבוריים יקרים. לעיצוב המדיניות ביחס לשימוש במשאבים אלה ישנן משמעויות חברתיות, כלכליות וסביבתיות אסטרטגיות רחבות בהווה ובעתיד.

הגיאולוג יוסי לנגוצקי "חברות קידוחי הגז רומסות את זכותם של אזרחי ישראל ליהנות מאוצרות הטבע"

קידוח תמר – צילום: נובל אנרג'י

בימים אלו פועלת וועדה ציבורית בראשות פרופ' איתן ששינסקי אשר תגיש, במהלך השבועות הקרובים, המלצות לממשלת ישראל ביחס לתמלוגי המדינה ממשאבי גז ונפט. מדובר בהיקף עצום, במונחים ישראליים, של משאבים ציבוריים יקרים. לעיצוב המדיניות ביחס לשימוש במשאבים אלה ישנן משמעויות חברתיות, כלכליות וסביבתיות אסטרטגיות רחבות בהווה ובעתיד.

ארגון שתי"ל והאגודה לצדק חלוקתי קיימו היום כנס בנושא בנושא הכנסות המדינה מגז טבעי ונפט באוניברסיטת ת"א בהשתתפות אנשי מקצוע ופוליטיקאים. בין הדוברים אנשי ממשל ותקשורת: מיקי רוזנטל, אבי בראלי כתב דה מרקר, הרב מלכיאור – הפורום לפעולה אזרחית, ח"כ שלי יחימוביץ' יוזמת הצעת החוק בנושא, שר הפנים לשעבר אברהם פורז, ח"כ דב חנין – יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת, אליעד שרגא יו"ר התנועה לאיכות השלטון, משה גביש, נציב מס הכנסה לשעבר.

הגיאולוג יוסי לנגוצקי, אבי תגליות הגז, בהופעה ראשונה בכנס ציבורי:

ראשית אני מברך על ההזדמנות שניתנה לי היום להביע את דעתי בנושא זכויות אזרחי מדינת ישראל בתגליות הגז, אותן זכיתי לגלות אשתקד בים התיכון העמוק.

לאחר עשרות שנים ולמעלה מ-400 קידוחים יבשים קרה שהסתיים לפתע המסע הכמעט נואש באבחת חרב של קידוח תמר 1 שהפך על פיה את הקלחת. תמר 1 הוא נקודת היפוך שבזכותו אנו צועדים בדרך להיות מעצמת גז ונקווה שגם נפט.

נזכיר כי לאחר גילוי הגז ב-2000 מול אשקלון החליט שר התשתיות דאז אליהו סוויסה על סגירת הים למחפשים חדשים בשביל להתאים את החקיקה למציאות החדשה – חלוקת תמלוגים ורשיונות, הבטחת רזרבות ועוד. ב-2006 נגדעה החלטה נבונה זו על ידי החלטה תמוהה של שר התשתיות רוני בראון לפתוח מחדש את הים מבלי שניתנה הזדמנות ליישום את מסקנות הלימוד בנידון. הים נפרץ לגופים חסרי נסיון מקצועי שייתכן שכל מעייניהם הוא ליצור מנגנונים ליצירת הון, ואם יתגלה גם גז ונפט מה טוב.

כל עשרות שנות עיסוקי חלומי ושאיפתי היה גילוי נפט למען רווחת מדינת ישראל ואזרחיה. כיום אני בוש ונכלם כשאני צופה ב"בהלה לזהב" ובדרכים הננקטות בידי בעלי העניין בתאוותם לעוד ועוד על מנת להשפיע לפחד לאיים ולהטות את מקבלי ההחלטות לבל יעזו לחלק את העוגה לפי כללי הצדק המתבקש. להתבונן ולא להאמין עד להיכן מגיעים אנשים שצבירת עושר מבחינתם היא ערך עליון, תוך רמיסת זכותם של כלל אזרחי ישראל להינות מפירות אוצרות הטבע של המדינה.

מצבורי הגז שהתגלו יכולים להביא לצמצום פערים חברתיים, שיפור מערכת החינוך, ייצוב כלכלת המדינה וביסוס מערכת הביטחון. במקום זאת אנו שומעים כיצד אישים וגופים שהפכו בן לילה למולטי מיליארדרים מנסים למנוע ממדינת ישראל חלוקה מתבקשת וצודקת של רווחי העתק הצפויים. תאוותם המשכרת לממון אף גרמה להם לגרור מדינות זרות להפעיל עלינו לחצים ולשלל יחצ"נים ויועצים לנסות להטיל עלינו אימה כאילו חלוקה צודקת של הרווחים תרחיק חברות ומשקיעים זרים. אם תסתכלו על מפת ההיתרים והרשיונות בים תגלו שכלל לא נשאר מרווח להבאת משקיעים זרים נוספים!

