חברת Aora פיתחה עם מכון ויצמן למדע מערכת סולארית היברידית מודולארית המאפשרת הקמת תחנות כח ביחידות מודולאריות. פגשנו את צוות ההנהלה למרגלות מגדל השמש בסמר.

צילום: אאורה

מאת: ארנון מעוז ויניב פילדסט

אנרגיה תרמו סולארית מנצלת אנרגיה מהשמש לחימום נוזל או גז כפי שנעשה בדוד השמש, אך חימום מים יוצר אנרגיית חום ולא אנרגיה חשמלית. רוב תחנות הכוח המופעלות באמצעות אנרגיה תרמו סולארית ממירות את אנרגיית החום שיוצרת השמש לאנרגיה חשמלית על ידי ריכוז קרני שמש בעזרת מראות קעורות או שטוחות לקולט שמש אשר מחמם נוזלים, הופך אותם לקיטור ולחץ הקיטור מניע טורבינה המייצרת חשמל.

חברת AORA הישראלית פיתחה בשיתוף פעולה רב שנים עם מכון ויצמן למדע ברחובות מערכת סולארית היברידית מודולארית המאפשרת הקמת תחנות כח ביחידות בסיס תרמו-סואלריות של 100 קילווואט ליחידה. המבנה המודולארי מאפשר להקים באופן הדרגתי תחנות כח גדולות ע"י שרשור של מספר רב של יחידות בסיס. העובדה שהתחנה היא היברידית מאפשרת להפעיל את הטורבינה על מגוון רב של דלקים גם כאשר השמש לא זורחת, ועל ידי כך לספק חשמל למערכת 24 שעות ביממה.

פגשנו את צוות ההנהלה של החברה למרגלות מגדל השמש בסמר, חיים פריד – המנכ"ל, אריק קריג – מנהל תחום מערכות וטורבו מכונות ויובל סוסקינד – מנהל התפעול, כדי להתרשם ממקור ראשון מהטכנולוגיה ומהפרוייקט התרמו סולארי הראשון בארץ המחובר לרשת.

איך התחלתם את הפרוייקט והאם קיבלתם תמיכה ממשלתית לביצועו?

חיים פריד: "הטכנולוגיה של הפרוייקט התחילה להתפתח בסביבת המדען הראשי בסביבות שנת 2000. נכנסנו לקיבוץ סמר אחרי שגייסנו כסף לפני כשנתיים מקרן בארה"ב. הקמת המערכת נעשתה ללא תמיכת המדינה. המתקן הזה קיבל רישיון ומחובר לרשת כבר מאמצע 2009. המתקן מייצר 100 ק"ו והוא מודולארי. בסביבה הזו (דרום הערבה) ניתן להתקין כ-200,000 קוט"ש בעזרת הטכנולוגיה.

"התחנה היא מודולארית. אבן הבניין נשארת באותו הגודל ואנו בונים את התחנות אחת ליד השניה. היא לא צריכה להיות מחוברת, הכל בהתאם לשטח וזה מאד גמיש, בניגוד למה שקורה עם אנרגיה פוטוולטאית. המערכת היא פשוטה, אם הותקנו 50 יחידות כאלה ויש תקלה ביחידה אחת או שצריך לעשות תחזוקה, רק מקטע אחד מפסיק לעבוד וכל השאר ממשיכים לייצר חשמל. כך שזה מאד נוח לרשת ולצרכן."

כמה עולה לבנות מערכת כזו?

"הקמת יחידה של 100 קילו-וואט עולה בסביבות 500 אלף דולר, למתקן של 5 מגה-וואט צריך להכפיל את הסכום הזה ב-50."

יובל סוסקינד: "צריך להבין שכרגע בלתי אפשרי להקים מערכות תרמו-סולאריות בארץ מכיוון שהמדינה אינה מעודדת הקמת מתקנים כאלה בעזרת רגולציה והתעריף שהיא מציעה תמורת החשמל המיוצר בטכנולוגיה זו נמוך מאד ולא משתלם כלכלית."

מרגישים מקופחים או שמזלזלים בטכנולוגיה שלכם?

