יו"ר הועדה הטכנית לתקני ניהול אנרגיה, יואל וייל, הציג אתמול את האג'נדה החסכונית של מכון התקנים ואת נתוני המשק בנושאי צריכת החשמל והיתרונות שבהתייעלות אנרגטית. מגמה אותה מוביל משרד התשתיות המקבלת משקל משמעותי באסטרטגיה של הרשויות כלפי משבר החשמל בישראל.

ועדה הטכנית לתקני ניהול אנרגיה, יואל וייל – צילום: ארנון מעוז

בכנס השקת התקן החש לניהול אנרגיה של מכון התקנים שנערך בבית המועצה ישראל יפה הציג יו"ר הועדה הטכנית לתקני ניהול אנרגיה, יואל וייל, את האג'נדה החסכונית של מכון התקנים ואת נתוני המשק בנושאי צריכת החשמל והיתרונות שבהתייעלות אנרגטית. מגמה אותה מוביל משרד התשתיות המקבלת משקל משמעותי באסטרטגיה של הרשויות כלפי משבר החשמל בישראל.

וייל מכהן גם כמנכ"ל חברת ייעוץ להתייעלות אנרגטית ואחראי על ההתייעלות של חיל האוויר בשנה האחרונה. כאן הוא פורש את משנתו האנרגטית ומסכם בראיון בלעדי עם כתב תשתיות ארנון מעוז על משמעות התקן החדש והשפעתו על המשק ועל הכיס שלנו.

כל הסקטורים במשק צריכים להתעניין בהתייעלות אנרגטית

יש כאן בחדר אנשים המתמצאים באנרגיה ואני יודע וקיווינו שיש גם אנשים שלא מתמצאים. אני יודע בתור מישהו מהתעשייה שאנשים שחוזרים מחר בבוקר למפעל מגיעים למנכ"ל ואומרים שיש משהו חשוב וצריך לעשות אותו, והמנכ"ל שואל למה. אני רוצה להכין אתכם לכך שתצטרכו להציג את הנושא בפני מקבלי ההחלטות ולהסביר למה זה חשוב.

אתחיל בכמה מספרים. בכל המדינות המפותחות העוגה האנרגטית מתחלקת לכ-40% בבניינים, בתי ספר, בתי חולים, בתים פרטיים, קניונים ובניינים תעשייתיים, כ-30% בתעשייה וכ-30% בתחבורה. זה חשוב לדעת כי בעצם אנו רואים שהצרכן היחסי הגדול ביותר היום נוגע לכולם. אין בנייה ירוקה שאינה חוסכת אנרגיה ובגלל משקל הבניינים כיום, כל הסקטורים במשק צריכים להתעניין בהתייעלות אנרגטית.

הנושא הנוסף הוא עסק חדש. אם עד לא מזמן לא היתה התעניינות גדולה בנושא ויש היום הרבה ארגונים שאינם יודעים אפילו את הנתונים, היום אנו מדברים על כמה אחוזים מעלויות התפעול. אנו מגיעים בתעשיות בסקטורים רבים אפילו ל-20% מעלויות התפעול וזה משהו שהחיסכון בו משמעותי ויכול להשפיע מאד על השורה התחתונה ברווחיות המפעל. הנקודה השניה היא ההיבט התדמיתי. אבל רוב החברות מעניין אותן קודם כל ההיבט הכלכלי. ובכל זאת, אין סתירה בין הדברים וזה לא משנה למה עושים את זה, העיקר שזה נעשה.

למה משרד התשתיות ומכון התקנים התחילו לטפל בזה דווקא עכשיו?

אפשר לקבוע היום בוודאות שמחירי האנרגיה לא יחזרו אף פעם להיות מה שהם היו לפני 2003. בניגוד למה שקרה אחרי מלחמת יום הכיפורים שהמחירים חזרו להיות מה שהם היו לפני המלחמה, עכשיו אף אחד לא משלה את עצמו שזה יקרה שוב. יש שתי מדינות שלוחצות מאד שהמחירים לא יחזרו אחורה, סין והודו.

היום הנושא של אנרגיה, כדי שיהיה מטופל נכון, המכשול העיקרי שלו הוא ניהול ולא טכנולוגיה. אם זה היה טכנולוגיה, לא היינו רואים את ההתקדמות שאנו רואים היום. ישנו כשל ניהולי מתמשך ברוב הארגונים ואנו באים לתת בצורה פשוטה יחסית כלים כדי להתגבר על הכשל הניהולי. יש היום מגוון גדול מאד של טכנולוגיות זמינות הנותנות החזר השקעה גם ברמה של שנה, ולכן הבעיה אינה בטכנולוגיה. זה לא רק חשמל. זה גם דלקים המספקים אנרגיה שלא דרך חשמל, כל מה שקשור לחימום מים, תהליכי ייצור, רכבים.

התהליך שהביא לתקן – גובשה טיוטה של התקן הבינלאומי ISO 50001. היוזמה של מכון התקנים החלה בטיוטה שבסופו של דבר הובילה לתקן שהושק היום, והגרסה הסופית תצא אחרי שיאושר סופית התקן הבינלאומי.

המודל העומד בבסיס התקן לניהול אנרגיה

המודל העומד בבסיסו של התקן כולל שישה סעיפים ששלושה מפורשים בתקן ושלושה אינם מפורשים.

סעיף א – מחויבות אמיתית של הנהלה בכירה. בחדר זה יושבים הרבה אנשים שעוסקים באנרגיה הרבה מאד שנים, מנהל אחזקה, מנהל חשמל ראשי, ואנשים כבר שנים שואלים מה צריך לעשות בשביל התייעלות ואף אחד לא נותן להם תשובה. עד לפני שנה הנושא הזה לא היה מטופל על ידי ההנהלה הבחירה ורק בשנתיים שלו האחרונות עם עליית מחירי האנרגיה זה התחיל להיות משמעותי למפעלים ולחברות. הבעיה היא שנושא האנרגיה הוא רוחבי ומורכב ומטופל על ידי שלושה מנהלים ולכן לא מטופל כמו שצריך.

