ברחבי העולם תחום אנרגיית הרוח מהווה מקור אנרגיה נקייה המספק חשמל במחירים המתקרבים לעלויות ייצור חשמל מפחם. אך בישראל שטופת השמש מערכות סולאריות מכסות את גגות המבנים בישראל בעוד טורבינות רוח מוכרות פחות לציבור הרחב. הסיבה לכך היא הבעיות העומדות בפני יזמים המתכננים להקים חוות רוח בישראל.

הבעיה הראשונה היא שכדי להציב את טורבינות הרוח במיקום בו יפיקו את כמות החשמל הטובה ביותר יש צורך במדידות של נתוני הרוח לאורך זמן. המכון המטאורולוגי מספק חלק מהנתונים הבסיסיים באמצעות אטלס רוחות ובו נתונים על איזורים שונים בארץ אך מדידות המכון נעשו בחלקן בגובה נמוך ואינם משקפות את נתוני ייצור אנרגיית הרוח בפועל. גם צה"ל מחזיק במאגר נתונים משלו שאינו זמין, כך למעשה מדידות של גופים שנעשו בכספי משלם המיסים אינן זמינות לציבור. זמינות המידע נחוצה גם כדי להעריך בצורה מדוייקת את פוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל ואת הרגולציה הנדרשת לניצול מירבי של אנרגיית הרוח.

מומחי אנרגיית הרוח על בעיות הענף בישראל

צילום ועריכה: ארנון מעוז

לדברי מרק סגל סמנכל שיווק ומכירות בחברת טכנוספין המפתחת ומייצרת במפעלה בארץ טורבינות רוח קטנות, קיימים גופים נוספים המחזיקים בנתוני מדידות רוח כמו משרד החקלאות וחברת החשמל שאינם חולקים את המידע עם הציבור. לדבריו המפה היחידה של המכון המטאורולוגי הזמינה לכולם היא של הנגב והערבה אך מדובר במפה מיושנת שאינה מספקת נתונים מדויקים. מרק מציע לאמץ את המודל האנגלי שם קיים מאגר נתונים חופשי ברשת האינטרנט.

בכנס אילת אילות פגשנו את ד"ר אילן סתר, שכיהן כסגן מנהל השירות המטאורולוגי למחקר פיתוח ויישומים ואת יבגני קושרובסקי מנהל פיתוח עסקי בחברת קלין אלקטריק העוסקת במדידות סקר משטר רוחות והכנת נתוני אנרגיית רוח לקראת הקמת פרויקטים.

האם נתוני אנרגיית הרוח זמינים לציבור הרחב?

ד"ר אילן סתר

"יש נתונים של השירות המטאורולוגי שאנחנו מוכנים לספק לציבור, יש נתונים של איגוד ערים וגופים אחרים. הנתונים של הצבא כרגע לא זמינים. יש גם חברות פרטיות שישמחו להעמיד את הנתונים שלהם לרשות הציבור".

יבגני קושרובסקי

"השירות המטאורולוגי הוא המקור לנתונים שלנו ואנחנו לא באים לערער עליו, כמובן שצריך לקחת בחשבון מקדמי תיקון שיש לנו.

המוצר שלנו הוא שירות סקר רוח לקראת ההתקנה, אנחנו מספקים שירות של בחירת המיקום הטוב ביותר להקמת טורבינות הרוח. מדידות רוח מדויקות וניתוח התוצאות וגם המלצה לגבי זמינות משאבי הרוח באתר ההתקנה".

איפה כדאי להקים טורבינות רוח גדולות?

ד"ר אילן סתר

"אני ממליץ כדי ללכת על בטוח להקים תחנות בדרום, איזור של לוציפר (קרוב לערד), והאיזור של מצפה רמון. באיזורים אלו יש הרבה שטחים פתוחים ופחות התנגדות של גופים ירוקים להקמת טורבינות בטענה של פגיעה בנוף. יש פוטנציאל גדול לניצול אנרגיית הרוח במקומות כאלו במיוחד לטורבינות בהספק של 750 קילו-ואט. גם באיזור הרי אילת נערכו מדידות והאיזור נראה מבטיח גם שם".