עם כל הכבוד לסיכוים שלקחו חברות דלק ונובל אנרג'י במימון חלקן בקידוח, ראוי שייזכר כי הפרוספקט לקידוח תמר 1 הוגש לקבוצת תשובה על מגש של כסף וראוי שהמידתיות והצנעה תשמשנה בעניין זה.

על מנת לקיים חובת גילוי נאות עלי להצהיר כי הנני בעל עניין בתגליות תמר, דלית ולוויתן. חרף זאת אינני מהסס לומר כי חובה על מדינת ישראל לשנות את חוקי התגמולים והמיסוי באופן שיגרום לכך שהמדינה תקבל את התמורה הניאותה שהיא ראויה לה בגין ניצול כל אוצרותיה, בכל תגלית עתידית.

רחל ליאל, מנכ"לית הקרן החדשה לישראל, נותנת החסות של הכנס:

הקרן החדשה פועלת למען האינטרס הציבורי, שוויון, צדק חברתי וחיזוק ארגונים אזרחיים.

שיח פתוח ביקורתי ודמוקרטי עומד ביסוד הערכים שאנחנו מנסים לקדם. זה לא רק ויכוח למקצוענים, יש כאן מקום גם לציבור הרחב שיכול לשאול ולהיות שותף ולקבל תשובות. הקרן החדשה מנסה לקדם במשך שנים שיח דמוקרטי פתוח ואנו רואים את הערכים האלו כאן גם בסוגיית תמלוגי הגז. חלוקה מחודשת של הרווחים יכולה לעשות פלאים בנושאים כמו רווחה חינוך ובריאות.

הרב מיכאל מלכיאור, הפורום לפעולה אזרחית:

בכל העולם, כולל בנורבגיה שבה שיעורי המס גבוהים, חברות ממשיכות לפעול ולהשקיע כי הן עדיין מרוויחות הרבה מאוד כסף. אוצרות הטבע שייכים למדינת ישראל. שום משפטן-שקשוקה לא יכול לשנות את זה. זה באחריות המדינה. אם יהיו נזקים, כמו הבולענים בים המלח, המדינה תשלם. רוצים כבר להפעיל את הצבא על מנת לשמור על תגליות הגז.

תשובה אמר שבמצרים ביטלו את התמלוגים לחלוטין. אז אני מוכן לעשות עם תשובה עסקה – במצרים המיסוי הוא 80% מהרווחים; אני מוכן לקנות, מר תשובה, את ההסדר שיש במצרים. לא מוכן לקנות את הדיס-אינפורמציה שאתה מפזר. היום הסיכונים לא כל כך גדולים כמו בשנות ה-50. הטכנולוגיה הרבה הרבה יותר מתקדמת. בעסקים קטנים הסיכונים הרבה יותר גדולים מקידוחי הגז ואף אחד מהם לא טוען שהמדינה צריכה לפצות אותם. יש הנחות מס מיוחדות רק להם, למחפשי הגז והנפט. בזה הם ייחודיים, אבל אסור שהם יהיו יחודיים במיסוי. החברות הגדולות שילמו בשנה שעברה 0% מיסוי. 0%!. נורבגיה היא דוגמה טובה כי הם ניצלו נכון את הרווחים. הם חושבים גם על הדורות הבאים. הם לא הורידו את מחיר הדלק, לא הורידו את המיסוי ולכן חלק גדול מאזרחי המדינה הזו, שהיתה ענייה מאוד, נהנים מאיכות החיים אחת הגבוהות בעולם. אנחנו יכולים לעשות אותו דבר.

ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה), יוזמת הצעת החוק להעלאת התמלוגים:

הכנס הזה הוא חלק מתהליך שלם שיש בו גם  חקיקה ואני מברכת על התהליך ועל הכנס, אסור לנו להניח לנושא החשוב הזה. הצעת החוק הוגשה על ידי חכים מכל קשת המפלגות והדעות הפוליטיות ומטרתה לתקן את אופן חלוקת הרווחים מהגז והנפט. התפיסה בבסיסה שהיא שכל משאבי הטבע שייכים לציבור כולו ולא ייתכן שיהיו רכושו של אדם אחד או חברה אחת או קומץ בני אדם. הם שייכים לכולנו. זה עניין מוסרי תיאולוגי פוליטי וכלכלי.