אז דבר ראשון – המנכ"ל צריך להחליט שאם הוא רוצה שזה יהיה מטופל כמו שצריך, זה צריך להיות תחת אחריותו והוא צריך להנחות אישית את אנשיו.

הדבר השני הוא שצריך למנות מנהל אנרגיה. הכוונה למישהו שיש לו אחריות וסמכויות, מה שלא קורה היום, גם אם יש כותרת של מנהל אנרגיה.

הדבר השלישי, וזה לקוח מהרפואה, צריכה להיות דיאגנוזה נכונה, וזה צריך לעשות בעזרת סקר אנרגיה. לא אכנס לפרטים של איך לעשות את זה, אבל זה חייב להתבצע בתחילת התהליך. מה שיעשה סקר האנרגיה המנוהל נכון הוא להציג את המקומות שבהם נוכל לחסוך באנרגיה. יש הרבה צרכני אנרגיה אדירים שפוטנציאל החיסכון בהם הוא מוגבל מסיבות כאלה ואחרות. הסקר ימצא את הסודות הקבורים של היכן יש בזבוז.

הדבר הרביעי – בסופו של דבר אי אפשר לעבוד בלי תוכנית הכוללת יעדים כמותיים, ברמה של פר יחידת מוצר, פר מטר מרובע או כדומה.

אפשר להחזיר את ההשקעה תוך פחות משנה

אי אפשר לעשות ניסים תוך חודש חודשיים. בנושא אנרגיה שיפור מחייב תכנון לטווח ארוך, ואם לא תהיה התערבות של הנהלה בכירה, זה לא יקרה.

הנהלה רוצה לראות תוצאות מהר, בעיקר הנהלה ישראלית. היום ישנם הרבה שיטות לראות את התוצאות מהר. כיום ניתן לקחת פתרונות מדף בנושא תאורה, מחשבים, מיזוג, בקרה, כל הדברים הללו ישנם שלל פתרונות שקיימות בשוק הישראלי והעולמי. פתרונות כאלה יכולים להביא החזר השקעה גם של פחות משנה.

הדבר הנוסף הוא פרויקטים גדולים. היום מסתובבים בשוק הישראלי אנשים רציניים ופחות רציניים. צריך לבחון בצורה מעמיקה אם הפתרון שמציעים לחברה מחזיק מים. תפירת פיתרון אמיתי של מערך ייצור מחייב התערבות מאד עמוקה של הנדסת המפעל כדי לבחון את הפיתרון בצורה מעמיקה ולהגיע למסקנות באשר ליעילותו.

נושא נוסף הוא בניה ירוקה. כל המחקרים מראים שהטריגר הכלכלי של בניה ירוקה הוא חיסכון באנרגיה ולא חיסכון במים או כל דבר אחר.

פגשתי בביג'ינג את ראשי התעשיות הפטרוכימיות. כשניסיתי לשווק שם כמה טכנולוגיות ישראליות התברר לי שכל הבנייה בסין על פי חוק חייבת לעמוד היום בתקנות ירוקות, והסיבה העיקרית כמובן היא חיסכון באנרגיה. מיליארד סינים לא טועים, זה מוביל אותי להבין שגם ישראל צריכה להתחיל לנהל את האנרגיה שלה.

ראיון עם יו"ר הועדה הטכנית לתקני ניהול אנרגיה, יואל וייל

האם תהיה אכיפה של התקנים הללו שדיברת עליהם?

"לא מתוכננת להיות אכיפה, אבל אולי בהמשך הוא יתפתח בשוק ויהפוך לחובת שוק".

במה שונה תקן זה מהקודמים?

"התקנים בסה"כ נכתבו באותו זמן וכתובים בצורה דומה".

אחרי שנה של פעילות בחיל האויר, האם אתה רואה תוצאות בפועל של החזר השקעה?

"אנחנו עדיין צריכים לעשות מדידות, אבל בהחלט יש תוצאות ברמה של הטמעה של השינויים".

באיזה מישורים?

"מיזוג אויר, תאורה, מערכות חימום מים, אנחנו עדיין בשלב של הטמעת המערכות".

יש כוונה בחיל האוויר להשתמש גם באנרגיה סולארית?

"יש פעילות גם בנושא הזה".

לאן אתה חושב שהולך השוק הישראלי ב-5 שנים הקרובות?

"המדינה חייבת לעשות את השינוי כי יש גם פעילות רבה בנושא הזה ברמה הבינלאומית. אם ישראל רוצה להישאר תחרותית, היא חייבת לעשות גם היא את השינויים הנדרשים, בעיקר כאשר השקל גבוה כמו עכשיו. סעיף ההוצאות על אנרגיה היום הוא סעיף כבד והחברות חייבות לעשות את השינויים הנדרשים".

מה לגבי העסקים הבינוניים והקטנים?

"גם הם צריכים לעשות את השינוי. יש כרגע כסף על הרצפה ואפשר בצורה שיטתית לחסוך בטווח הקרוב 10% ובטווחים הרחוקים יותר אף 30% וזה דבר שלא הייתי מזלזל בו".

האם לדעתך תהיה היענות בשוק שתשפיע על צריכת השיא?

"אני מניח שכן. כפי שאמרתי קודם, 40% מהצריכה של האנרגיה היא בבניינים, ומתוך זה, כ-50% מהצריכה מגיעה מהמיזוג. אם תהיה התייעלות בנושא המיזוג, אנו נרגיש את זה בשיא".