יבגני קושרובסקי

"אני מצטרף להמלצה של אילן, הנגב הוא איזור טוב להשקעה באנרגיית רוח וניתן לראות את הנתונים הטובים באטלס של השירות המטאורולוגי. יש גם איזורים טובים בגולן אבל שם יש את הנושא הפוליטי".

מה הפוטנציאל לייצור חשמל מאנרגיית רוח בישראל?

יבגני קושרובסקי

"ניתן לייצר 15% מצריכת החשמל של ישראל מאנרגיית רוח, כ-1500 מגה-וואט. צריך להשקיע גם באנרגיה סולארית וגם באנרגיית רוח, אבל כשמדובר בייצור חשמל בהיקפים גדולים יש עדיפות לרוח".

ד"ר אילן סתר

"אני יותר פסימי, מעריך את פוטנציאל אנרגיית הרוח בסביבות 500 מגה-וואט בלבד".

טורבינות רוח לעשירים בלבד

נראה שבישראל ניתן להקים טורבינת רוח רק אם יש ליזם מימון לביצוע סקר רוח. אבל מה לגבי הציבור הרחב שמתעניין בהצבת טורבינת רוח קטנה בחצר הבית? חנן עינב לוי מהקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות מתאר את החסמים שקיימים בתחום ומה נדרש כדי לשנות את המצב.

מה אתה מנסה לקדם בתחום אנרגיית הרוח?

"יש היום תעריף לניצול אנרגיית רוח, אבל מדידות של הרבה גופים שנעשו בכספי משלם המיסים אינן זמינות לציבור. אם אנו רוצים לקדם את נושא אנרגיית רוח, צריך ליצור מודל דומה למדינות אחרות שיצרו מודלים כמו מודל הנובל של אנגליה או אוניברסיטת טקסס המאגדות נתונים שיהיו זמינים לציבור, כל אחד יוכל לדעת אם יש סיכוי לרוח באיזור מסויים או לא. בכל מקום שבו מתכוונים להציב טורבינת רוח צריך כמובן לבצע מדידה, אבל כיוון התחלתי הוא משהו שמשנה לגמרי את תמונת החיפושים".

האם לא ניתן להסתמך על שירות המדידה של המכון המטאורולוגי?

"בפירוש אפשר, אבל המדידות שלהן לא תמיד נעשו לטובת ייצור אנרגיית רוח ויש גם הרבה מדידות ישנות שנעשו בגבהים של 3.5 מטרים שהם אינם מספיקים. צריך לעשות מדידות עם תחנות חדשות בגבהים הנכונים. בכל מקרה, גם הנתונים של המכון המטאורולוגי צריכים להיות זמינים לציבור כדי לעשות בעצמנו את האנליזה".

אם משקיע רוצה עכשיו לבוא ולבנות, יש לו את כל הנתונים?

"התשובה היא לא. הוא צריך ללכת דרך הרבה מאד גופים ובפירוש לא נוח לו לקבל את כל הנתונים. דווקא ליזמים בדרך כלל יש את הכסף והם יכולים להרשות לעצמם לעשות את הפרוצדורה הזו, אבל אם אנחנו מדברים על כל אדם מן השורה שמעוניין להקים טורבינה פרטית, הוא לא יודע בכלל אם יש לו רוח מספקת ולא ירצה לשלם על מדידות".

"בשורה התחתונה, התמריץ הניתן על ידי המדינה של 1.65 ש"ח לכל קילווואט שעה המיוצר באמצעות אנרגיית רוח הוא חלקי ללא המדידות. אם לא נעשה עבודה כנה ומהירה כדי לסדר את המצב הזה, לא נגיע למימוש אמיתי של הפוטנציאל הגלום באנרגיה זו ולא נגיע ליעדים של 30 מגה-ואט בקצב שצפו".