Epoch Timesמאז נמצאו מקורות גז טבעי בחופי הארץ יש המציעים להגדיל את השימוש בו לייצור חשמל ושימושי אנרגיה אחרים – פורסם מחקר הבוחן האם, ועד כמה נכון לישראל להגדיל את הסתמכותה על גז טבעי.
מחקר של חברת ראנד בודק עד כמה נכון להסתמך על גז טבעי לייצור חשמל
מאז נמצאו מקורות גז טבעי בחופי הארץ יש המציעים להגדיל את השימוש בו לייצור חשמל ושימושי אנרגיה אחרים – פורסם מחקר הבוחן האם, ועד כמה נכון לישראל להגדיל את הסתמכותה על גז טבעי.
מאת: מרלן-אביבה גרינפטר – אפוק טיימס
עידן הגז הטבעי שהתגלה מול חופי ישראל מעורר תקוות להפחתת זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מהפעלת תחנות הכוח המוסקות בפחם, מצד שני טוענים בכירי משק החשמל כי ההסתמכות על גז טבעי בלבד מוגבלת מסיבות שונות וכי כושר הייצור של חשמל מגז טבעי מתקרב לרף העליון. מחקר שבוצע בישראל ונושאו "מה הם הסיכונים והיתרונות למדינת ישראל בהגדלת ההסתמכות על גז טבעי". מנסה לאמוד את התמהיל האידאלי של גז טבעי במשק החשמל העתידי. העבודה בוצעה במימון קרן משפחת יונס וסוריה נזריאן.
כושר ייצור החשמל בישראל מתקרב לרמת הצריכה בשעות השיא. לדברי חברת חשמל הרזרבות הן שמונה אחוזים בלבד מכושר הייצור, לעומת 25 אחוז כמקובל במדינות אירופה. עם הפיתוח והצמיחה העתידיים הצפויים בישראל היה צורך לבחון לא רק תכנון של תחנה נוספת כדי לספק ביקושים לעתיד לבוא, אלא את הכיוון של משק האנרגיה בכללו.
הנה עיקר מסקנות הדוח לגבי האסטרטגיה שעל ישראל לנקוט, בקיצור נמרץ:
- להפחית את הביקושים לחשמל (בעיקר לחסוך בצריכה)
- לתכנן תחנות כוח המופעלות על גז רק אם אספקת הגז מובטחת לטווח ארוך
- לתכנן, אך עדיין לא לבנות, מסוף גז טבעי נוזלי
- לייצר חשמל באמצעות תמהיל מגוון של דלקים, כולל אנרגיות מתחדשות.
החוקרים צופים עליה גדולה בביקוש העתידי לחשמל, וזאת משני טעמים: עליה בביקוש למים שמסופקים על ידי התפלה (תהליך צורך חשמל) ועלייה בצריכת החשמל העתידית של הרשות הפלסטינית שצרכיה מסופקים כיום על ידי ישראל.
הדוח אינו מביא המלצות לגבי תחנה פחמית נוספת. מחברי הדוח טוענים כי למרות מחירו הנמוך יחסית של ייצור חשמל מפחם, ההשקעה המיידית גבוהה. עוד מציינים החוקרים כי לקיחה בחשבון של העלויות החברתיות הכלליות של הפעלת תחנה מסוג מגלה כי יתרון המחיר הנמוך נשחק. לזאת נוסף שיקול הנוגע בחברות ישראליות המייצאות סחורות למדינות אירופה: ייצור באמצעות חשמל המופק מפחם (הידוע כמזהם אוויר), עשוי למקם את היצרנים הישראליים במצב תחרותי נחות.
מתודולוגיה חדשה לבחינת אסטרטגיה
המחקר בוצע על ידי מחלקת סביבה, אנרגיה ופתוח כלכלי של חברת המחקר הגלובלית RAND Corporation, שזהו מחקרה הראשון בישראל.
סטיבן פופר, מנהל הפרויקט מחברת ראנד, מסביר שפותחה מתודולוגיה ושיטת עבודה באמצעות מודלים מורכבים שלוקחים בחשבון מצבי אי וודאות הדורשים החלטות קשות -Robust Decision Making – RDM- שלא ידוע אם נעשה בהם שימוש בישראל בנושא תכנון. מעבר למסקנות המחקר הספציפי המתאים לעת בה נכתב הדוח, נעשו מאמצים בזמן כתיבתו להעביר את כלי הניתוח שפותחו למתכננים בישראל. המטרה היתה שגם אם ישתנו התנאים, ניתן יהיה להזין את השינויים למערכת המודלים ולהגיע למסקנות שיתאימו לתנאים החדשים שנוצרו.