חיים פריד: "אנחנו לא מרגישים מקופחים, היה לנו דין ודברים מול רשות החשמל תקופה ארוכה כשהעלינו להם את הרעיון בפעם הראשונה. בעצם רצו לנסות את המערכת שלנו ולראות איך היא מתחברת לרשת, איך מונים את החשמל ואיך מטפלים בצריכת הדלק. כרגע הם לא מוכנים להחיל את התעריפים הגבוהים של המערכות הפוטו-ולטאיות על מערכות מהסוג הזה."

אריק קריג: "בענף הפוטו-וולטאי קבעו מדרגות של 50 קילו-וואט, 5 מגה-וואט, בתרמו אין מדרגות ואין הבדל בין התעריפים."

אתה חושב שזו טעות להתמקד רק במערכות סולאריות פוטוולטאיות?

"שאל את חברת החשמל מה הם מעדיפים, טכנולוגיה פוטו-וולטאית או טכנולוגיה שיכולה לספק קיבולת (capacity)? פוטו-וולטאי זו טכנולוגיה נהדרת, אך יש לה את הבעיות שלה והיא לא יכולה לספק את הקיבולת הנדרשת לרשת. הטכנולוגיה ההיברידית נותנת קיבולת לחברת החשמל על פי דרישה. אפילו אם כל הארץ תכוסה במערכות פוטו-וולטאיות, חברת החשמל לא תוכל להתקשר ולבקש – עכשיו תייצרו לי חשמל…"

איפה אתם רואים את החברה ב-2025? מה החזון שלכם?

"ב-2025 אנחנו נהיה בכל מני מקומות בעולם שבהם נוכל לנצל את היתרונות המלאים של המערכת, שזה גם החשמל וגם החום השיורי, בשביל לתת פיתרון כולל שיתן חשמל, חום וישלב גם טיפול בפסולת שממנה יופק ביוגז להפעלת המערכת 24 שעות. לפני זה, נקים מערכות יותר פשוטות המחוברות למערכת במקומות קצת יותר קרובים. צעד צעד."

יש לכם 60 שניות בכנסת להגיד את דבריכם, מה אתם אומרים?

יובל סוסקינד: "המדינה שלנו התברכה בשמש רוב ימות השנה ולכן מתאימה לנצל את אנרגיית השמש בצורה מקסימאלית, עובדה היא שבכל בית בישראל יש היום דוד שמש שמשתמש באנרגיה הזו כדי לחמם מים. זו טכנולוגיה דומה, גם היא תרמו-סולארית. תמיכה בתעשייה הזו לא רק תעודד עבודה ותזין את התעשייה, היא תזין גם את האקדמיה והמחקר. שימו לב שכל החברות הגדולות כמו סולל ולוז יוצאות לחו"ל עם הטכנולוגיות שלהם. אנחנו גם נצא לחו"ל. חבל שישראל לא תנצל את המשאב שלה כדי לקדם את שוק העבודה, את האקדמיה בתחום ואת התעשייה כולה."

כנס אילת אילות הבינלאומי השלישי לאנרגיה מתחדשת התקיים בפברואר 2010 סימן את תחילתו של עידן חדש בעולם האנרגיה הירוקה בישראל, בכנס בו השתתפו למעלה מ-1500 אנשי תעשיית האנרגיה המתחדשת, נציגי ממשלה, משקיעים ומשלחות מ-25 מדינות ברחבי העולם הוצגה המדיניות החדשה של משרד התשתיות, התקיימו פאנלים מקבילים בנושאים מגוונים בלוח זמנים צפוף, הושקה החברה הראשונה לייצור מערכות סולאריות בישראל ונוצרו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות וחברות בעולם.

פגשנו בכנס את ד"ר פנחס דורון, המדען הראשי של AORA.

ספר לנו בקצרה על תחנת הכוח שהקמתם בסמר

"תחנת הכוח בסמר היא התחנה הסולארית תרמית הראשונה בישראל והיא גם התחנה התרמית עם יחידה מודולרית הראשונה בעולם שפועלת באמצעות טורבינת גז המייצרת חשמל וגם מספקת חום קרוב לצרכן, מה שאנו קוראים בחברה – community Solar – שמש לקהילה.

