פרוייקטים סולאריים במגזר ההתיישבותי – מודלים פיננסיים ושותפויות אסטרטגיות

רו"ח דורון שטיין – צילום: יניב פילדסט

קיבוצים, מושבים, יזמים פרטיים, בעלי חברות סולאריות, משקיעים ובעלי גגות מסחריים הולכים לעיתים לאיבוד בנוגע בסבך סוגיות מימון הפרוייקטים להקמת מתקנים סולאריים העשויים להגיע לעלויות של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים.

מצד אחד עומד המושב, בעל הקרקע או הגג, מצד שני היזם או חברת ההתקנות ומהצד השלישי גופי המימון והבנקים. איך בונים מודל כלכלי נכון שבו כולם יוצאים מרוצים? כיצד ניתן לבחון החזר השקעה יעיל ? האם צריך להקים חברה חדשה לצורך הקמת הפרוייקט?

רו"ח דורון שטיין, שותף במשרד רואי החשבון BDO הציג את המודלים הכלכליים השונים ואת תחשיבי הרווח בהרצאתו המגזר ההתיישבותי – מודלים פיננסיים ושותפויות אסטרטגיות בפני משתתפי כנס אנרגיה מתחדשת שערך ביום חמישי האחרון איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת במסגרת תערוכת אופק ירוק. עיקרי הרצאתו מובאים להלן לתועלת היזמים והמשקיעים המעוניינים להרחיב את הבנתם בתחום הפיננסי לקבלת החלטות מושכלות בהקמת פרוייקטים סולאריים.

נקודה חשובה אותה הדגיש שטיין בהרצאתו הייתה בעיית הגשת פרוייקטים ע"י היזמים לרשות החשמל עבור הקמת תחנות כוח סולאריות בינוניות (עד 5 מגה-וואט) ללא הוכחת הון עצמי של 20% לפחות. לדבריו "לא כדאי להתחכם בנושא הזה, גם אם תעברו את מדוכת רשות החשמל תיתקלו במסננת של הבנקים" את דבריו חיזק ראש אגף ההסדרה ברשות, עודד אגמון שהסביר את הסיבה לאי אישור אף אחת מ-130 הבקשות להקמת תחנות כוח בינוניות באי הוכחת הון עצמי וזיקה לקרקע כנדרש.

יתרונות וחסרונות בשימוש באנרגיה סולארית

יתרונות

• חומרי גלם ללא עלות.

• ללא תלות במקורות מתכלים.

• תחזוקה מינימאלית לצורך הפעלה.

• זיהום סביבתי נמוך.

• בהתקנה פוטו-וולטאית – התקנה על גגות שחוסכת במשאבי קרקע.

חסרונות

• השקעה ראשונית גבוהה יחסית לתחנות קונבנציונאליות.

• הפקת אנרגיה לא סדירה – לילה, עננות.

• תרמו-סולאריות- תפיסת שטח רב יחסית לשיטה הקונבנציונאלית.

צרכן סופי

• חיבור ישיר לחברת חשמל.

• מבצע רכישת מערכת – נרשם כהשקעה חשבונאית.

• הכנסה – הכנסה מעסק.

• הוצאה – הוצאה מעסק.

משכיר

• משכיר קרקע או גג.

• תקופת השכירות מוגבלת לעד 25 שנה.

• הצרכן הסופי לרשת החשמל הוא השוכר.

• דמי שכירות שנתיים.

• הכנסה פאסיבית – לא הכנסה מעסק.

מיזם משותף

• הקמת חברה ייחודית/ייעודית לפרויקט.

• אחזקה של בעל הקרקע/נכס חייבת להישאר לפחות 26% .

• גודל השטח לא יעלה על 10% משטח המשבצת באזור הערבה ניתן להתקין מתקן על שטח גדול יותר מ- 10%.

• ניתן לקבל דמי שכירות מהמיזם לבעל הקרקע.

