המתכננת יעל דורי – צילום: יניב פילדסט

במסגרת תערוכת אופק ירוק המתקיימת היום ומחר ע"י קבוצת "מעריב", ארגנה העמותה לבנייה ירוקה כנס מקצועי בנושא בנייה ירוקה וקידום טכנולוגיות ירוקות בשיתוף פעולה של העמותה הישראלית לייזום בנייה ירוקה ובת קיימא, המועצה לבנייה ירוקה, ועמותת אדם טבע ודין.

יותר ויותר ישראלים מודעים היום לנזקים אותם אנו גורמים לסביבה ולעצמנו ומתאמצים למצוא פתרונות מתחומי הבנייה הירוקה וההתייעלות האנרגטית אותם ניתן ליישם בחיי היום יום. אך מעבר לשינוי ההתנהגותי הנדרש מאיתנו בחיי היום יום יש צורך דחוף בגישה מערכתית שתאמץ גישה ירוקה כוללת על ידי הרשויות המקומיות וגופי השלטון האחרים בכל הנוגע לתכנון ובנייה. בכנס בנייה ירוקה הציגה המתכננת יעל דורי ( אדם טבע ודין והמועצה הישראלית לבניה ירוקה) את מטרות התכנון הירוק, עקרונות ודוגמאות, חסמים והמלצות בהרצאתה "בנייה ירוקה בתכנון ירוק"

בניה ירוקה  – חלק מתכנון ירוק

מאז הקמת המדינה, המדיניות הרשמית, הציבורית והביצועית היתה בנייה ופיתוח על שטחים פתוחים טבעיים ושטחים חקלאיים בכדי לתת מענה לדרישה למגורים ולפיתוח. לאחרונה התכנון הפך "כלכלי" יותר אך האיום על השטחים הפתוחים נמשך.

מדיניות זו הובילה למצב בו השטח הפתוח הטבעי והחקלאי לנפש בישראל הוא מהנמוכים בעולם גם כשכוללים את שטח הנגב. על 40% משטח המדינה גרים 90% מתושביה, כ- 92% מהתושבים בישראל חיים בישובים עירוניים במדינת ישראל חיים כיום 7.4 מליון תושבים כאשר הצפי הוא שבשנת 2030 יחיו כאן 11.5 מליון תושבים, זאת כאשר הקיטוב החברתי הולך וגדל והדיור מתייקר.

תכנון ירוק בישראל – למה?

הגידול באוכלוסיה יוביל לתהליך דו קוטבי- מצד אחד להגברת הלחץ ולבינוי מוגבר על השטחים הפתוחים תוך ניצול משאבי הסביבה המוגבלים (קרקע, מים וכו') והגדלת הזיהום ופליטות גזי החממה, ומצד שני להגדלת הצורך בשטחים פתוחים לחקלאות ונופש בכדי לשמור על איכות החיים.

איכות החיים בעיר – גורם מכריע בהתפתחות פני הארץ ואם נמשיך "בעסקים כרגיל" אזי יווצר "מעגל קסמים" :

• בניית ישובים חדשים המוביל לפיזור במרחב
• תפיסת קרקע, הקטנת השטחים הפתוחים וצפיפות עירונית נמוכה
• רמת סף נמוכה לשירותים עירוניים ולתחבורה ציבורית כך שרבים מרבים בנסיעות ברכב פרטי
• ירידה באיכות החיים כתוצאה מחוסר במרחבים ציבוריים איכותיים ועלייה בפליטות גזי החממה.
• כשלון עירוני המוביל את האוכלוסיה החזקה לעזוב ליישובים או שכונות חדשים אשר מספקים איכות חיים גבוהה

יתרונות התכנון הירוק

הסביבה העירונית הבנויה וההגנה על הסביבה מתקיימים בסימביוזה מלאה ותלויים אחד בשני:

• שיפור איכות החיים בסביבה הבנויה

• תועלות חברתיות

• חסכון במשאבי הסביבה

• חסכון כלכלי לפרט ולממסד

כלכלה – התייחסות כלכלית

חסכון בעלויות לפרט ולמדינה

סביבה – התייחסות סביבתית לבניה

התייחסות ארוכת טווח בשימוש במשאבים- מים, אנרגיה, קרקע וחומרי גלם

חברה – התייחסות חברתית לאדם

יצירת סביבת חיים מזמינה ללא השפעות שליליות

מטרות התכנון הירוק

1. יצירת מרחבי מחייה איכותיים לכל מגזרי האוכלוסיה.
2. ניצול יעיל ומתמשך של מבנים וקרקע בישובים העירוניים.
3. יצירת סביבה המתייחסת בכבוד לקהילה, לתרבות, לאקלים ולנוף המקומיים.
4. מניעת מפגעים והקטנת זיהום קיים, שמירה על משאבי הסביבה – מים, אויר וקרקע ושמירה על השטחים הפתוחים

