ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת חוק האריזות של המשרד להגנת הסביבה. על פי הצעת החוק תצומצם יצירת פסולת אריזות מיותרת, יעודד שימוש חוזר, מיחזור, והפחתת כמות הפסולת המועברת להטמנה. החוק כולל הסדר מקיף לטיפול באריזות בישראל, המבוסס על עיקרון מרכזי של אחריות יצרן, לפיה מוטלת האחריות על יצרן או יבואן לטפל באריזות של מוצרים המיוצרים או מיובאים על ידו למכירה בישראל ולשאת בעלות המלאה הכרוכה בכך.

לדברי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "הטלת אחריות על היצרנים והיבואנים למחזר את הפסולת תאפשר לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בתהליך המחזור, באמצעות הפרדת הפסולת לפחים שונים. בכוונתי להמשיך ולהוביל את מהפכת הטיפול בפסולת בישראל, עד להגעה ליעד השאפתני של אפס פסולת שעוברת להטמנה"

ישראל מוצפת בפסולת

במדינת ישראל כמות הפסולת גדלה בשיעור של כ-5%-3% בכל שנה. כל תושב מייצר בכל יום, בממוצע, כ-1.6 ק”ג אשפה. בסך הכול מצטברים בישראל כ-5.4 מיליון טון פסולת עירונית בשנה. משקל פסולת האריזות בישראל מוערך בכמיליון טון בשנה. פסולת זו תופסת נפח רב באתרי ההטמנה, דבר הגורם לבזבוז משאבי קרקע יקרים ולפליטה מוגברת של גזי חממה.

הצעת החוק דומה למודל האירופאי, הנוהג לפי עקרון "אחריות יצרן" – בעל המותג של המוצר הארוז ו/או הגורם שיוזם את ייצור המוצר הארוז, נושא בעלות הכרוכה בכך. ברוב מדינות אירופה, שיעור המיחזור וההשבה עולה על 50 אחוזים. התשתיות שהוקמו כדי לטפל בפסולת האריזות מאפשרות לפתח את מיחזור כלל מרכיבי הפסולת.

מה אומר החוק החדש?

סוג האריזות – בהתבסס על הדירקטיבה האירופאית, החוק יחול על אריזות מחומרים שונים וממגוון רחב של מוצרים (ביתיים ותעשייתיים גם יחד), בהבחנה בין אריזה רב פעמית לאריזה חד-פעמית, מתוך כוונה לעודד את השימוש באריזות רב-פעמיות.

היקף המחזור – היצרנים והיבואנים יהיו מחוייבים עד שנת 2014 למחזר 60% מסך משקל האריזות של המוצרים שנמכרו או יובאו בכל שנה. יצרן יהיה חייב לעמוד ביעד מיחזור שנתי לפי סוג החומר – אריזות מזכוכית, נייר וקרטון- 70 אחוזים; מתכת – 65 אחוזים; פלסטיק ועץ- 40 אחוזים (מיכלי המשקה הגדולים הכלולים ביעדי המחזור שנקבעו לגביהם בחוק הפקדון, יכללו גם במסגרת יעדי המחזור של הפלסטיק בחוק זה).

סימון אריזות – לשם יישום החוק, יצרן יסמן על כל אריזה מידע לגבי ייעוד האריזה למיחזור, השבה או שימוש חוזר, סוג חומר הגלם ומשקל האריזה, תכולת החומרים המסוכנים באריזה וזהות ההתאגדות המוכרת ממנה מקבל היצרן שירותים. כמו כן, תחול על היצרן החובה לרשום ולדווח על היקפי האריזות עליהם הוא אחראי.

אפס פסולת להטמנה – בהתאם למדיניות הכוללת לטיפול בפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה, כצעד משלים לפעולות אחרות של המשרד, ובמטרה להגיע לשיעורי מיחזור והשבה מקובלים במדינות מפותחות, החל מינואר 2020, תאסר הטמנת פסולת אריזות באתרי הטמנה.

פוטנציאל לעשרות אלפי משרות חדשות

התועלת המרכזית הצפויה מהחוק המוצע היא החיסכון הצפוי בעלויות הישירות והעלויות החיצוניות של הטיפול בפסולת במתכונתו הנוכחית. כמו כן, יעודד החוק פיתוח של תעסוקה מקומית בתחום המחזור וההשבה (פוטנציאל הגדלת התעסוקה בהיקף של כ 20,000-50,000 מועסקים בישראל, לפי חישוב של 10-15 משרות על כל 1000 טון פסולת); ייעול וחסכון בתהליכי ייצור בתעשיה – חיסכון במשקל האריזה, מעבר לשימוש בחומרי גלם סביבתיים יותר ועוד; שיפור מעמדה של תעשיית המזון ומוצרי הצריכה הישראליים, על ידי התאמתה לסטנדרטים בינלאומיים. ברשויות יוקמו תשתיות של מיון של פסולת לסוגים שונים, בנגישות גבוהה לציבור – ההפרדה במקור של זרמי פסולת שונים נועדה להגדיל את שיעורי המיחזור ואת איכות תוצרי המיחזור המתקבלים.

גובה הקנס המוצע לגבי אי עמידה ביעדי מיחזור הוא 5,000 ₪ לכל טון שלגביו התקיימה הפרה. לגבי מרבית הוראות החוק נקבע עיצום כספי בסכום של כ- 67,000 ₪. לגבי הפרת איסור על הטמנת פסולת מוצע עיצום כספי בסכום של 202,000 ₪, שכן מדובר בהפרה בעלת השלכות סביבתיות מעשיות.