• דמי היוון ?! לא ברורה עדין סוגיה זו .

• ארנונה ?! לא ברורה עדיין סוגיה זו.

• בעניין הגגות אין שינוי יעוד לכן אין דמי היוון ואין צורך בארנונה.

היבטי מס

• פחת מואץ 25.

• מודל דמי שכירות מחייב תשלום של מס הכנסה על בסיס מזומן – קרי, מועד קבלת דמי השכירות בפועל הן בכסף והן בשווה כסף (מניות למשל).

• שינוי יעוד הקרקע מהווה אירוע לעניין מסי השבחה ודמי היוון, אך אינם מהווים אירוע במס שבח.

• מפעל מאושר במסלול הטבות מס או מענקים – מתקן לייצור חשמל עשי להיחשב "ציוד" לעניין חוק לעידוד השקעות הון אם הוא משולב ב: "מפעל תעשייתי".

פחת מואץ

תחולה:

• תחומי הפעילות – תעשיה, הייטק, בנייה, חקלאות ומלונאות (פעילות מזכה).

• דגש – עיקר הכנסתו של הנישום צריכה להיות "מפעילות מזכה". נישום המנהל פעילות ייצורית לצד פעילות מסחרית, עשוי שלא להיות זכאי להטבה (שלא בצדק…).

ההטבה:

• שיעור הפחת על מכונות וציוד, שנרכשו בתקופה שבין 1.6.2008 עד ליום 31.5.2009 , יהא 50%.

• תנאי הפעלה – צריך שהנכס יופעל בתקופה שנקבעה בתקנות (צריך להקפיד על ההפעלה).

המשמעות:

• יצירת "הפסד" לצורכי מס בגובה ההשקעה במיזם. לפיכך, המיזם לא יהא חייב בתשלומי מס, אלא לאחר החזר כולל של ההשקעה.

• צורת התיאגוד – חברה , אגודה או שותפות – תשפיע מאוד על בעלי המיזם בהיבטי המיסוי.

דרישות הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל

מסמך שהוצא מהרשות מיום 28/12/09 , המסמך עוסק במתקנים מ- 50KW עד 5 MW.

• יש להמציא ערבות בגובה של 1.8 $ לקילוואט מותקן ,ולא פחות מ- 7,000 $.

• בעל הרישיון נדרש להציג הון עצמי מינימלי של 20% מגובה ההשקעה.

• הגשת תוכנית עסקית ("חוות דעת מקצועית מחברת הייעוץ") תוך שישה חודשים ממועד קבלת הרישיון.

• הוכחת דירוג של הפרויקט תוך 12 חודשים מקבלת רישיון של A מינוס,או הוכחת יכולת מימון עצמית אם הפרויקט ממומן במימון עצמי.

• תוך 18 חודשים הצגת תוכנית מופקדת להקמת מתקן, והזמנת חיבור לרשת החשמל כולל תשלום מקדמה של 10% לחיבור לרשת החשמל.

מחירים עדכניים

• למתקן מעל 50 KW מחיר של 1.49 ₪ (סופי).

• למתקן מתחת ל- 50 KW מחיר 2.04 ₪ (לא סופי).

• מחיר נקבעים מידי שנה עפ"י מסמך 2/6/2008 .

• נוסחה מאוד מורכבת הכולל 8 פרמטרים.

בדיקה כלכלית – מתקן קילוואט 50

הנחות הבדיקה

• מתקן ליצור עצמי.

• המתקן יותקן על גבי גגות העסק.

• אובדן ניצולת שנתית 0.35%.

• תפוקה שנתית 1,650 קוט"ש.

• תמריץ לקילוואט 2.04 .₪

• השקעה כוללת – 765 אש"ח.

• מימון – 80%, 20% הון עצמי.

• הלוואה הינה ל- 10 שנים החזר חודשי, לוח שפיצר.

• הוצאות שוטפות שנתיות כ- 10 אש"ח.

