‏‏‏‏‏‏קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת הינה קרינה הנפלטת ממתקני תקשורת – רדיו, סלולארי וטלוויזיה, מכשירי מיקרוגל, מתקני חשמל, שימוש במכ"מ, אינפרא אדום, לייזרים באור נראה ואולטרא סגול,  מכשירים ביתיים – מכונת גילוח, מייבש שיער, מכונת כביסה, שואב אבק, שמיכה חשמלית, חימום תת-רצפתי ועוד.

בשנת 1998 הכריז המכון הלאומי למדעי בריאות הסביבה של ארה"ב על השדה המגנטי בתדר רשת החשמל כ"מסרטן אפשרי", ובשנת 2001 הוכרז ככזה על ידי הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי.

בשנת 2007 ארגון הבריאות העולמי, הבחין בין שני סוגי חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת:

1.    חשיפה אקוטית (לזמן קצר) שמוגבלת ל-1000 מיליגאוס (100 מיקרוטסלה).
2.    חשיפה כרונית (לזמן ארוך) ברמות של 3-4 מיליגאוס (0.3-0.4 מיקרוטסלה).  חשיפה זו קשורה לאפשרות הכפלת הסיכון לתחלואה בלוקמיית ילדים.
בכל הקשור לחשיפה כרונית ממושכת גישת ארגון הבריאות העולמי הינה, כי יש להפחית את החשיפה ככל הניתן על ידי שימוש באמצעים זמינים וזולים.

בהתבסס על עבודות שריכזו עשרות מחקרים מבוססים היטב, קבע הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד להגנת הסביבה, כי אין הצדקה להשקיע בהפחתת החשיפה, כל עוד החשיפה הממוצעת לשדה מגנטי בתדר רשת החשמל, אינה עולה על 2 מיליגאוס (0.2 מיקרוטסלה), בממוצע ביממה, בשל העובדה כי נמצא שרק רמות חשיפה מעבר לכך מעלות את הסיכון לתחלואה בלוקמיית ילדים.

קרינה אלקטרומגנטית בכלי רכב

מטרתו של חוק הקרינה הבלתי מייננת, הינה, "להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, ולהסדיר את העיסוק במקורות קרינה, הקמתם והפעלתם ובמתן שירות למדידת קרינה, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת".

יחד עם זאת, כלי רכב אינם חייבים בהיתר בהתאם לחוק הקרינה הבלתי מייננת. זאת ועוד, מאחר שכלי רכב מהווה עבור רוב האוכלוסייה מוצר צריכה שרכישתו והשימוש בו נעשים, אם בכלל, באופן וולונטרי, המשרד אינו מפקח על היבוא והמכירה של כלי הרכב, מן ההיבט של קרינה.

ככל שידוע למשרד להגנת הסביבה, לא קיימת ברמה העולמית (מדינה או ארגון מקצועי כל שהם) הגבלה כלשהי על שיווק או שימוש בכלי רכב היברידי, בשל החשש מרמת הקרינה העלולה להיפלט בתוכו.
אולם, מאחר שהמשרד להגנת הסביבה מבקש לעודד שימוש בכלי רכב היברידיים על מנת להפחית את פליטת גזי החממה וזיהום האוויר מתחבורה, מצא המשרד לנכון לבחון גם את נושא החשיפה לקרינה מכלי רכב אלו, בהשוואה לרכבי בנזין, בטרם ימשיך בהמלצתו.

בחינת הנושא על ידי המשרד החלה בחודש יולי 2009, בפניה ליבואניות כלי הרכב ההיברידיים בישראל (טויוטה והונדה), בבקשה לקבל את עמדתן בנושא. בהמשך, החליט המשרד להזמין דוחות בדיקה מקיפים ומעמיקים, אשר יבדקו את רמת החשיפה האלקטרומגנטית הבלתי מייננת מכלי רכב היברידיים ומכלי רכב רגילים. לשם כך נשכרו שירותיהן של שתי חברות בלתי תלויות ועצמאיות, שפעלו בפיקוח האגף למניעת רעש וקרינה ותוך שיתוף פעולה מלא עם יבואניות כלי הרכב ההיברידיים; היבואניות שותפו במהלך גיבוש מפרטי הבדיקה, התאפשר להן להעיר את הערותיהן, מרבית הבדיקות בוצעו בסוכנויות שלהן ובכלי רכב שהן העמידו לרשות הבודקים.

לאחר עיבודם הראשוני של הדוחות מטעם שתי חברות הבדיקה ששכר המשרד, הם נשלחו לקבלת תגובה מיצרניות כלי הרכב. תגובותיהן אישרו את הממצאים לעניין רמת החשיפה לקרינה, אולם טענתן התמקדה בכך, שהמלצת ארגון הבריאות העולמי עומדת על סף של 1000 מיליגאוס.

יש לציין ככלל, כי תנועת צמיגי הרכב יכולה גם היא לייצר קרינה. השדות המגנטיים מצמיגים אופייניים במידה שווה לכל כלי הרכב, כולל כלי רכב היברידיים, ללא תלות בדגם רכב זה או אחר. גלגלי כלי הרכב השונים, פועלים בתדר נמוך מאוד והקרינה הנובעת מהם אינה מהווה כל סכנה בריאותית. לפיכך ועל מנת לנטרל השפעה זו, בבדיקות שהוזמנו על ידי המשרד להגנת הסביבה ניטרלו הבודקים את השפעתם האפשרית של הצמיגים, הן בכלי רכב ההיברידיים והן בכלי רכב  הרגילים.

