אחר תקופה בת חודשיים בה הושבת הענף הסולארי עקב סיום פתאומי של המכסות שהוקצו לאנרגיה סולארית חוזר החיוך לפניהם של העוסקים בתחום וקובעי המדיניות. התכנית החדשה מציעה ליזמים בסיס בטוח להתפתחות עסקית כמו למשל הקמת מערכות סולאריות ביתיות ועסקיות ללא הגבלה בישובי הפריפרייה.

משתתפי פאנל יישום מפת הדרכים לקראת אנרגיה מתחדשת בישראל – צילום: יניב פילדסט

לאחר תקופה בת חודשיים בה הושבת הענף הסולארי עקב סיום פתאומי של המכסות שהוקצו לאנרגיה סולארית חוזר החיוך לפניהם של העוסקים בתחום וקובעי המדיניות. התכנית החדשה מציעה ליזמים בסיס בטוח להתפתחות עסקית כמו למשל הקמת מערכות סולאריות ביתיות ועסקיות ללא הגבלה בישובי הפריפרייה.

כעת הכדור עובר למגרש של רשות החשמל שאמורה לפרסם את התעריפים החדשים לתחומי האנרגיה המתחדשת שפורסמו. הקצר המתמשך בין משרד התשתיות לרשות החשמל מנע מהגופים לשתף פעולה ולצאת בהסדרה מתואמת שתניע מיידית את הענף. המחלוקת בין הגופים נסובה בין היתר סביב תעריפי החשמל אותם הוזילה הרשות למרות התנגדותו הנחרצת של שר התשתיות.

בפאנל יישום – מפת הדרכים לקראת אנרגיה מתחדשת בישראל שנערך במסגרת היום השני של כנס אילת-אילות המתקיים השבוע דנו המשתתפים במפת הדרכים ליישום המדיניות הממשלתית בתחום האנרגיה הירוקה עליה הכריז משרד התשתיות השבוע מבחינת הטכנולוגיות, רגולצייה ומימון.

אילן סולימאן – סגן יו"ר רשות החשמל

למה בעצם התחלנו את כל התהליך, מה הרגולציה בעצם רוצה לעצב במדינת ישראל? אשים דגש על מספר דברים עיקריים שהם המנוע שיוביל להצלחה. אני שומע הרבה שאנרגיה סולארית זה עדיין יקר ועדיף לעשות התייעלות אנרגטית.

תופעת הגלובליזציה היא תופעה משמעותית והיא זו שמובילה את העולם למעבר לאנרגיות מתחדשות. ביטחון אסטרטגי ושיקולים אחרים הם נקודות חשובות אך לא היחידות ולא אגע בהן היום. הערכה אישית שלי כאיש פרטי היא כי היעדים שנקבעו ע"י הממשלה הם ראשוניים ויגדלו כשהתחום יתפוס תאוצה והמחירים ירדו. בלי ה-50 מגה ואט של המערכות הפוטו וולטאיות לא היינו יודעים איך השוק פועל ואיך לנהל אותו. לכן היה חשוב לבצע את המהלך הראשוני כדי להכשיר את המערכת ולפתור סוגיות בעיתיות שנובעות ממנו. דעת הקהל חשובה מאד והיא מוכנה לשינוי.

כרגולטור, אחד הדברים שאנחנו הבנו הוא שהרגולטור מכתיב את השוק. זה דבר שהשתדלנו להמנע ממנו. כל החלטה שלנו כרגולטור יכול להיות חיים או מוות לגבי היזמות, אנחנו צריכים להיות מודעים לזה כאשר אנחנו מקבלים החלטות, השתדלנו להיות מודעים לזה ולהמנע משינויים תכופים וגדולים. אנו כרגולטורים צריכים להבין שבעולם היזמות לא עובדים לפי הספר אלא מחוץ לקופסא, וזה מה שיתן ליזמים לפעול בביטחון.

השתלבות נכונה במשק החשמל היא הכרח והתנאי לפעולה. אנו מסתכלים 10 שנים קדימה כדי שגם בעתיד משק החשמל יעבוד נכון. לכל התהליך יש מחיר ומי שמשלם אותו הוא הצרכן. הלוואי שלא היינו צריכים לתמוך כלכלית באנרגיות מתחדשות, אבל זה לא המצב. כאשר הטכנולוגיות יתחרו במחירי השוק, הכל יהיה פשוט יותר ויעבוד לבד, אבל עכשיו צריך לעודד את זה.

צריך לבדוק גם את פוטנציאל הרוח שאני חסיד שלו, ומבחינת התמהיל צריך לבדוק מה יכול להיכנס ולאיזו תקופה. כשאנחנו מסתכלים קדימה, הדבר הכי חשוב הוא התכנון קדימה. צריך מודעות תשתיתית ולהבין איך אנרגיות מתחדשות משפיעה על מערך הייצור של חברת החשמל. היא משפיעה על סוגי התחנות, מספר התחנות וכו', בטח כשמדובר על 4000 מגהוואט. צריך להסתכל על שני הצדדים של המשוואה.

המציאות מעידה שרוב האנרגיה המתחדשת תהיה באיזור הדרום וכרגע התשתית לא בנויה בצורה כזו. אם אנו רוצים לממש את חזון בן גוריון צריך להכשיר את התשתיות עכשיו, ואם לא, מה שלא נרצה לעשות, זה לא יוכל לקרות. להכין את התשתית יקח כמה שנים ולכן זו הנקודה שבה צריך למקד את מירב המאמצים. חברת החשמל היתה הגורם המוביל במערך הפוטו וולטאי ומגיע להם כל הכבוד על זה.