העקרונות המנחים את ההצעה הם שעיקר התמורה תעבור לידי המדינה והציבור יהנה ממנה. שמירה על המוטיביציה של המקבלים רשיונות להנות מהפירות, לחפש ולהפיק. אנחנו רוצים שהם יתעשרו, חד משמעית. השאלה היא לגבי היחס ואופן החלוקה. אופן החלוקה בישראל הוא שערורייתי מבחינת היחסיות של החלק לבין מי שמפיק לבין החברה כולה. כיום זה נע בין 8 עד 10 בגז ונפט ו-3 עד 5 במחצבים אחרים, זה לא מתקבל על הדעת. אנו מדברים על העלאת התמלוגים ל-20 אחוזים בלבד, ביטול הטבות שניתנו בעבר והעלאת מס חברות ל-60 אחוז.

אני רוצה לענות לטענות הלובי הכוחני והלא הוגן של חברות הגז. רטרואקטיביות – אם נתייחס לשטחי החיפוש ברטרואקטיביות זה כלל לא יהיה רלוונטי כי הם כבר חולקות. חוץ מזה למדינה יש בכל רגע נתון את הזכות לשנות מיסוי, תקנות, תמלוגים וכן הלאה. זה בבסיס הלגיטימיות של כל ממשלה נבחרת וזה נעשה בעבר רבות. זה ערעור על הלגיטימיות של המדינה.

אני רוצה לענות לגדעון תדמור – הוא שואל מדוע להטיל מס על תגליות? למה זה דחוף לאוצר? זה בגלל שנולדה תרנגולת שמטילה ביצי זהב ורוצים לשחוט אותה לפני שהטילה ביצה אחת. הדברים האלו נאמרו ב-2001 בוועדת הכספים ובסוף 2002. הוא אמר אז שזה יהיה אסון לחיפושי הנפט והאנרגיה, זה משדר חוסר ודאות.

במשך 10 שנים באופן קבוע תשובה ואנשיו מטרפדים כל כוונה לשנות חוק ארכאי לא מעודכן ולא הוגן. אין שום טענה רטרואקטיבית, הם ניסו לטרפד את החוק הזה עוד לפני שכלל גילו גז. זהו שקר ואחיזת עיניים. הדברים לא נחתו עליו במפתיע, כבר עשר שנים שהם פוגעים בחוק. טענת הקניין היא מגוחכת. זה שקיבלת רשיון לא הופך את הגז לקניין שלהם, הם לא הבעלים אלא אנחנו. גם הטיעון לגבי הלאמה הוא מגוחך – איך אפשר להלאים משהו שבכלל שייך לציבור. כך גם לגבי טענת האפליה – אילו שהם מסכנים, למדינה יש זכויות לקבוע שיעורי מס שונים בהתאם לענפים השונים והרווחים הצפויים להם.

תקראו את הראיון עם תשובה – הוא טוען שהכל למען המדינה והוא יקים קרנות לחיילים ולשכבות החלשות, הוא יעזור לחלשים לא המדינה, ירוויח הון ויחלק לעניים במקום המדינה. זאת תפיסה משובשת של הדמוקרטיה, המדינה גובה מסים ודואגת לחלשים ופעם בתקופה הולכים לקלפי ובוחרים שלטון מרכזי שמחליט לאן הולך הכסף ולא מר תשובה.

תשובה מציע לנו להיות שמחים בחלקנו, הרי ממילא נקבל כמות מסוימת של כסף. הוא מטיף לנו לשמוח בחלקנו. אני מודה לסמכות הרוחנית ששמה תשובה ואני חושבת שהציבור לא צריך לשמוח בחלקו על הפירורים שיושלכו לעברו. לא ייתכן שהשלל יפול ידי מעטי מעט במדינה בה רק מקצצים תקציבי חינוך רווחה ובריאות.

אני לא מתעסקת בנושאי צרכנות בדרך כלל אבל הייתי מציע להתבונן במודל שיצר שר התקשורת. בתחילה נוהל קמפיין כוחני ויהיר נגד הורדת הקישוריות וזה נגמר בהפחתה משמעותית. אם הם היו נכנסים למו"מ איתו ומדברים זה היה מסתיים בתוצאה טובה יותר מבחינתם. השר כחלון הציב רף חדש בהתנהלות הראויה שלו וזה גם הרף שיעמוד לנגד עיני שר האוצר והרגולטורים. נוכחו לדעת שאפשר לעשות את הדבר הנכון והצודק ולהישאר בחיים ולזכות לפרגון צודק מהציבור.

אני מציע לתשובה ללמוד משגיאות של אחרים ויודיע עכשיו שהוא אכן פטריוט שאוהב את האזרחים ותורם לחברה ויודה בכך שהחוק הזה ארכאי וצריך לשנות אותו וייכנס למגעים עם האוצר כדי לשנות אותו.