ביום 28 בינואר 2010, התכנסה, לבקשת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ועדת המומחים הממלכתית ציבורית לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל בראשות ד"ר אלי שטרן, לדון בנושא חשיפה לשדות מגנטיים בכלי רכב והמליצה המלצותיה בנושא לשיקול דעתו של המנכ"ל. יש לציין, כי וועדה זו הינה וועדת מומחים המורכבת ממיטב המומחים בתחום בארץ (כ-12 חברים) – מהאקדמיה, משרדי הממשלה הרלוונטיים, ארגונים סביבתיים ואחרים.

חשוב לציין, כי ועדת המומחים ציינה גם היא, כי "לא ידוע לוועדה על ארגון מקצועי או על מדינה כלשהי בעולם, שהטילו מגבלות כלשהן על שיווק ו/או שימוש ברכב היברידי כלשהו, בגין השדות המגנטיים הגבוהים יחסית העלולים להיווצר בתוכו, במקרים מסוימים, במהלך נסיעה; וזאת, הן באורח אבסולוטי והן בהשוואה לרכבי בנזין ודיזל רגילים".

לאור המלצות ועדת המומחים, עובדו התוצאות הגולמיות שהתקבלו בבדיקות לעיל, על בסיס הנחה מחמירה של שהייה ממוצעת בת 18 שעות שבועיות ברכב, שהיא שונה מהותית מחשיפה לרשת חשמל אשר מניחה חשיפה קבועה במשך כל שעות היממה.

להלן טבלה המדגימה את רמת החשיפה הממוצעת השנתית בכל מושב, בכלי רכב השונים שנבדקו, על פי הנחה מחמירה של שהייה ממוצעת בת 18 שעות שבועיות ברכב*:

*הנתון הינו תוצאה של ממוצע של ערך חשיפה מירבי ביחס להנחה של שעות שהיה ממוצעות ברכב (18 שעות שבועיות) ובשקלול ההנחה כי קיימת חשיפה קבועה של 1 מיליגאוס.

תוצאות הבדיקות המפורטות, מפורסמות באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

סיכום הממצאים

עמדתה הכללית של ועדת המומחים בנושא שדות מגנטיים מרשת החשמל היא, כי "יש לשאוף להפחתה משמעותית של מספר התושבים החשופים דרך קבע ואף באורח זמני, לעוצמות ממוצעות של שדה מגנטי מרשת החשמל, הגבוהות מהערכים שהוזכרו בספרות המקצועית כעלולים לגרום לתוספת סיכון בריאותית".

בהסתמך על הידע שנצבר בנושא מתקני חשמל כאמור לעיל, ועדת המומחים קבעה, כי בהקשר של כלי רכב, יש להגביל את החשיפה "באופן שחשיפת בודד מן הציבור לא תעלה בממוצע שנתי, על מיליגאוסים בודדים, בכפוף להפעלה מושכלת של עקרון הזהירות המונעת".

על פי תוצאות המדידה, קבעה הוועדה, כי "הערך הגבוה ביותר של שדה מגנטי שהתגלה במצב נסיעה בנקודת בדיקה מסוימת באחד הרכבים שנבדקו הצביע על חשיפה שנתית ממוצעת של כ-5.5 מיליגאוס, בהנחה מחמירה של 18 שעות בשבוע ברכב בנקודה זו… הערכים המקבילים בדגמים אחרים היו נמוכים במידה משמעותית" (ההדגשות אינן במקור).

יודגש שוב, כי קיים שוני מהותי בין ההתייחסות לחשיפה כרונית וכפויה משדה מגנטי ממתקני רשת החשמל לבין חשיפה לשדה מגנטי מכלי רכב, לעניין משך החשיפה.שכן, ההנחה המחמירה של ועדת המומחים היא של חשיפה בת 18 שעות בלבד בשבוע מכלי רכב, בעוד שהציבור חשוף לקרינה מרשת החשמל בבתי מגורים או במקומות עבודה באופן קבוע ומתמשך .

דהיינו, שלא כמו ברשת החשמל, המתאפיינת בשדות מגנטיים הנכפים על הציבור למשך זמן ממושך באופן יומיומי (שלא בהכרח מרצונו), מדובר כאן במוצר צריכה הנתון לשיקול דעתו המלא של הצרכן, בדומה לטלפון סלולארי ו/או מכשירי חשמל ביתיים.

לאור השוני האמור לעניין משך החשיפה, המשרד להגנת הסביבה אינו ממליץ להתייחס לחשיפה לשדה מגנטי בתוך רכב בדומה לחשיפה לשדה מגנטי סביב מתקני חשמל, ככל שאין מדובר בשימוש תעסוקתי (משך זמן המוגדר ככרוני) ברכב.

לסיכום, לאור הממצאים (רמת החשיפה ומשכה) ולאור המלצת הוועדה, לא ניתן לקבוע, כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. לפיכך, עמדת המשרד להגנת הסביבה הינה, כי הוא אינו מסיר את המלצתו לגבי השימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר בכלל, ובכלי רכב היברידיים בפרט.

בנוסף, במטרה לאפשר לרוכשי כלי הרכב להשוותם גם מן ההיבט של חשיפה לקרינה, במידה וירצו לעשות כן, פונה בזאת המשרד להגנת הסביבה, ליבואני כלל כלי הרכב בישראל, בבקשה לקיים בדיקה מטעמם בכל הדגמים (לרבות כלי רכב רגילים, משאיות, אוטובוסים וכיו"ב), במעבדות שהוסמכו על ידי המשרד ועל פי מפרט שנקבע על ידו ומצורף בזאת.
המשרד להגנת הסביבה יפנה ליצרניות כלי הרכב וידרוש מהן לפעול לצמצום מתמיד של החשיפה לשדה מגנטי ברכבם, ככל שתמצא.