מהפכת ההתייעלות הסביבתית המקיימת ברשויות המקומיות ובמגזר העסקי
מאת: אלכס וינרב – ייעוץ, ניהול וליווי סביבתי מכהן כסגן ראש עיריית מודיעין מכבים רעות בתואר
על מנת לקדם אותנו לחיים בני-קיימא ביישובים מקיימים, עלינו להנהיג "התייעלות סביבתית מקיימת". יש לעשות שינוי התנהגותי משמעותי בתרבות הצריכה שלנו ולנהל תרבות צריכה ירוקה, נבונה ומקיימת.
בקהלת רבה ז', כ"ח נכתב: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן-עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם! וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך"
ואכן, אם לא נשכיל היום לקדם תרבות צריכה מקיימת שהיא תרבות בה נצרוך רק מה שדרוש לנו תוך שימור משאבי הטבע ומניעת הפגיעה בהם באופן המאפשר לטבע לחדשם, אם נמשיך לצרוך כפי שאנו צורכים היום, ונמשיך לדלדל ולזלזל במשאבי הטבע שהתברכנו בהם, נשתמש ונכלה את מרבית המשאבים, ובעתיד הקרוב ולבטח הרחוק לא יישארו משאבי מים, אוויר, קרקע ועוד, לנו ולנכדינו ולנכדי נכדינו.
האם אנחנו רוצים להשאיר לילדינו ולילדי ילדינו עולם הרבה פחות טוב, עם משאבי טבע מדולדלים, הררי פסולת בכל מקום, אוויר מזוהם, מקורות מים מזוהמים, קרקע מזוהמת ועוד מיני מפגעים?
פתגם סיני עתיק אומר:" לא קיבלנו את האדמה הזו בירושה מהורינו, אלא בהשאלה מילדינו".
בואו נטפל בה עבור עצמנו היום ולמענם מחר.
נושא הקיימות והצריכה המקיימת, איננו קפריזה או אופנה זמנית. קיימות הינה ערך עוד מבראשית כל הזמנים, בה צווינו לנהוג כך כפי שנאמר בבראשית פרק ב', פסוק טו "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", קרי: האדם הראשון חוייב להשתמש, ולשמור גם לעתיד לבוא והרי זוהי מהות הקיימות.
ומה הפתרון?
בימינו קיימת תופעה נפוצה של אימוץ פתרונות "ירוקים" להצלת כדור הארץ, וטוב שכך, אך בו זמנית נמשכת הצריכה המוגברת על ידינו של מוצרים ומשאבים. הגדלת הצריכה של כולנו גורמת לבזבוז אנרגיה (חשמל), לשימוש מוגבר בדלקים מזהמים (מכוניות פאר, תעשייה), לזיהום הקרקע ע"י השלכה והטמנת אשפה, לבזבוז מי שתייה ,לזיהום מי תהום ומקורות מים ע"י שפכי תעשייה, ובנוסף גם להגדלת הפערים החברתיים.
החדשות ה"רעות": פתרונות "ירוקים" נקודתיים אינם מספיקים, כדוגמת החלפת נורות, הדפסה משני צידי הדף וכדומה.
החדשות ה"טובות": עדיין לא מאוחר ולא הגענו לנקודת אל-חזור, כך שניתן לטפל במפגעי הסביבה ולהתדלדלות משאבי הטבע והסביבה שיצרנו. באמצעות "התייעלות סביבתית מקיימת", אפשר לשנות, לשמר, ולעצור את התהליך ההרסני.
מהי "התייעלות סביבתית מקיימת?"
- שינוי התנהגותי בצריכת משאבים, לניצול ושימוש במשאבים בצורה יעילה ומקיימת, כדי לספק את צרכינו היום מבלי לפגוע בצרכי הדורות הבאים.
- תהליך ההתייעלות העושה שימוש בטכנולוגיות לצמצום מושכל בצריכת החשמל, המים, הנייר, הדלק, טיפול בפסולת ועוד.
מהלך "יירוק" משרדי הממשלה שהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן החל השנה, במהלך של התייעלות סביבתית, בכוונה להמשיך משם לשלטון המקומי למגזר העסקי ואף לבתי התושבים, עשוי לקדם ולחזק את השינוי הנחוץ.
בימים אלו אני וצוותי מציעים לרשויות המקומיות ולמגזר העסקי דרכים להתייעל בצורה סביבתית ומקיימת.
