במבט ראשון, נראה שהקשר בין היהדות החרדית ואיכות הסביבה מקרי בהחלט. אך מסתבר שיש מי שקמו לשבור את הדעות הקדומות ולהעלות את הנושא לראש סדר היום של מגזר רחב המתעניין בשינוי ובחיים ירוקים יותר.
הכנס השנתי של ארגון חרדים לסביבה בשיתוף הקריה האקדמית קריית אונו
משתתפי כנס בנייה ירוקה של ארגון חרדים לסביבה – צילום: ארנון מעוז
במבט ראשון, נראה שהקשר בין היהדות החרדית ואיכות הסביבה מקרי בהחלט. אך מסתבר שיש מי שקמו לשבור את הדעות הקדומות ולהעלות את הנושא לראש סדר היום של מגזר רחב המתעניין בשינוי ובחיים ירוקים יותר.
הכנס השנתי של ארגון חרדים לסביבה בשיתוף הקריה האקדמית קריית אונו נערך היום (ב') בקמפוס החרדי באור יהודה. בכנס, שנערך בהשתתפות שרי משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל חברת החשמל, חברי כנסת, ראשי ערים, חברי מועצות, קבלנים ואדריכלים ועוד, נחשפו המשתתפים ליתרונותיה של בנייה ירוקה הן בהיבט הבריאותי סביבתי, והן בהיבט הכלכלי תוך הארת הנקודות הפחות ידועות. הכנס עסק גם בחשיבות של התכנון המוקדם, מתוך שימת דגש על העובדה כי בקרוב יתקבלו החלטות על בניית שכונות חרדיות חדשות.
בכנס פגשנו את יו"ר ועדת הכספים חה"כ משה גפני (יהדות התורה) לשעבר ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה שמגלה עניין רב בחקיקה ירוקה ואף העביר את חוק חופי הים התיכון לשמירה על סביבת החוף. גפני דיבר בכנס על הקשר המעניין בין ההנחיות המפורשות בהלכה היהודית לשמירה על איכות הסביבה לאורך הדורות ובין המודעות לאיכות הסביבה שהתפתחה בסביבה המודרנית. על המודעות הגוברת בציבור החרדי לנושא והחסמים אותם צריך להסיר כדי להפוך את השכונות החרדיות לירוקות יותר.
חה"כ משה גפני
האם אתה חושב שכנס כזה יכול להשפיע על ההתפתחות של הערים החרדיות?
"התשובה היא כן, יש צפיפות דיור ומצוקת דיור חריפה מאוד בציבור החרדי, המודעות של בנייה ירוקה וכל הנושא של איכות הסביבה נכנס מאוד לציבור החרדי וזה ישפיע".
איך התורה קשורה לנושא איכות הסביבה?
"כמו שהזכרתי מוקדם יותר בכנס, ההלכה היהודית, גם בתורה וגם במדרשים, גם בתורה שבעל פה וגם בתורה שבכתב מלאה בהנחיות לגבי איכות הסביבה, הזכרתי קודם שאפילו לגבי נוף יש הלכה מפורשת שאסור להסתיר נוף וזה מופיע בנושאי כליו של השולחן ערוך (ספר המקור להלכה היהודית בימינו)".
מה לגבי השימוש בכלים חד פעמיים?
"אני לא נכנס לפרטים באופן עקרוני, ההלכה מחייבת את איכות הסביבה בגלל שמדובר באיכות החיים וזה יכול לפגוע גם בחיים עצמם".
מה החזון שלך?
"החזון שלי הוא שכולם יהיו ירוקים ושאיכות הסביבה תהיה הדבר המרכזי בארץ מבחינת איכות החיים".
מה אומרים גדולי התורה בנושא?
"את זה תצטרך לשאול אותם"
חרדים לסביבה – הארגון שמוביל את השינוי הירוק
ארגון חרדים לסביבה, הפועל בתחומי איכות הסביבה במגזר החרדי, הוקם במטרה לקדם חינוך ושמירה על איכות הסביבה בקרב הציבור החרדי בארץ. הארגון פועל במספר מישורים: מערכי לימוד ופעילות סביבתית בבתי ספר, כנסים ציבוריים, ייעוץ ותמיכה לציבור הרחב כנגד מפגעים סביבתיים, עידוד סקירת נושאים סביבתיים בתקשורת החרדית ושיתוף פעולה עם נבחרי ציבור לשיפור איכות החיים והסביבה בקהילות. ארגון חרדים לסביבה הוקם ע"י הרב יהודה גנוט, מרצה ליהדות.