נשיג זאת באמצעות הטמעת העקרונות של תכנון ירוק בכל מערכת התכנון

עקרונות התכנון הירוק

• תכנון כוללני ואינטגרטיבי תוך התייחסות לכל תחומי הפיתוח: סביבה, חברה וכלכלה ותוך התייחסות לקהילתיות ולציבור המקומי.
• ציפוף מושכל- ריכוז אוכלוסיה גבוה בסביבה עירונית תוך יצירת נגישות  ועירוב שימושי קרקע
• הקטנת התלות ברכב פרטי על ידי פיתוח מערכת תחבורה ציבורית יעילה ונקיה תוך התייחסות לזמינות קישוריות ונגישות לשימושי הקרקע השונים ועל ידי עידוד הליכה ברגל או רכיבה על אופניים.
• עידוד העירוניות על ידי הגדלה ושיפור המרחב הציבורי תוך החזרת חיי הרחוב ודגש על ערוב שימושים
• הטמעת עקרונות של בניה ירוקה ופיתוח ירוק אשר מצמצמים בצריכת המשאבים.

דוגמאות לתכנון ירוק

פיתוח הסביבה

• יש להעדיף פיתוח של שטחים מופרים ו/או שימור הקיים מבחינת טופוגרפיה ומצאי בשטח
• צמצום הפגיעה בקרקע, בעצים ובצמחייה קיימת באמצעות פעולות לשימור הקיים או העברה ומתן פיצוי
• יש ליצור מרחב ציבורי המורכב ממערך שטחים פתוחים כולל רחבות, גנים, פארקים ומעברים

מרקם ועיצוב השכונה

• יש לקדם  שכונות אשר מחוברות באופן פיסי לשכונות אחרות תוך הימנעות מיצירת רחובות ללא מוצא, בנית מתחמים חד שימושיים ללא קשר פיסי נאות ותחבורה ציבורית או קהילות מסוגרות (Gated Communities)
• יש להעדיף פיתוח בצפיפות גבוהה ובקנה מידה קומפקטי הכולל עירוב שימושים- על מנת לקדם תיפקוד ופעילות עירונית כלכלית-חברתית, יעילות ונגישות לתחבורה הציבורית ועידוד השימוש באופניים וההליכה ברגל.

חסכון במשאבים

מים

• תכנון נכון של ניקוז מי הנגר העילי בשטח ובסביבתו
• השהיית מי הנגר להשקיית גינות
• אצירה של מי הנגר בגינות
• אי סלילה מגרשי חנייה
• עיצוב ערוגות ופתחי עצים במפלס הריצוף
• שימוש חוזר במים אפורים במבני ציבור, תעסוקה ומסחר וכן פיתוח מערכות שכונתיות למטרה זו

לדוגמא – התקנת מערכות אגירה של מי גשמים ושימוש חוזר למים "שקופים" על מנת להשיג את צמצום השימוש במי שתייה לצורך השקיה של גינות או שטחים פתוחים.

אנרגיה

• התייעלות בצריכת האנרגיה בתשתיות עירוניות, מבנים ומוסדות ציבוריים וכן בבניינים פרטיים

לדוגמא – יצור אנרגיה מקומי תוך שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת

• באופן כללי יש לתכנן את העמדת המבנים  להשגת חסכון "פסיבי" באנרגיה, כך גם כיווני הרחובות ומיקום מוקדים ציבוריים

לדוגמא– שימוש באנרגיה סולרית לתאורת חוץ ולרמזורים

אז… למה לא מתכננים ירוק בארץ?

חסם 1: התפיסה הקיימת והחשש מפני בקרב הציבור, אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות

חסם 2: העדר יד מכוונת ורגולציה תומכת, גם כלכלית

חסם 3: עלות הבניה הירוקה או התפיסה שלה כיקרה יותר

חסם 4: היצע חומרים דל

חסם 5: מחסור בידע ובהסברה

חסם 6: הצורך בשינוי הרגלי עבודה ובעדיפות מקצועית

חסם 7: העדר דוגמאות בשטח

כיצד ניתן לקדם את התכנון הירוק בארץ?

1. הובלה של הנושא ע"י משרד ממשלתי אחד – משרד הפנים או המשרד להגנת הסביבה תוך שיתוף פעולה עם משרדים אחרים כמו בריאות, תשתיות, אוצר וכו'

2. ריכוז התקנים וההנחיות ע"י צוות רב תחומי

3. יצירת מסמכי מדיניות והנחיות לתכנון משולב: עירוב שימושים ותחבורה ציבורית ועידוד אמצעי תחבורה חליפיים

4. הכנסת ההנחיות והתקנים לתכנית מתאר ארצית

5.קביעת מדיניות אחידה ברשויות וקביעת הבניה הירוקה כחובה במגזרים מסויימים

6.העדפת פיתוח ירוק (שימוש בגז, תחבורה ציבורית, טיהור שפכים ביולוגי) על פני פיתוח "אדום" (פחם, כבישים, התפלה).

7. קביעת תמריצים כלכליים

8. שילוב עקרונות דמורקטיים – שיתוף ציבור ושקיפות

9. העלאת מודעות הציבור לזכויותיו ולאפשרויותיו