שאלתי את פופר האם מכון ישראלי יכול היה לבצע עבודה זו. פופר חייך ואמר שאסטרטגים ישראלים טובים מאוד באלתור וביכולת לצאת ממצבים קשים, אך לעומת זאת אין אצלנו מסורת של שימוש במתודולוגיה לתכנון בראייה כוללת. בתכנון של תחנת כוח נוספת הראייה עד עתה הייתה של אספקת חשמל ומתן תשובה לביקושים בלבד, במקום בקונטקסט של משק האנרגיה בכללותו. לדעת פרופר, העובדה שמרבית החוקרים בארץ באים ממוסדות האקדמיה שרובם ממומנים ושייכים למעשה למדינה, מפריעה ליצירת סביבה המתאימה לעבודה מסוג זה.
מה מאחורי מסקנות הדוח
השאלה שנשאלה היא האם ישראל צריכה לוותר על יבוא פחם ולעבור לשימוש בגז בהפעלת תחנות הכוח העתידיות שלה לייצור חשמל?
כדי לענות על השאלה נבחנו באמצעות מודל ה-RDM האלטרנטיבות לייצור חשמל באמצעות פחם, גז, טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות והפעלת תוכנית לחיסכון באנרגיה ובעיקר בחשמל. החוקרים התייחסו לפרמטרים עיקריים בבחנם את המצב מצד הייצור וגם מצד הביקוש לחשמל: מגמה של עלויות עד לשנת 2030, רמת הפליטת של גזי החממה עד לשנת 2030 ושטחי הקרקע הדרושים לתחנות הכוח הנוספות שיידרשו.
1. ריסון הביקושים לחשמל בישראל
מחברי הדוח מציינים כי ריסון זה הוא אמצעי חשוב להשגת ביטחון אנרגטי. ישראל כיום היא צרכן אנרגיה יחסית לא יעיל וניתן לדעתם להתייעל באמצעים זולים יחסית. ההצעה היא לעבור לבנייה ירוקה גם בבניינים קיימים, באמצעות בידוד בתים ובניינים מסחריים. צרכנים ישראלים גם צריכים לעבור לשימוש במכשירי חשמל חסכוניים ועל המדינה לעודד זאת. אמצעי נוסף שמעלים החוקרים, יקר יותר ממה שהוזכר עד כה, הוא להביא לשינוי בהרגלי הצריכה של תושבי ישראל באמצעות מחיר החשמל. הם מציעים להשקיע ברשת חכמה של תמחור על פי שעת הצריכה ופרמטרים אחרים שיגרמו לייקור החשמל בזמני צריכת שיא. חשמל אינו ניתן לאגירה ומערכת צריכה להיות מסוגלת לענות לביקושים בזמן שיא. הקטנת הביקושים בזמן שיא עשויה לבטל את הצורך בבניית תחנת כוח נוספת.
עד יישומו צעד זה – אם בכלל, כדאי לישראל לשקול העלאה במחיר החשמל עד לתוספת של שליש במונחים ריאליים כדי להגדיל ההתייעלות בשימוש בחשמל.
2. אספקת גז בטוחה
הדוח מציין כי צריכת כמויות גדולות יותר של גז טבעי במשק האנרגיה הישראלי אפשרית, אם עתודות הגז שנתגלו בישראל יהיו מקור האספקה העיקרי. כמו כן אומר הדוח שעל כל אסטרטגיה המכוונת להגברת השימוש בגז טבעי להבטיח רמה מספקת של תשתית האספקה ורמה מספקת של דלקים חלופיים (כמו סולר), זאת כדי לקדם אפשרות של הפרעות באספקה סדירה של גז.
שימוש בפחם מותנה בסדר העדיפויות הלאומי הלוקח בחשבון שיקולים של אבטחת אספקה, הפחתת זיהום, שימושי קרקע ועלויות.
על ממשלת ישראל להסדיר מחירים של גז טבעי מקומי על בסיס עלות הגז המיובא כדי להבטיח לחברות יצרניות הגז החזר השקעה הולם.
3. תשתית לגז טבעי ולגז נוזלי
אם יש בכוונת המדינה להגדיל את חלקו של הגז הטבעי בתמהיל האנרגיה ולא רק בייצור חשמל, עליה להמשיך בתוכניות לבניית צנרת פנים-ארצית לגז טבעי, אומרים מחברי הדוח. על ישראל להבטיח שהתשתית תוכל לעמוד ברמת השימוש הגבוהה בגז טבעי.