מה החזון שלכם ?
"החזון שלנו הוא שהעולם החרדי יבין קודם כל מה זה אומר להיות ירוק ויעסוק בזה כחלק מלימוד התורה".
מה הקשר בין התורה והגנת הסביבה?
"אני יכול לומר שכל הדינים, התקנים הסביבתיים, שנמצאים היום בחוק ובהנחיות המשרד להגנת הסביבה מפורשים כבר בתלמוד. נושאים הקשורים לרעש וזיהום אוויר נידונו כבר כבר אצל חכמינו בספרי המדרש והתלמוד, כך למשל יש הנחיות ברורות לבעלי מלאכה כמו בורסקאים (מעבדי עורות) היוצרים מפגע סביבתי בזמן עבודתם לגבי המרחק אותו הם צריכים לשמור מהציבור. והחוקים יושמו כבר בתקופה זו".
איך אתם פועלים במישור הפרקטי של החיים במדינת ישראל?
"אנחנו קודם כל מתחילים ברובד החינוכי, אנחנו נמצאים ביותר מ-30 בתי ספר בגוש דן, ובבתי ספר נוספים ברחבי הארץ. תלמידי החידרים (בתי ספר יסודיים) אצלנו כבר לומדים על איכות הסביבה בתכנית שהכנסנו יחד עם איגוד ערים דן אחת לשבוע. אנחנו מכניסים את זה גם כחלק מלימודי הקודש, כאשר למשל ילד לומד על נטילת ידיים לפני הארוחה מדברים איתו על מקורם של המים על הסיבות לזיהום ובעיית המחסור במים. כך אנחנו מתחילים להנחיל את נושא איכות הסביבה בציבור החרדי".
תהיה היענות ושינוי משמעותי בציבור החרדי עצמו?
"היענות יש כבר היום, לאחר שפתחנו את הצוהר הזה של איכות הסביבה. למרות שגם בעבר הייתה מודעות לנושא בצורה שונה, קח למשל את המקרה שלי כתושב פתח תקווה שנתקל בבעיה של כמות גדולה של אוטובוסים שעוברים ליד הבית שלי, לא הייתי מודע בכלל לנושא של איכות הסביבה, קראתי לזה מפגע רעש, לא הייתי מודע שזה עניין של מפגע סביבתי, אנחנו מטפלים בבעיות של איכות הסביבה בציבור החרדי ויש הרבה כאלו, כמו כל ציבור. דבר ראשון הגדרנו לאן כחברה אנחנו צריכים להפנות את הזרקור, איך אנחנו צריכים ללמוד ומה אנחנו צריכים לעשות וזה כבר החלק החשוב".
במפגשים שלך עם גדולי התורה, מה היו התגובות שלהם לנושא?
"אני רוצה לספר על שאלות שהפנינו לרבנים מאוד משמעותיים בציבור החרדי. הרב יצחק זילברשטיין חתנו של הרב אלישיב, בית הדין של הרב קרליץ. נושאים שלא נידונו בהתחלה כדברים של סביבה. למשל לגבי אחת השכונות שעמדה להיבנות על יער והייתה שאלה הלכתית לפי מה שנאמר "לא תשחית את עצה" שהוא ציווי מן התורה, למרות שהציווי מתייחס במקור לעצי פרי השאלה הייתה לגבי עצי סרק דווקא מהבחינה הסביבתית. הרבנים ישבו לדון בשאלה כאשר הבאנו להם נתונים אקולוגיים ממומחים לגבי האם כאשר משתנה המרקם האקולוגי באיזור זה עלול לגרום למחלות מבחינה אחוזית ולשאלה זו הרבנים נתנו פיתרון מבחינה הלכתית".
לאן אתה אישית לוקח את ארגון חרדים לסביבה, מאיפה אתה רוצה להתחיל?
"אני לא צריך לקחת אותו למקומות בהם הוא כבר קיים, אם זה בנושא של הפקת אנרגיה ירוקה, אם זה לגבי התייעלות אנרגטית, יש כבר כמה מוסדות חרדיים שהתחילו בהכנסה של בקרים לניטור וחיסכון באנרגיה, זה חוסך גם כסף, התוכנית שלנו היא להכניס לציבור החרדי את המימד של החיסכון, איך איכות הסביבה תורמת לחיסכון בהוצאות.
קראנו למשרד התשתיות ולמשרד להגנת הסביבה לעזור לנו ליצור את התשתית הראשונית שבעצם יוצרת את פריצת הדרך, אחר כך הציבור מעצמו יעשה את השינוי".