משה גביש – נציב מס הכנסה לשעבר

לגיטימי שחברה מתגייסת לקמפיין למען האינטרסים שלה ושוכרת יועצים ודוברים אבל מעולם לא נתקלתי בקמפיין אגרסיבי ומכפיש שכזה שהפך את יו"ר הוועדה הממשלתית ואת אשתו וטוען של מי שנגד חברות הגז ובעד התמלוגים הוא בוגד במדינה. הטיעונים הללו הם לא לגיטימים וזה מעורר תהייה האם יש להם טיעונים ענייניים אחרים ולמה הם משתמשים בטיעונים תמוהים אלה.

החברות תמיד ינסו לקבל את  המחיר הגבוה ביותר וגם אם יועלו התמלוגים זה עדיין יהיה שווה להם. טיעון של העלאת מחיר הגז הוא לא רלוונטי, בכל מקרה החברות ינסו להעלות אותו. אי אפשר להעלות את התמלוגים וגם את שיעורי המס. אין שום רטרואקטיביות ברצון להעלות תמלוגים, מדובר בהכנסות עתידיות. הם מרמים אותנו על ימין ועל שמאל.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש)

המאבק שמתנהל סביב העלאת התמלוגים מאופין עד ה בהרבה מאוןד' ספינים ורעש החל מהאיומים החיצוניים, התערבויות של גורמים אמריקאים ובינלאומיים ועד התקפות פנימיות על חברי ועדת שישינסקי, הקרן החדשה לישראל וכל מי שמציע שיעור אחר של חלוקת ההכנסות. המאבק על העלאת התמלוגים הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק על המרחב הדמוקרטי במדינה.

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ):

ללא מכרז קיבלה חברת רותם אמפרט רשיון לכרות פוספטים בשדה בריר בסמוך לערד, הרווחים הצפויים עומדים על 100 מיליארד שקל מכרייה של עשרות אלפי טונות של פוספטים. תמלוגים של המדינה צפויים להיות בין 2 ל-5 אחוז. להבדיל מהגז והנפט, חברת רותם אלפרט לא היתה צריכה להשקיע דברים בגילוי הפוספטים, שהתגלו על ידי המדינה בשנות ה-80. במקרה זה המדינה נותנת לחברה את כל הרווחים בלי שהם לקחו סיכון כלשהוא בחיפושים. זה צריך להיות המאבק הבא וכבר נפגשנו עם תושבים בערד.

עו"ד אליעד שרגא, התנועה לאיכות השלטון:

איתן שישינסקי, יו"ר הוועדה הממשלתית לנושא תמלוגי הגז, הפך לנגד עינינו ממשרת ציבור נאמן לאדם נרדף ומושפל אשר מנסים לעשות לו דה-לגיטימציה, ובעיני מדובר בדבר מזעזע. נהוג לדבר על שקיפות אבל עוד לא ברורלי מי עמד מאחורי הקמפיינים המזעזעים הללו נגד שישינסקי, אשתו והקרן החדשה לישראל ומי מימן אותם. אני מחזק את ידי איתן שישינסקי ואת הוועדה שיחליטו רק מה שטוב לציבור על פי אמות המידה שלהם.

קרה פה ארוע מכונן שקורה פעם בחיים והזכויות הקנייניות הפרטיות הן חלשות מאוד ביחס לזכויות הקנייניות וזכות הציבור כולו. חייבת להיות כאן מערכת הסכמים פומבית ובעיקר הרבה מאוד שקיפות. מנגד לחובת הנאמנות חשובה גם חובת ההגינות מול מי שהשקיע מכספו ויזם. אנשים אלו ראויים למנגנוני הון סיכון שימשיכו לעודד ולהבטיח הגינות למשקיעים.

ד"ר ארנה ברי, שותפה בקרן הון סיכון ג'מיני:

אני לא חושבת שהדברים צריכים להגיע לכדי עימות בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי. אנחנו יכולים ללמוד הרבה מהדוגמה של נורווגיה, אבל לא במובן של היחס בחלוקת התמלוגים ממשאבי הטבע אלא דווקא במובן של אופן השימוש ברווחים מהתגליות ובתכנון ארוך הטווח שנעשה לשם כך.

אסור לנו לגדל כאן שייחים כמו במדינות המפרץ. כמו כן חשוב להסתכל על היבטים סביבתיים – אבל לא רק במובן של הקידוחים – גם ברמת התכנון ובמציאת מקורות אנרגיה חילופית. צריכה להיות השקעה מושכלת של התמלוגים והורדת התלות שלנו בייבוא של מקורות אנרגיה זרים. בעיקר אנו זקוקים לשיתוף פעולה בריא בין המגזר הציבורי לפרטי ולתכנון ארוך טווח.