4. גז בצורה נוזלית
ניתן לדחוס ולקרר את הגז הטבעי לשם שינוי מצב הצבירה שלו מגז לנוזל (גט"ן). במצב נוזלי הוא תופש נפח של 1/600 ממצבו הגזי. הובלה ואחסון של הגט"ן מחייבים זהירות ובניית מסופים מיוחדים לפריקה כדי למנוע בעיות סביבתיות. מובן שאלו יקרים. בארץ, בנוסף לבעיות סביבה, קיים הסיכון שהמתקנים יהוו מטרה נוחה לפגיעה מצד מחבלים או מדינות עוינות. למרות כל אלו ממליץ הדוח לתכנן מסוף לפריקה ואחסון של גט"ן כגיבוי למקרה של אי סדירות או הפסקה של אספקת הגז ממדינות אחרות.
5. ייצור בתמהיל נכון
למרות העלויות הגבוהות כיום של תחנות תרמו-סולריות, החוקרים ממליצים להשקיע במספר תחנות כאלה לייצור חשמל או לחימום מקדים של הקיטור בתחנות המופעלות על ידי דלקים פוסילים (פחם, סולר וגז טבעי). מחברי הדוח מציינים שתוספת כושר ייצור חשמל מגז טבעי בלבד יותירו את ישראל חשופה להפרעות באספקה. לדעתם על ישראל להגדיל את הסובסידיות לייצור חשמל מאנרגיה סולרית.
ישראל כאי בודד
אחד המאפיינים של אספקת החשמל בישראל היא התלות בדלקים מבחוץ (עד למציאת הגז המקומי) ובידודה של המדינה. עד למציאת מקורות הגז בישראל לא היו לנו מקורות אנרגיה אלא מייבוא. למרות ששוק הפחם בעולם יציב יותר מאשר שוק הנפט, מחירי הפחם עלולים להשתנות בעתיד. אספקת הגז ממצריים מהווה כיום דלק ל-20 אחוז מייצור החשמל.
"ישראל היא כמו אי בודד שאינו מאפשר גיבוי באמצעות מדינה אחרת", אומר פופר בהתייחסו למציאות הגיאופוליטית של המדינה והשלכתה על משק האנרגיה. בכל רגע נתון ישראל יכולה לסמוך על מערכת תחנות הכוח שלה בלבד. במדינות רבות בעולם קיימת מערכת גיבוי שמעוגנת בהסכמים בין מדינות שכנות. פירוש הדבר שבעת תקלה באספקה של חשמל ניתן לקשר את האזורים שנפגעו למערכת של מדינה שכנה.
יתכן ואחת המסקנות היא לנסות ולבנות עם ירדן, ובעתיד עם הרשות הפלסטינית כאשר יהיה לה כושר ייצור משלה, רשת ביטחון לאספקה של חשמל לשלושת המדינות.
ואולי ביטול הדיון בנושא התחנה הפחמית שתוכננה לקום באשקלון קשור למסקנות הדוח. יש לקוות שמדינת ישראל ומשרד התשתיות יעשו שימוש נכון במסקנות הדוח ואף ינצלו את ההזדמנות ללמוד ממנו על שיטות עבודה וגישה אסטרטגית רחבה לבעיות אחרות העומדות בפנינו.
תרומה מקורית למדינת ישראל
קרן משפחת יונס וסוריה נזריאן יכלה לבחור את מערכת הבריאות או החינוך כנושא לתרומתה, אך בחרה לממן עבודה זו מבקשת לתרום לניתוח אובייקטיבי התומך בקבלת החלטות וקביעת מדיניות ציבורית לרשותם של קובעי מדיניות ישראלים ושל הציבור הישראלי. הקרן גם מבקשת להעלות את רמת הדיון הציבורי בישראל בנושאים לאומיים כגון מדיניות אנרגיה.
נושא האנרגיה הוא אחד הקריטיים למדינת ישראל שעד עתה לא היו לה מקורות משלה, ואולי דווקא בזמן שנתגלה גז טבעי בתחומה חשוב מחקר זה כדי להוביל את מדיניות משק האנרגיה בישראל להחלטות וצעדים יעילים. מעצם היות העבודה תרומה אין הסכם חתום בין משרד התשתיות הישראלי לבין חברת ראנד.
חברת התכנון ראנד היא גוף ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 1945 בסנטה מוניקה שבקליפורניה. פופר, מנהל הפרויקט של מחקר זה בישראל ביצע מחקרים בעולם כמו פיתוח מקומי במקסיקו מבוסס על מדע וטכנולוגיה, עבודה נוספת שעשה לאחרונה היא זו על מדיניות מדעית-טכנולוגית חלופית בקוריאה.