אנרגיה מתחדשת צריכה לבוא יד ביד עם מו"פ וטכנולוגיות מקומיות. צריך לקדם את המו"פ בשיתוף עם רשות החשמל ולמצוא את המימון. זה גם נושא מרכזי מאד. אנרגיות מתחדשות מול התייעלות אנרגטית הם עניינים מנותקים לגמרי ולא ניתן לעשות השוואה בין הדברים. זה מזיק ולא קשור ואין לכך שום תקדים בעולם. אנרגיות מתחדשות מול שטחים פתוחים, זה גם נושא שצריך לקבל בו החלטות. לאנרגיות מתחדשות יצטרכו בסוף שטחים, וככל שיקדימו לקבל החלטות של הדרך הנכונה לעשות את זה כן ייטב.

הרן לבאות – אגף התקציבים משרד האוצר

כל מי שעוסק בכספים יבין שמשק החשמל הוא משק בעייתי מאד מבחינת הכספים ולא משנה מה יהיו ההחלטות, הן לא תהינה זולות. על מנת לצמצם את ההשפעה יש לעשות תוכנית שתגרום למשק להוציא את ההוצאה הנמוכה ביותר, ולכן צריך לרכז מאמץ בהתייעלות אנרגטית, וכמובן לעמוד בהחלטות הממשלה. צריך להקצות לזה תקציבים ולקבל החלטות לטווח ארוך. הממשלה צריכה לקבל החלטות.

קרן התייעלות לא באה רק כדי לעשות תקציב ייעודי אלא גם כדי להקצות את המשאבים הפקידותיים להתמודדות עם כשלי השוק ולהבין למה זה לא קרה עד עכשיו למרות התועלות הרבות שיש בנושא.

הניתוח הגלובאלי שלנו אומר שאנו לפני ביקוש עולה בעולם, מו"פ, ורוב המדינות המערביות מקדימות אותנו והשקיעו הון עתק במו"פ, קבעו רגולציה וכללים, וחשוב ביותר – תעסוקה. מדינות אחרות נוקטות צעדים רגולטורים ואנחנו עוד לא החלטנו על מדיניות ברורה בנושא. אנו צריכים למצוא את הדרך לכך ש-60% מהתעשייה תהיה מושתת על הרכבה וייצור, דבר שלא קורה היום כמעט בכלל.

בנושא המו"פ, אין ספק שבמחירים שאנו מנדברים עליהם זה  הדרך להפחית עליויות ולהשקיע לטווח רחוק. הנושא של תחליפי דלקים הוחלט בממשלה כמיקוד מובהק, וגם אנרגיות מתחדשות צריכה החלטות ממשלה שיזרימו לשם תקציבים.

דוד פיימן – מנהל המרכז הבינלאומי לאנרגיה סולארית , אונ' בן גוריון, שדה בוקר

אציע מפת דרכים לממשלת ישראל המעוניינת להגיע לייצור של 20% עד 2020 אנרגיות מתחדשות. אתייחס רק לטכנולוגיות מוכחות במפת הדרכים וזה ללא ההמצאות שעומדות בפתח.

בעשר השנים האחרונות ישראל צורכת חשמל 55 טרה ואט בשנה (נעגל ל-50), ויש צריכה נוספת של כ-2 טרה בשנה. גם אם כל הבתים בישראל ישימו 1 ק"ו חשמל PV, זה לא יספיק לכסות את הצריכה. אנרגיית רוח לא מספיק מפותחת, הטכנולוגיה של סולל אם רוצים להגיע ליעד, צריך לבנות כ-80 ט"ו בשנה.

הצעתי למפת הדרכים:

להעלות ב-2 סנט את תעריף החשמל הרגיל. התוצאה תהיה הכנסות של ביליון ו-100 מיליון דולר כל שנה. 100 מליון דולר ילכו כפרסים ל-100 צרכנים שיפחיתו את כמות החשמל הגדולה ביותר בכל שנה. פרסים אלו יפחיתו את הצריכה בכ-10% בכל שנה בממוצע. זה כבר יקטין את רמת הצריכה שהינו מגיעים אליה אם לא הינו עושים דבר. את מיליארד הדולר יש להשקיע בבנייה של מערכות אנרגיה סולארית בטכנולוגיות המוכחות.

גיא סלע – מנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית סולאראדג

70 אלף איש עובדים בתעשיית ההי-טק בישראל. קל לראות על פי הנתונים הסטטיסטיים שיש לישראל שוק לוקאלי קטן ושוק ייצוא גדול. השוק הלוקאלי עולה באופן יחסי בכמות קטנה ביחס לגידול בייצוא.

העובדה שעלות עובד לחברה בישראל היא יקרה מאוד יוצרת מצב שבו אנו לא תחרותיים לעומת העולם. העובדים יקרים. זה מקשה על חברות להתקדם.
הפסדנו לאורך ההסטוריה הצעירה שלנו שתי תעשיות – תעשיית המיקרואלקטרוניקה ותעשיית המחשוב. אני חושב שזה נובע מחוסר בתוכנית לאומית למימוש פוטנציאל הקיים.

בתחום הפוטו וולטאי הפוטנציאל הגדול הוא עדיין לפנינו ובתכנון נכון נוכל לקבל נתח לא מבוטל מהשוק העולמי. ב-2009 גרמניה החזיקה ב- 52% מהשוק העולמי של PV, וזה נבע מתכנון נכון. השקעות בטכנולוגיות משלימות לאנרגיות מתחדשות יניבו את התוצאות הטובות ביותר. בניית אסטרטגיה, השקעות נכונות ומדיניות הממשלה הם המפתחות.