כיצד ואיפה ניתן להתייעל ברשויות המקומיות ובמגזר העסקי?
ניתן להתייעל בכל מוסדות החינוך, במבני הציבור, בתאורת הרחוב, הרמזורים, בבריכות השחייה ובמועדוני הספורט, ועוד. התייעלות זו נראית בשטח, ותשפיע גם על התייעלות בבתי התושבים.
ההתייעלות הסביבתית המקיימת מזמנת שלל הזדמנויות:
- הזדמנות לחיסכון בהוצאות
– חסכון בין 10-20% בחשמל ובמים במתקני העירייה, העסק והארגון
– חסכון ניכר בהוצאות עבור נייר משרדי, מוצרים מתכלים, דלק, תחבורה, כלים חד פעמיים, טיפול בפסולת, ועוד.
– הפחתה מיידית משמעותית בהוצאות הרשות/העסק, מבלי לפגוע באיכות השירות לתושב/ללקוח.
– פינוי תקציבים למטרות חשובות שהוזנחו בגלל "השוטף" ו"הבוער".
- הזדמנות למיתוג ירוק של הרשות/העסק ושל העומד בראשם כאמצעי שיווקי.
- הזדמנות להקטנת כמות פליטת גזי החממה, ושיפור איכות הסביבה.
– הרשויות והמגזר העסקי יחסכו משאבים לאומיים רבים תוך הפחתת התלות בנפט הערבי ובגז הטבעי הנרכש בחו"ל. בעתיד ניתן יהיה אף לסחור בגזי החממה כמקור הכנסה נוספת.
חסמי ההתייעלות הסביבתית
למרות חשיבות העניין והיתרונות המשמעותיים שבתהליך "התייעלות סביבתית מקיימת", קיימים מספר חסמים בקידום "התייעלות סביבתית מקיימת" ברשויות המקומיות ובמגזר העסקי:
- התנגדות טבעית, מובנית, לכל שינוי באשר הוא שינוי, המחייב שינוי פרדיגמות בקרב עובדים, מנהלים ואף מנהיגים )ראשי רשויות(.
- חוסר מודעות לחשיבות ולאפשרויות ההתייעלות ברשויות, בקרב המגזר העסקי ובקרב התושבים.
- ראשי רשויות מעדיפים מהלכים קצרי טווח, שתוצאותיהם מובטחות בקדנציה שלהם, וכן גם מנהלי עסקים הנתונים למעקב בעלי מניות.
- קיים קושי בהשגת תקציב לעריכת הסקר ולמימון הרכש הנדרש.
- התחייבות רשות מקומית לגורם חיצוני לתקופה העולה על חמש שנים – אסורה כיום ע"י משרד הפנים.
כיצד מתמודדים עם החסמים?
- סבסוד סקרים ורכישות מוצרי התייעלות ע"י המדינה.
- מימון הסקרים והרכש באמצעות חברות "אסקו" )מימון רכש והפעילות מכספי החיסכון בעקבות ההתייעלות(.
- השקעה בהסברה, בחינוך ובהטמעה:
– הרצאות, ימי עיון, סדנאות, סיורים ופעילויות קהילתיות, יצירת "באזז" סביבתי, החל מראש הרשות/ מנהל החברה ועד לאחרון העובדים.
- הצגת חשיבות התהליך ותועלותיו ורתימת הקהילה לצרכנות נבונה, יעילה וירוקה, כדרך חיים המשותפת לכולם ומשרתת את כולם.
- הדגשת ה"רווח לכל" (Win-Win) :
– תוך מספר שנים בהן יקוזזו עלויות הרכש מהחיסכון בעלויות האנרגיה והמשאבים, ייווצר לרשות , לבעלי העסקים ולפרט חסכון תפעולי שנתי שיאפשר הסטת תקציבים שבעבר נדרשו להוצאות אנרגיה ומוצרים מתכלים לפעולות ולהשקעות אחרות.
לסיכום:
התייעלות סביבתית מקיימת במגזר העסקי תצליח תוך פרק זמן קצר יותר מאשר ברשויות המקומיות. בנוסף למשרד להגנת הסביבה המקדם את הנושא, ופעילות מט"י חדרה (מטעם משרד התמ"ת) היוצא עם מבצע מימון סקרי התייעלות, גם המשרד לתשתיות לאומיות מקדם במרץ רב התייעלות אנרגטית )בלבד בינתיים( על ידי מימון סקרים, תמריצים כלכליים והגברת המודעות לנושא.