• שיעור ניכיון של הפרויקט 6%.

• תקופת הבדיקה ל- 20 שנה.

• הממירים יוחלפו במהלך חיי הפרויקט.

תוצאות הבדיקה הכלכלית – קילוואט 50

• ערך נוכחי נקי (NPV) ל – 20 שנה מליון ש"ח.

• שיעור תשואה פנימי – IRR עולה על 90%.

• תשואה להון העצמי גבוה מ- 120%.

• החזר השקעה ומעבר לתזרים חיובי לאחר 3 שנים.

ניתוח שינוי בקוט"ש מול ערך נוכחי נקי

ניתוחי רגישות – למתקן של קילוואט 50

• הכפלת שיעור ההיוון תביא להקטנת NPV ב- 40% בלבד.

• עליית השקעה ב- 50% תקטין את NPV ב- 50%.

• הפעלת הפחת המואץ תרחיק את המס בגין הפרויקט ב- 4 שנים.

• הגדלת המימון החיצוני או הקטנתו אינה משפיעה באופן מהותי על תזרים.

ניתוח רגישות של הוצאות מול הכנסות

בדיקה כלכלית – מתקן מגה 1

הנחות הבדיקה

• יזם הוא "צרכן סופי".

• המתקן יותקן על גבי גגות העסק.

• היזם ישלם דמי שכירות שנתיים לבעל הנכס 350 אש"ח לשנה – אומדן שטח כ- 14,000 מטר.

• אובדן ניצולת שנתית 0.35%.

• תפוקה שנתית 1700 קוט"ש.

• תמריץ לקילוואט 1.49 .₪.

• השקעה כוללת – 13 מליון ש"ח, מימון – 80%, 20% הון עצמי.

• הלוואה הינה ל- 20 שנים החזר חודשי, לוח שפיצר.

• הוצאות שוטפות שנתיות כ- 230 אש"ח לפני שכירות.

• שיעור ניכיון של הפרויקט 6%.

• תקופת הבדיקה ל- 20 שנה.

• הממרים יבוטחו במהלך חיי הפרויקט נכלל בהוצאות שוטפות.

תוצאות הבדיקה הכלכלית  – 1 מגה

• ערך נוכחי נקי (NPV) ל – 20 שנה 8.5 מליון.

• שיעור תשואה פנימי – IRR עולה על 40%.

• תשואה להון העצמי לפני מימון גבוה מ- 200%.

• תשואה ממוצעת ריאלית שנתית כ- 8%.

• החזר השקעה ומעבר לתזרים חיובי לאחר 4 שנים.

שינוי בהשקעה מול שת"פ

גרף נקודת האיזון

השפעת שינוי המחיר לקו"ש על ערך נוכחי נקי (NPV)

הסכם יזם-קיבוץ מודל הרשאה

יזם

• תשלום דמי שימוש לדונם.

• תשלום תמלוגים – % ממכירות חשמל.

• תשלום ארנונה.

• עלויות תשתית.

• עלויות הקמת התחנה והפעלתה.

• רווח – בידי היזם.

הקיבוץ

• מעמיד קרקע לרשות היזם – עד 25 שנה.

• פרמיה על הקרקע.

• אופציה – קבלת התחנה בתום התקופה.

תאגיד משותף

אז מה לעשות ? לעשות !!!

המלצות לפעולה

1. גגות – ללא מגבלה של "עיסקיות" ובינוניות".

2. צוות משולב של ממ"י-חקלאות-רשות החשמל-האוצר.

3. עידוד מערכות ביתיות באמצעות תעריף, הוראות של חוק תכנון ובניה (כמו מעלית ודוד שמש).

4. אין מכרזים ! – יש מחיר ליזם.

5. קרקע ללא מים וללא אלטרנטיבה של תעשיה ומסחר – כשרה לפרויקטים.

6. שחרור בקשות לרשיונות ע"י הרשות ואישור חח"י – לעומדים בקריטריונים !