"בארץ אנו נתקלים בתמיכה של אנשי האזור המעודדים ומעוניינים לראות את הפרוייקט הזה פורח. עבדנו הרבה כדי לקבל את כל האישורים הנדרשים והיינו הראשונים לקבל רישיון התחברות לרשת. הבעיה היא שאת התחנה הבאה נתקשה להקים בישראל בגלל התעריפים שקיימים היום, וגם עם המסמך שקיים היום ועומד בפני שימוע, נתקשה מאד לבנות תחנות נוספות בארץ. התנאים במקומות אחרים כמו ספרד שבה היינו לאחרונה, וגם איטליה, הולכים להיות כל כך הרבה יותר טובים שנהיה חייבים ללכת לשם לצערי."

ומה לגבי תמיכה של הממשלה בנושא? משהו צפוי להשתנות?

"בביקור של השר אצלינו אתמול, הוא ראה והבטיח לנסות לקדם את התמיכה בדברים האלה. אנחנו מקוים שזה יקרה. בעבר היינו צריכים להמתין שהתעריף ייקבע, אך גם כשהוא נקבע, הוא לא היה מספק. היום התעריף עומד על כ-86 אגורות לק"ו שעה, ואנחנו מדברים כמובן על תרמו סולארי. בפוטוולטאי לשם ההשוואה מדברים על תעריף שהוא גבוה בהרבה עשרות אחוזים מהתעריף הזה על אותו סדר גודל של תפוקה. התעריף שקיים בשימוע ועומד על הפרק עומד על שקל וקצת לקוט"ש במתקנים כמו שלנו. יש לנו בעיה במצב הזה, וכואב לנו. הטכנולוגיה פותחה בישראל, בעיקר במכון ויצמן ואנו מצפים דווקה לתמיכה של המדינה. היינו רוצים לראות את הטכנולוגיה מיושמת וחיה כאן בישראל".

"הטכנולוגיה שלנו פונה לנישות שמעט מאד מסתכלים עליהם. טכנולוגיה סולארית תרמית מבוזרת ביחידות קטנות עם צריכת קרקע מאד גמישה ונמוכה. העניין הוא גדול מאד במקומות שונים בעולם. צורת ההפעלה ומקומות ההפעלה יוצרים הרבה מאד עניין, יכולה ליצור מקורות תעסוקה רבים מכיוון שלב הטכנולוגיה, הניהול שלה יתבצע בארץ. החוכמה תישאר בארץ וכך גם הדורות הבאים."

מה לגבי הרגולציה?

"הרגולציה שמכסה אותנו היא אותה רגולציה של התעריפים מ-2006 שבמסגרתה אנחנו הראשונים והיחידים שקיבלו רישיון וזה מכיוון שהמתקן שלנו הוא להדגמה. אף אחד אחר לא ביקש אישורים תחת הרגולציה הזו. הרגולציה עומדת בתהליכי שימוע ברשות החשמל אבל השינוי לא משמעותי. תעריף של 1.05 ש"ח לא יעלה אותנו על מסלול טוב יותר".

"בגדול הייתי רוצה שלא תהיה אפליה בין טכנולוגיות. אם אתה רוצה סולארי, אל תפלה בין טכנולוגיה אחת לאחרת. היינו מצפים שהתעריף יהיה לפחות ב-20-30% יותר גבוה. אפשר להגביל את המכסות כדי למנוע הסתערות, אבל ככל שנתקרב לייצור המערכות שלנו בייצור סידרתי, אפילו בסדר גודל לא גדול במיוחד, הצורך בתמיכה הזו ילך ויקטן."

ומה החזון לגבי תחנות תרמו סולאריות כמו שלכם?

"החזון שלנו הוא לשים תחנות כוח כאלה בסמוך לקהילות, גם מחובר לרשת וגם לא מחובר לרשת בכל המקומות בעולם עם שיתוף הקהילות. חשמל לקהילה. המערכת התרמו סולארית שלנו היא היברידית, מה שאומר שמבחינה טכנולוגית היא מאפשרת לספק חשמל לפי צריכה כל הזמן על ידי תוספת דלק, ומדובר בדלק ירוק המיוצר מזבל או מחומר אורגאני. היא מאפשרת ניצול נכון ומתן מענה כולל ומקיף לצרכי האנרגיה של הצרכן, ובניגוד לרוב המערכות הפוטוולטאיות, החלק הארי שממנו נבנה המתקן מיוצר בישראל, וזה בניגוד למערכות הפוטוולטאיות. את זה צריך לקדם."