גם מרכז השלטון המקומי מקדם בימים אלו, בפיגור קל אחרי משרדי הממשלה אמצעי מימון סקרים להתייעלות אנרגטית , אך דרוש סיוע מאסיבי של המדינה כ"זרז" בתהליך, כדי שהרשויות המקומיות והאזוריות ייכנסו למהלך של "התייעלות סביבתית מקיימת". מימון סקרים, מימון ו/או סבסוד רכישת המוצרים הנדרשים להתייעלות, הסרת חסמים ביורוקרטים, ואף עידוד ממשלתי כ"מיסוי ירוק" (הנחה בארנונה ובמס הכנסה ל"מתייעלים"), הכרחיים לזירוז התהליך.
התגייסות כללית של כל גורמי הממשלה והשלטון המקומי ל"התייעלות סביבתית מקיימת", תוך אימוץ תכנית התייעלות סביבתית מובנית וגיוס כל בעלי העניין ברשויות ובמגזר הפרטי תביא לחיסכון במשאבים, לשיפור איכות הסביבה, ואיכות החיים של כולנו.
Win-Win כבר אמרנו?
כותב המאמר הינו יועץ, מנהל ומלווה תהליכי התייעלות סביבתית מקיימת ברשויות מקומיות ובמגזר העסקי.
מתוך ההרצאה בכנס "אופק ירוק", 5 במאי, גני התערוכה בתל אביב בארגונו של מר ישראל בן-דור מהעמותה הישראלית לייזום בנייה ירוקה ובת קיימא ובחסות עיתון מעריב.
בקרוב מאמר המשך: מרכיבי תהליך "התייעלות סביבתית מקיימת" ברשויות המקומיות ובמגזר העסקי, כיצד בונים תוכנית עבודה לתהליך התייעלות ומבחר דוגמאות.
קישור לראיון שנערך איתי בכנס "אופק ירוק" באתר תשתיות
אלכס וינרב – ייעוץ, ניהול וליווי סביבתי
מכהן כסגן ראש עיריית מודיעין מכבים רעות (בתואר)
טל: 052-6517894 [email protected]
מר וינרב היקר
תודה על התובנות.
מאמר מרתק !
כאן המקום לקרוא למקבלי ההחלטות לשנות את סדר העדיפויות שלהם ולאמץ, אם לא את כל , לפחות חלק נכבד מהצעותיך למען נצא כולנו נשכרים.
חג שמח, יורם שוורץ
שלום רב אלכס,
חן חן לך עבור הכתבה המרתקת וכל הכבוד לך על כל העשייה שלך, שהיא בעלת חשיבות מעין כמוה!
אני מקווה מאוד מאוד שהחברה בישראל, בהנהגת הגופים הציבוריים המטפלים בנושאים אלה, תשנה את הרגלי הצריכה שלה ומעבר לכך, תשנה את יחסה האדיש אל הסביבה.
ישנן מדינות שכבר לפני הרבה שנים הפסיקו לחלק שקיות ניילון בחינם. במדינות רבות יש מודעות ומשמעת למיחזור ולהפרדה של אריזות פלסטיק, נייר, זכוכית מאשפה ביתית. במדינות נאורות התושבים אינם משליכים את האשפה שלהם ברשות הרבים.
אולי הגיע הזמן להפסיק בייצור כלים לשימוש חד-פעמי! שמעתי בחדשות לפני כמה חודשים שבבריסבן שבאוסטרליה, אסרו על השימוש בבקבוקי פלסטיק. כל הנושאים האלה הם עניין של קבלת החלטות, הם אינם גזירה משמיים.
אפשר בהחלט להמעיט בצריכת החשמל ברחובות ובמבני ציבור למיניהם. ישנם מקומות שמשתמשים בתאורה גם במהלך היום, כמו למשל בבנקים. מי ידאג שכל השינויים האלה ייושמו?
האדם אכן קיבל מבורא עולם גן של עדן וכמו שנאמר, אם הוא לא ישכיל לשמור על הגן הזה, האנושות כולה תשלם מחיר כבד. טוב שישנם אנשים כמוך שמנסים לעורר את הממונים על הנושאים האלה, שכן רבים מהם נרדמים בשמירה…
בברכת כל טוב ויישר כוחך!
אילנה